חינוך

מה אפשר ללמוד מהתנהלות הקהילה בבית שאן בתקופת הקורונה? האם העובדה שלא נמצא אפילו חולה קורונה אחד בעיר בה חיים כ - 20,000 תושבים, קשורה לעבודה הקהילתית שנעשית שם במשך שנים?

מכולות שיתופיות קיימות ברחבי הארץ וברחבי העולם. חלקן משתפות פעולה זו עם זו ויוצרות רשתות קהילתיות בעלות יכולת רכישה גדולה יותר, וכך מחברות בין אנשים מקהילות שונות. התמריץ להקמתן הוא בדרך כלל כלכלי – ייצור של כוח קניה שיילחם במחירים ובפערי השיווק של רשתות השיווק הגדולות, אך עם הזמן המיקוד עובר מהרווח הכלכלי לרווח הקהילתי.

יש לשים לב לכך שזהות קהילתית היא דינמית. כמו הזהות האישית שלנו, אשר מתעצבת לאורך השנים, ומשתנה יחד איתנו ועם נסיבות חיינו, כך גם הזהות הקהילתית.

על ארגון קהילתי חיוני אחד שאתם כנראה לא מכירים

קרן משפחת ליאון מובילה בשנים האחרונות שותפות אסטרטגית מורכבת עם משרד החינוך, רשויות מקומיות, מוסדות אקדמיים וגופים מפעילים, שמטרתה לקדם שוויון הזדמנויות וחינוך לערכים באמצעות חיזוק וביסוס מחנכי הכיתה בישראל.נפגשנו עם מיטל בראון מנדלביץ', סמנכ"לית אסטרטגיה בקרן משפחת ליאון, ועם אריאלה וולה-לניאדו, מנהלת תחום הידע והדיגיטל בקרן, כדי להבין כיצד בונים ומובילים שותפות אסטרטגית שמטרתה להשפיע באופן עמוק וארוך טווח על מערכת החינוך.

לתפיסת ק.מ.ה, על מנת שקהילה איתנה תתקיים נדרשים ארבעה יסודות אשר מרכיבים את ה"לשם מה" שלאורו פועלת ק.מ.ה ואשר אליו מכוונים תהליכי ההתערבות שבהם היא עוסקת