גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

אפריל 2024 - בין פרט לקהילה בימים קשים

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
מנהיגות
כלים
חינוך

אוטונומיה – מקבלים או לוקחים?

לירון זכאי
שבת, 8 באפריל, 2023
כדי לממש את התפיסה הבית ספרית, ארגונית ופדגוגית, נכון לבחור גוף מלווה אחד בעל יכולת לתת פתרון הוליסטי להנהלה ולצוות

תכנית גפ"ן – הזדמנות לגיבוש ומימוש תפיסה בית ספרית

במהלך הגמישות הפדגוגית-ניהולית (גפ"ן) שיוצא לדרך בימים אלו טמונות שתי הזדמנויות גדולות שיכולות לשנות את האופן שבו בתי הספר שלנו חושבים ופועלים:

1. כינון תפיסה בית-ספרית סדורה והוצאה שלה לפועל

2. חיזוק של הקשרים ושל איכות העבודה בין בעלי התפקידים

מערכת גפ"ן היא אמנם צעד חשוב בשקיפות, גמישות והנגשת משאבים לבתי הספר, אולם החשיבות העמוקה של המהלך טמונה באפשרות של המנהלים והצוותים החינוכיים להתבונן קדימה ולהחליט לאיזה כיוון הם רוצים להוביל את בית הספר. זהו תהליך שכל בית ספר צריך לעבור עם עצמו בשיתוף עם הקהילה, הרשות, הילדים המתחנכים בו ושותפים נוספים לדרך, אשר מעמיד את הצוות בפני שאלות לא פשוטות, כגון:

· איך ייראה היום-יום של בית הספר?

· איך ייראו הלמידה וההערכה?

· איך ייראו הקשרים בין התלמידים לבין הצוות?

בהמשך ניתן לתרגם את המחשבות לכדי תוכניות עבודה ברמה השנתית ולהשתמש במערכת גפ"ן, אשר מנגישה ומארגנת במקום אחד את המשאבים העומדים לרשות המנהלים, בדרך למימוש התפיסה החינוכית של בית הספר.

לא ניתן להגזים בחשיבותו של המהלך לבירור הזהות הבית-ספרית וכינון של תפיסה ברורה בו.

כאשר אלה אינן קיימות החוויה של התלמידים ושל הצוות משולה לחוויה של קנייה בסופרמרקט ללא רשימת קניות ומבלי לתכנן את תפריט הארוחה, לקבוע מי ישתתף בה וכדומה. בנוסף, כאשר אין תפיסה שממנה נגזרת תוכנית קשה לקבוע מדדים וכך אם נרצה לדעת האם בית הספר עומד במטרות שהציב לעצמו נשמע משפטים כגון:

· "שמעתי ש…. זה מצוין/גרוע"

· "אומרים ש….. ההורים ממש מרוצים"

· "נראה לי ש…. הילדים ממש נהנים/סובלים"

השלב הראשון בכינון של תפיסה בית-ספרית הוא חיזוק של הקשרים ושל איכות העבודה בין בעלי התפקידים. ליכולת של חברי ההנהלה לעבוד יחד יש השפעה מכרעת על היכולת של בית הספר להשיג את מטרותיו וקיימת חשיבות עצומה לשותפות של כלל אנשי הצוות ביצירה של חזון בית-ספרי[1].

העבודה המשותפת של כל בעלי התפקידים (מנהל, סגן, רכזים פדגוגיים, רכזי הערכה, רכזי שכבה ועוד) , בהכנת התוכנית השנתית היא הזדמנות מצוינת לחדד ולבחון מטרות חינוכיות ותוכניות במבט כולל ומתוך הזווית הייחודית, הידע וההתמחות של כל בעל תפקיד, ולהבין כיצד הם מקדמים את המטרות הבית- ספריות והאם הם תומכים בזהות החינוכית של בית הספר וביצירה של חיבור בין הערוצים – הלימודי, החברתי והרגשי.

במקומות שבהם קיימת זהות חינוכית ברורה וכתובה נוצרת הזדמנות להתבוננות חדשה על התפיסה החינוכית הבית-ספרית – האם היא רלוונטית והאם קיימת שביעות רצון ממנה ובהתאם לכך למפות פערים בין המצוי לבין הרצוי.

השלב הבא הוא קיום מפגש של ההנהלה, ההורים והתלמידים לצורך למידה משותפת וחיזוק של הזהות ושל תחושת המשמעות והשייכות, על בסיס התפיסה החינוכית והערכים שבה.

בנייה של תכנית עבודה שנתית לתשפ"ג – חמישה שלבי עבודה:

לאחר שגיבשנו, אישרנו וחיזקנו את התפיסה החינוכית יש לתרגם אותה לתוכנית אופרטיבית:

1. לקבוע סדר עדיפויות: אילו שניים-שלושה ערכים מובילים נבחר לקדם בשנה הקרובה?

2. דיוק הרציונל: לדוגמה – לשם מה שייכות? לשם מה קידום הישגים?

3. בנייה של תוכנית עבודה לקידום כל אחד מהערכים (ראו תוכנית עבודה לדוגמה)

4. כחלק מכתיבת התוכנית יש לבחון מהם הנכסים והמשאבים הקיימים בתוך בית הספר ובסביבתו הקרובה לפני שפונים למשאבים חיצוניים

5. שימוש במשאבי הגפ"ן – חיפוש המענים שיתאימו לתוכנית העבודה שנבנתה ברמת הילד-כיתה-שכבה-בית הספר ובעיקר ברמה של צרכי הצוות החינוכי, על מנת שיוכל להחזיק את כל המהלכים האלו

לאחר בניית התכנית יש לקבוע ארבעה מועדים לאורך השנה לבחינה של הפעולות ביחס לתוכנית (נובמבר, ינואר, מרץ- עם הפנים לתשפ"ד ומאי)

כדי לממש את התפיסה הבית-ספרית באופן אפקטיבי, הן בממד המבני-ארגוני והן בממד הפדגוגי, נכון לבחור גוף מלווה אחד אשר יוכל להעניק מעטפת הוליסטית – ליווי מתאים להנהלה ולצוות ובנוסף מענים ארגוניים ופדגוגיים קונקרטיים.

————————

[1] לקריאה נוספת בעניין: https://avneyrosha.org.il/resourcecenter/Pages/89.aspx

לירון זכאי

מנהלת תחום חינוך וקהילה, מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?