פעמים רבות אנחנו יכולים לצפות קונפליקט עתידי שעלול לפרוץ בין קבוצות שונות בקהילה. לדוגמא, כאשר מתרחש תהליך של שינוי בהרכב האוכלוסייה, הרחבה קהילתית או בניית שכונה חדשה בעיר, וברור שהיישוב עומד לקלוט מספר רב של משפחות חדשות אשר עומדות להשפיע על כלל האספקטים של מרחב החיים הקהילתי.
זאת ועוד, תהליכים נרחבים של שינוי פיזי וחברתי בישראל ובעולם, המביאים להחלשת הקהילה ומגבירים את האפשרות לקונפליקטים בין ובתוך קבוצות באוכלוסייה. תופעות כגון חוסר אמון, אלימות, ניכור, הגירת תושבים חיובית ושלילית ועוד, משפיעות על היכולת לבצע פעולות ולהשיג מטרות בתחומים הכלכליים והחברתיים ומעלים צורך בכלים ותהליכים קהילתיים שיסייעו לפעולה במציאות משתנה.
כך למשל, לקראת תהליך התחדשות עירונית, יש צורך בהסכמות בין היזמים, התושבים והעיריה על אופי השכונה המתחדשת והשקעת המשאבים בנושאים שונים. ניתן לנהל הליך זה באופן של בניית הסכמות בקהילה ובצורה רחבה ככל הניתן ובסופו הגשת המלצות. בסיום ההליך מוגש מסמך הממליץ על פעולות או מדיניות בקהילה וביישוב. למרות שלא מדובר בהסכם חתום, יש להליך כזה תוקף ציבורי מכיוון שהליך שכזה מייצג דעה רחבה של הציבור ומונע קונפליקט עתידי.
על מנת למנוע מראש קונפליקטים כאלה ולנסות ולתת לבעיה פתרון עוד לפני שהיא נוצרת, ניתן ליזום תהליך של בניית הסכמות במרחב הקהילתי, שהוא למעשה תהליך בינוי קהילה מכוון מטרה.
דוגמה להליך כזה היא החלטה לגבי הקמה של בית כנסת נוסף ביישוב. מצד אחד המגזר הדתי ביישוב גדל ויש בכך צורך אך מהצד השני קבוצה של חילונים בישוב חוששים מהדתה ושינוי באופי היישוב. בנוסף, ועד היישוב אינו מעוניין להקצות משאבי כסף ומקום לבית כנסת נוסף וחושש מהשתלטות על מבנה ללא הסכמה וללא מנהל תקין. בעלי עניין נוספים הם המועצה האזורית והעומד בראשה ורב המועצה.
הליך בניית הסכמות החל בשיחות עם הצדדים השונים והמשיך במפגש קהילה רחב שבו הועלו דעותיהם האישיות של כל מי שהגיע למפגש. לאחר מכן נערך ערב 'שולחנות עגולים' כאשר בכל שולחן עלה היבט אחר של הסוגייה – סגנון התפילה, הקצאה של מבנים ביישוב לצרכים שונים, אופי היישוב ועוד. בכל שולחן נכתבו סיכומים אשר הוצגו במליאה. בהמשך נציגי הצדדים נפגשו מספר פעמים למפגשים שבהם נוצרו המלצות ליישום על ידי ועד היישוב: בית כנסת שני ייפתח בימי שישי ושבת ובשאר השבוע יתקיים במקום מועדון למבוגרים; אירועים שונים יהיו משותפים לשני בתי הכנסת, כלומר אירועים כלל-יישוביים; לא יהיו שינויים כגון סגירה של כביש או השמעה של מוסיקה בשבת; לא יתקיימו כללי צניעות; האירועים יהיו ללא הפרדה בין נשים וגברים וכדומה.
גישור קהילתי
אולם, במקרים רבים, הקבוצות השונות בקהילה לא נכנסות להליך של בניית הסכמות מראש והקונפליקט מתהווה, ואז יש מקום לשקול גישור קהילתי.
בניגוד למחשבה המקובלת גישור אינו פשרה אלא מיצוי הדדי של אינטרסים. אם נדמיין קו רצף שבקצה שלו פותרים סכסוכים וקונפליקטים באופן עצמאי, בהדברות ובהבנה הדדית, ובקצה השני מגיעים למצבי אלימות – על הרצף יש מגוון של פתרונות.
המורכבות בגישור של קונפליקט קהילתי נובעת משתי סיבות עיקריות:
- לרוב ישנם מספר צדדים מעורבים – אם ברוב הסכסוכים ישנם שני צדדים, בקונפליקט בקהילה עלולים לצוץ צדדים נוספים שהינם בעלי עניין בנושא. בהתאם לכך יש צורך לבצע קודם כל מיפוי של כלל בעלי העניין ולהבין האם ובאיזה שלב הם רלוונטיים לתהליך הגישור. לדוגמה במקרה של סכסוך מתמשך בין דיירי שכונה לבין בעלי עסקים המייצרים רעש, לכלוך ובעיות חניה, אנו מזהים שני צדדים: דיירים ובעלי עסקים. יחד עם זאת, העירייה הינה בעלת עניין בנושא מכיוון שהיא מעדיפה למנוע סכסוכים כאלה ביישוב. נוסף על כך, העירייה היא בעלת יכולת השפעה בתחומים כגון איסוף זבל, שילוט והכוונה, תכנון והוספת מקומות חניה ולכן יש צורך לבחון האם ואיך היא יכולה ומעוניינת להיות מעורבת
- חוסר הסכמה בתוך הקבוצה עצמה – גם בין בעלי אינטרס משותף יש דעות שונות ונקודות של אי-הסכמה. בהתאמה לכך הצעד השני בפתרון סכסוך הוא הסכמה בתוך כל קבוצה בנפרד לגבי מהות הסכסוך, על מה חשוב להתעקש, על מה ניתן לוותר, מיהם נציגי הקבוצה ומהי דרך ההתנהלות בתהליך הגישור. בחלק מתהליכי הגישור מדובר בתהליך מורכב יותר המאפשר חידוד של הזהות המשותפת או פתרון קונפליקטים פנימיים, כך שבניגוד לגישור רגיל שבו נפגשים הצדדים יחד עם המגשר, בגישור קהילתי המפגש הראשון הוא לכל צד בנפרד ורק לאחר מכן נפגשים הצדדים
מתוך כך, שלבי הגישור כוללים בין היתר:
- הגדרת צוות המוביל, כלומר נציגי הצדדים.
- הסכמה על תהליך ושלבי הגישור בשיתוף חברי הצוותים המובילים מכלל הצדדים.
- מפגשי דיון פתוחים לקהל הרחב לצורך שיתוף ציבור ומתן מקום לכלל הקולות לבוא לידי ביטוי (לדוגמא כשולחנות עגולים).
- סיכום ההסכמות שהושגו במפגשים הפתוחים ופרסומן.
לסיכום, תהליך בניית הסכמות בקהילה וגישור קהילתי, הם כלים בעלי פוטנציאל לשנות את חייהם של אנשים רבים וקהילות שלמות. אלו אמנם תהליכים קהילתיים בהם מתקיימת פעולה נקודתית ומכוונת מטרה, אולם יכולים להיות חלק מתהליך רחב יותר של בינוי וחיזוק קהילה או בניית חזון, שיכול לחזק את איתנות הקהילה ויכולתה לעמוד בפני משברים עתידיים מבית ומחוץ.
