גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
מנהיגות
כלים
חינוך

אשת החינוך כמנטורית

רוני וילדר
ד"ר נירית קורן-לורנס
יום שלישי, 30 בינואר, 2024
תפקידו של המנטור במערכת החינוך שונה מזה המוכר במרחבים אחרים. הוא אינו בהכרח אמון על הידע או בעל מומחיות בתחום דעת כזה או אחר ותפקידו הוא להוות מנוע להעצמה, לליווי ולגילוי הפוטנציאל של החניך או התלמיד.

מנטור מוגדר כאדם בעל ידע עשיר וניסיון בתחום התמחות מסוים, המלווה עובד חדש בתפקידו ובהתפתחותו המקצועית. זהו תהליך מקובל באקדמיה, בעסקים, בספורט ובפוליטיקה. במאמר זה נתאר כיצד ניתן לשלב מנטורינג במערכת החינוך.

המנטור במערכת החינוך

לתפיסתנו, תפקידו של המנטור במערכת החינוך שונה מזה המוכר במרחבים אחרים. הוא אינו בהכרח אמון על הידע או בעל מומחיות בתחום דעת כזה או אחר ותפקידו הוא להוות מנוע להעצמה, לליווי ולגילוי הפוטנציאל של החניך או התלמיד. חלק חשוב מתפקידו הינו הרחבת אופקים, הרחבת נקודת המבט של החניך (מי אני כאדם, איפה עוד זה פוגש אותי, הסתכלות הוליסטית על עצמי ועל הסביבה שלי), עידוד לתהליך של 'צא ולמד', גיבוש ומימוש ערכים, הרחבה של מיומנויות שונות וחיבור לאנשים נוספים אשר יכולים לסייע לחניך במסע (יועצת, הורים, תלמידים, שומר בשער ועוד). המנטור החינוכי מהווה דמות לחיקוי ובעצם התהליך המשותף עם התלמיד הוא מחזק, תומך, מעצים, מעודד לפרו-אקטיביות  ויכול להוות עוגן יציב בתהליך ההתפתחות והגדילה.

תהליך המנטורינג יכול להיות אישי או קבוצתי והמנטור יכול להיות המחנך, מורה מקצועי או כל דמות בוגרת הנמצאת בבית הספר: מנהל/ת המשרד, שומר/ת, מתנדב/ת, מוכר/ת בקפיטריה, סטודנט/ית להוראה, תלמיד/ת תיכון המבצע מחויבות אישית וכדומה, שהרי נאמר כבר כי המנטור אינו צריך להחזיק בידע או במומחיות כי אם במיומנויות ובתהליך. ליווי שכזה הינו הזדמנות לחיזוק ערכים ולפיתוח מיומנויות רגשיות-חברתיות (SEL), שחשיבותן הרבה בתהליכי למידה ידועה מזה זמן רב. בנוסף, תהליך מנטורינג יכול לייצר מרחב ללמידה מותאמת אישית.

המיומנויות הנדרשות מהמנטור כוללות בין היתר: יחסים בין-אישיים, העצמה, הקשבה אקטיבית ואמפטית, יכולת שאילת שאלות, תקשורתיות (יכולת לנהל שיחה), פרו-אקטיביות, יזמות, ראייה לטווח ארוך, יכולת להתמודד עם תסכול של החניך ושלו עצמו ועוד.


היכן וכיצד מתרחש המנטורינג

כל תהליך מנטורינג חייב להיות מעוגן בסדירויות, הכוללות גם שעות ייעודיות ויכול להשתלב במרחבים חינוכיים מגוונים בבית הספר:

  • כחלק מתהליך הוראה – המורה יחלק את הכיתה לקבוצות עבודה, ויקיים תהליך מנטורינג קבוצתי
  • בכל מסגרת שבה יש מפגש פרטני של איש חינוך עם תלמיד –  שעות פרטניות, שעות שילוב לתלמידים זכאים, שעות הכלה והשתלבות, מפגשי ייעוץ חינוכי ועוד
  • מנטורינג של תלמידים בוגרים לתלמידים צעירים (במסגרת שעות מחויבות אישית בכיתות י'-י"א או בכל מסגרת אחרת)
  • מסגרת ייעודית אותה יוצר בית הספר כחלק מהגמישות הפדגוגית

10 כללים לתהליך מנטורינג מוצלח

  1. תהליך הכשרה וליווי: רובנו לא נולדים מנטורים ולכן יש להקדים לתהליך מפגשי הכנה וללוות את המנטור בתהליך. לא מדובר בליווי אינטנסיבי אלא כזה שאורך מספר שעות במהלך תקופת המנטורינג, אשר ייתנו למנטור כלים ותמיכה בתפקידו
  2. מינוי אחראי או רכז מנטורינג: אחד מאנשי הצוות בבית הספר שאחראי על כלל התהליך, כולל יצירה של הסדירויות המתאימות במערכת
  3. מחויבות: לרוב מנטורינג הוא תהליך שאינו מוכר למנטור ולחניך כאחד והוא עלול ליצור עומס רגשי, לייצר רגעי מבוכה ולגרום לכל אחד מהצדדים לוותר. נדרשת מחויבות, בעיקר בשלבים הראשונים, כדי לצלוח את השלב של בניית הקשר ולקטוף את פירות התהליך
  4. התאמה בין מנטור (חונך) לבין חניך בבית הספר: בעולם שבחוץ הבחירה ההדדית וההתאמה בין הצדדים הינה מהותית להצלחת התהליך. בבית הספר יכולת הבחירה מוגבלת ולכן המשימה היא למצוא את המשותף בין החונך לבין החניך, כאשר ההתאמה תהיה קודם כל בין-אישית ולא בהכרח על בסיס תחומי דעת או מומחיות בתוכן מסוים
  5. בנייה של מערכת יחסים: יש להקדיש זמן בתחילת התהליך להיכרות, לבניית אמון ולהתחלה של גישוש סביב המשימה שרוצים לקדם. בנוסף, יש לייצר מעין חוזה עבודה עם כללים מוגדרים ולבצע תיאום ציפיות
  6. הגדרה של מטרות/נושא התהליך:  נושא החניכה יכול להיות סביב נושא לימודי, התנהגותי, אישי או חברתי-רגשי. לדוגמה: גילוי חוזקות וקשיים, חקר נושא, מיומנויות לימודיות, מיומנויות חברתיות או כישורי למידה
  7. זיהוי מרחב הצמיחה האישי: שלב חשוב בתהליך החניכה הוא גילוי הפוטנציאל שאותו רוצים לממש, כלומר גילוי של המקום שבו רוצים להצמיח או לפתח, וזיהוי המקומות המאפשרים יציאה  מאזור הנוחות. בשלב זה נגדיר גם מה ייחשב כהצלחה ואיך נראית 'תמונת עתיד' בסוף התהליך
  8. בנייה של תוכנית עבודה שנתית: תהליך החניכה הינו מתמשך ומתקיים במפגשים קבועים וחשוב לפרוט את הדרך אל המטרה לפעולות קטנות. במפגשים יתקיים מעקב אחר הפעולות, יהיה מקום להציף קשיים, לחשב מסלול מחדש אם צריך, לחגוג הצלחות קטנות ולהעריך את ההתקדמות
  9. פרידה וסיכום: חלק חשוב תהליך החניכה הוא הפרידה וחשוב להקדיש לכך לפחות שני מפגשים שבהם יוצגו שיקוף הכוחות בתהליך ותתבצע התבוננות רפלקטיבית על המסע האישי, הלימודי, ההתנהגותי, החברתי ו/או הרגשי
  10.  תהליך בר קיימא: סיכום התהליך יכלול הגדרה והבנה משותפת עם החניך לגבי הדברים שיישארו איתו אחרי שהמנטור יסיים את עבודתו ויסתיימו המפגשים

ולסיום, כמה מילים על הקשר שבין מנטורינג לצמיחה ומנהיגות:

ניתן להסתכל על החניכה כתהליך דו-כיווני: המנטור מלווה את החניך ומסייע לו לגלות על עצמו דברים ולצד זה כל תהליך כזה הינו גם מסע אישי שלו עצמו: גילוי של חוזקות ומימוש ערכים, התמודדות עם קשיים שלא התנסה בהם, רכישת מיומנויות חדשות ועוד.

המיומנויות, התכונות, והכישורים של המנטור דומים במידה רבה למיומנויות שנרצה לראות אצל אנשים בתפקידי מנהיגות, שהרי אדם היכול לזהות את הפוטנציאל באחרים, ללוות אותם בתהליך הצמיחה שלהם ולייצר תנועה, התקדמות ושינוי ברמה האישית, החברתית והארגונית, הוא זה שנרצה שיוביל אותנו. מכאן, שתהליך של מנטורינג מצמיח את המנטור, מחזק את מנהיגותו ויכול להוות שלב בהתפתחות המקצועית של איש החינוך לקראת תפקידי מנהיגות ביניים או מנהיגות בכירה.

רוני וילדר

מנחה ורכזת תכניות, מרכז ק.מ.ה-אורנים

ד"ר נירית קורן-לורנס

מנחת בינוי קהילה, מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?