גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

אפריל 2024 - בין פרט לקהילה בימים קשים

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה
מנהיגות
השראה

בונים קהילה בפלוגה – תוכנית פק"ל

עופר ברקן
ד"ר נירית קורן-לורנס
יום ראשון, 9 באפריל, 2023
הנחת המוצא של תוכנית פק"ל היא שחיבור בין-אישי משמעותי בין חיילי פלוגת מילואים במסגרת הצבאית, כמו גם במסגרת האזרחית, יחזק את הלכידות החברתית ואת תחושת המשמעות הערכית של העשייה, ובכך תעלה גם תחושת השייכות לפלוגה והמחויבות הן לשירות המילואים והן זה כלפי זה

מה הסיכוי שבמשחק אסוציאציות, אחרי המילה 'צבא', תאמרו 'קהילה'? מה הקשר בין גוף ביטחוני, היררכי ונוקשה, לבין קהילה שהיא גוף שוויוני והתנדבותי במהותו? אם נזכור שמתחת למדים מסתתרים אנשים ובין אנשים נוצרים קשרים, אזי נבין כי המרחק אינו כה גדול.
מתוך התפיסה הזו צמחה תוכנית פק"ל (פלוגה, קהילה, לכידות).

במציאות של ימינו, שבה שירות המילואים אינו נתפס כחובה, מפקדים מעידים על קושי הולך וגובר בגיוס של חיילי מילואים. "אנחנו כבר לא בימים של גבעת חלפון, כשהיה אפשר לגייס את מי שרוצים ולכמה זמן שהצבא צריך. היום הרבה יותר קשה לגייס", מעיד תא"ל ארי סינגר, קמל"ר (קצין מילואים ראשי ) וכמוהו גם מפקדים רבים נוספים.

בין האתגרים המרכזיים בולט הנושא של העלאת הלכידות והגברת המוטיבציה של אנשי המילואים. הירידה בכמות ימי המילואים ובמשך הזמן בו שוהים החיילים יחד, לצד שינויים בנורמות הנהוגות בחברה הישראלית, זוהו כגורמים העיקריים המשפיעים על הירידה ברמת המוטיבציה לשירות. מפקדי יחידות המילואים מעידים על פגיעה משמעותית בלכידות של חיילי יחידות המילואים ובנכונותם לשרת ולהתמקצע, דבר שעלול להביא לירידה במוכנות של צה"ל.

מרכז קמה באורנים - בינוי קהילה

צילום: אברהם אייזן

את המציאות הזו אריאל בן-גד (35), נשוי ואב לארבעה, מפקד פלוגת צנחנים במילואים והיסטוריון במקצועו, מנסה לשנות. אריאל השתתף בתוכנית המנהיגות של קרן מיראז' והחל לרקום את הרעיון של פלוגה הפועלת כקהילה. "בהתחלה אמרתי שאני רוצה לייצר שירות מילואים טוב יותר ושהחיילים יהיו מחויבים יותר", מספר אריאל, "ומשם זה התגלגל כמו כדור שלג". יחד עם עדי בובליל, מנהלת בכירה בקרן מיראז' ישראל, ויובל פורת, מנהל חברת 'קומפס' לתכנון והערכה של תוכניות חברתיות, יזם אריאל ויצר את תוכנית 'פק"ל', אותה הוא מנהל כיום במסגרת הקרן. השלושה גייסו את צה"ל כשותף מלא והפרויקט מלווה ומונחה על ידי מרכז שדמות למנהיגות בקהילה, כתהליך של בינוי קהילה בפלוגות מילואים.

בונים קהילה בפלוגה – תוכנית פק"ל
הנחת המוצא של תוכנית פק"ל היא שחיבור בין-אישי משמעותי בין חיילי פלוגת מילואים במסגרת הצבאית, כמו גם במסגרת האזרחית, יחזק את הלכידות החברתית ואת תחושת המשמעות הערכית של העשייה, ובכך תעלה גם תחושת השייכות לפלוגה והמחויבות הן לשירות המילואים והן זה כלפי זה (או במילים פשוטות: "אני מגיע בשביל החבר'ה"). כל אלה ישפיעו על המוטיבציה הפנימית ללקיחת חלק פעיל ומשמעותי בשירות המילואים ובכך ישפיעו גם על הכשירות המבצעית לטווח הארוך. "התוכנית נותנת ערך לחייל ומחזקת את הקשר בין החיילים. כשנוצרת קבוצה חזקה היא גם מתנדבת ותורמת לחברה הישראלית", אומר יובל פורת. עדי בובליל מוסיפה: "אני מאמינה שמערך המילואים הוא עמוד התווך של החברה הישראלית. מיד כשאריאל פנה אלי הבנתי שצריך לפתח מודל מקצועי, על מנת לממש את הרעיון. בנינו שיתוף פעולה אסטרטגי עם הגורמים הבכירים בצה"ל וחברנו למרכז שדמות לשם בניית המודל. לשמחתי, בסוף שנת הפיילוט הצלחנו לייצר 'סטארט-אפ חברתי' יחיד מסוגו בישראל, כזה שיתרום ללכידות במערך המילואים ובחברה הישראלית כולה".
"קהילתיות חזקה בפלוגה תיצור יחידה חזקה ומלוכדת, שתדע לפעול טוב יותר במלחמה", מוסיף אריאל. תא"ל סינגר מחזק את דבריו ומציין את חשיבות התהליך: "תוכנית פק"ל היא חיונית והיא אינה רק Nice to have".

אז איך זה עובד?
הבסיס של תוכנית פק"ל הוא הקהילתיות כגישת פעולה בארגון, אשר פותחה כשיטה סדורה בשדמות. עיקריה של גישה זו, שעליה הרחבנו במאמר בגיליון מס' 2 של מגזין בית 12, הם:

  • דגש על חיזוק הקשר החברתי בין האנשים בארגון/צוות
  • תחושת השייכות שלהם האחד לשני ולארגון
  • הזהות המשותפת שלהם

"אני חושב בטווח של 6-5 שנים קדימה", אומר מתן ששון, מפקד פלוגה המשתתפת בתוכנית, "ומבחינתי פק"ל זו מקפצה שמייצרת שיח וקשר בין החיילים. האתגר שלנו יהיה לשמר את השיח הזה גם אחרי שהתוכנית תסתיים".
לצורך השגת המטרות פותחה תוכנית הכשרה ברמה הפלוגתית, המיועדת למ"פ ולצוות מובילים, שהם חיילי מילואים מתוך הפלוגה. ההכשרה מתבצעת במסגרת שירות מילואים פעיל וכוללת היכרות עם הגישה הקהילתית ועם תפיסת פק"ל וקבלת כלים ליישומן במסגרת הפלוגה. במהלך ההכשרה, ובעיקר אחריה, מיישמים המובילים והמ"פ מגוון פעולות שנועדו להגביר את הלכידות החברתית בתוך הפלוגה ולחזק את תחושת השייכות ואת הקשר הבין-אישי בין החיילים. בשנים 2019-2018 התקיים פיילוט של התוכנית, שכלל שש פלוגות מילואים. במהלך שנת 2020 נפתח המחזור השני של התוכנית, שאליו נרשמו כ-100 פלוגות וגדודים. מתוכם נבחרו 20 שיצאו לדרך למרות הקשיים שהציבו מגבלות הקורונה.

>

מרכז קמה באורנים - בינוי קהילה

צילום: עופר ברקן ואריאל בן-גד

"כשקראתי את המסמך הראשון", אומר מיכאל ביטון, השר במשרד הביטחון, "לא הבנתי את הקונספט, זה היה נראה לי כמו חבורה של חולמים. עכשיו אני מתחיל להבין. תוכנית פק"ל מיוחדת בכך שהיא מסתכלת על המילואים באופן חדשני, כזה שלא מקבל את הנחות היסוד הקיימות, אלא אומר שכל חייל הוא בר-קהילה".

הצורך בתוכנית קיים ברמת השטח לא פחות מאשר בקרב מפקדים בכירים. "זה מגבש ומרים אותנו כפלוגה למקומות שלא חשבנו שהצבא יכול להוביל אותנו אליהם. יש פה הון אנושי מדהים, שנותן ערך מוסף ליום-יום שלנו כאזרחים", אומר זוהר פוגל, שהתנדב להיות אחד ממובילי הקהילה בפלוגתו. אלדד מרודי, מפקד הפלוגה שלו, מוסיף: "אם נצליח להביא את הדבר הזה לידי ביטוי בפלוגה – אנחנו נותנים לאנשים ערך וסיבה להגיע למילואים".

בניגוד להיררכיה הצבאית, בבנייה של קהילה היוזמה באה מן השטח. החיילים לוקחים על עצמם לארגן ערב פלוגה או טיול משפחות, מקדישים זמן להעמקת ההיכרות ביניהם בזמן אימון, מייצרים קשרים על בסיס עיסוק מקצועי או תחומי עניין, מתנדבים יחד למען מטרה חברתית והרעיונות ממשיכים לזרום.
"זה לא כזה מסובך", מספר מתן על הפעילות בפלוגה שלו, "כי אתה מגלה שיש סביבך אנשים שהם בעניין ואתם יכולים לעבוד יחד. בנינו עוגנים, למשל יום התנדבות פעם בשנה או אירוע פלוגתי כל שנה. כבר היום אנחנו רואים את ההבדל ואת ההשפעה".

השאיפה לעתיד הקרוב היא להרחיב את התוכנית ואת הטמעת התפיסה שלה במסגרות צבאיות בנות קיימא. "בימים אלה אני בונה מודל גדודי", אומר דר' דני מירז, מנהל התוכן והתוכניות במרכז ק.מ.ה במכללת אורנים, ומנחה בתוכנית. "לא רק שהרשת החברתית תהיה גדולה יותר, אלא שהגדוד גם יהווה יחידה אוטונומית שתפנה משאבים לפעולות בינוי קהילה וימי מילואים ייעודיים. קהילת גדוד המילואים תכלול לא רק את לוחמי הפלוגות אלא גם את מפקדת הגדוד והמנהלה, ובכך תיתן מענה מטריציוני הן ליחידות הנטמעות בפלוגות והן למערך הרוחבי הגדודי. חידוש נוסף במערך הגדודי הינו שילוב של מפקדי המחלקות, במסגרת הגדרת תפקידם, כאשר המ"מ מהווה חוליה נוספת בקשר האישי-אזרחי עם חייל המילואים. השאיפה לעתיד הרחוק היא שילוב של התוכנית לבינוי קהילה כחלק ממערך ההכשרה וההדרכה הצה"לי".

עופר ברקן

מנחה בינוי קהילה, מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

ד"ר נירית קורן-לורנס

מנחת בינוי קהילה, מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?