גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה
מנהיגות
כלים

בין התנדבות, שלומות ואיתנות קהילתית

שרון טופר-אמיתי
ד"ר נירית קורן-לורנס
שבת, 8 באפריל, 2023
יש חשיבות רבה לכך שגוף מאורגן ברשות (מחלקה, מתנ"ס) ייקח אחריות על ניהול ההתנדבות באופן מקצועי, גוף אשר שם לנגד עיניו את הקהילה עצמה, על שלל תושביה, מרכיביה, אתגריה וצרכיה, ומבין את חשיבותה של ההתנדבות לחיזוק המארג הקהילתי.

התנדבות היא הבחירה לנקוט פעולה שהיא מעבר להתחייבויות הבסיסיות של האדם, בעקבות הכרה בצורך ומתוך גישה של אחריות חברתית. התנדבות היא היפוכה של אדישות והיא דוגלת במעורבות בחברה מתוך בחירה.
שלומות (Well-being) היא תחושה של שביעות רצון, ביטחון ומימוש עצמי, שיש ליחידים ולקבוצות בקהילה.
איתנות קהילתית היא המידה שבה משאבים ותהליכים בתוך הקהילה מקיימים ומעשירים את השלומות  (Well-Being) האישית והקבוצתית, באופן שיהיה תואם לעקרונות של שוויוניות, הכללה, השתתפות, ביטחון עצמי ואחריות חברתית.

ההתנדבות מחזקת או מייצרת את תחושות השלומות והאיתנות הקהילתית במספר דרכים:

משמעותיות
מאפשרת ליחיד להרגיש משמעותי: מושא הפעולה הוא תמיד מישהו או משהו אחר, אשר דרכם ובאמצעותם יכול המתנדב להרגיש את תחושת המשמעותיות. כך למשל, מתנדב אשר מסיע אדם בעל קשיי ניידות, ישמע את המשפט הבא: "תודה שעזרת לי להגיע לכאן. בזכותך הצלחתי להגיע לפעילות ולפגוש את החברים".
בנוסף, באמצעות הפעולה היחיד מביא לידי ביטוי את יכולותיו, חוזקותיו, אמונותיו ואישיותו האותנטית, הייחודית לו. לדוגמה, מורה בגמלאות המסייע לילדים עם קשיי למידה, או אזרח שתחום הסביבה חשוב לו וקרוב לליבו והוא מעורב בהסברה או ביישום של תהליכי מחזור, הפרדת פסולת או הקמת גינה קהילתית.

השפעה
ההתנדבות מעניקה למתנדבים יכולת להשפיע על המרחב בו הם חיים, לקחת עליו אחריות ולעצב אותו כרצונם. ככל שתושב מעורב ומשפיע על המרחב שלו, כך גוברות תחושות השייכות והאחריות, שכן הוא תופס את המרחב כשלו. לדוגמה, קבוצות פעילים שיוזמים, מובילים ומפעילים אירועים שונים, כגון קבלות שבת קהילתיות או אירועי ספורט שכונתיים. מעורבות אזרחים בפעילויות אלה משפיעה על עיצוב המרחב הציבורי והשותפות ומחזקת את הקשר למקום ולאנשים, ומכאן גם את תחושת השייכות.

חיזוק ההון החברתי
מסגרות התנדבות מפגישות בין אנשים ולכן הן אמצעי חשוב לייצור ולחיזוק של ההון החברתי, שהוא אחד המאפיינים המרכזיים של החוסן הקהילתי. ההון החברתי, המוגדר כמכלול הקשרים החברתיים (הרשתות) של תושבים, ארגונים ומערכות בקהילה (שדמי-וורטמן, 2009), מקיים ומחזק את הקהילה על ידי כך שהוא מפעיל את המכלול המעגלי של אמון, הדדיות, נורמות חברתיות והערכה הדדית, וכן בהיותו קשור לפעילות משותפת.

הכללה (inclusion)
ההתנדבות יכולה לקדם הכלה של השונה ומתן מענה לצרכים חברתיים, כלומר היא יכולה לקרב קבוצות מודרות או לחבר בין קבוצות המנותקות זו מזו. דבר זה קורה מאחר שההתנדבות יוצרת קשר בין יחידים ובין קבוצות, אשר אינו מתקיים במרקם החיים היום-יומי.

לאחר שהובהרה חשיבותה של ההתנדבות לחיזוק המרקם הקהילתי, מוצעים 10 עקרונות פרקטיים לבניית מערך התנדבות המחזק איתנות קהילתית:

1.    מיפוי – מה באמת חשוב למתנדב?  יש לתת את הדעת על דבר שמעניין את המתנדב או קרוב לליבו מבחינת ערכים ותפיסות עולם. אלה הם הדברים אשר עבורם יוותר אדם על שעות שינה, זמן משפחה ופעילויות פנאי אחרות. כאשר תחום ההתנדבות, מושא ההתנדבות או המקום בו פועל המתנדב קשורים לעולמו הפנימי, המוטיבציה לפעול היא פנימית. מוטיבציה כזו ידועה כיציבה ומתמשכת לאורך זמן ואותה יש לחפש.
2.    אבחנה בין מקצוע, פרנסה וידע לבין תחום ההתנדבות. נמצא כי פעמים רבות מתנדבים רוצים לפעול בתחומים שונים מאלה שבהם הם עוסקים ביום-יום, מתוך צורך לגוון או מתוך החשש כי הדבר עלול לפגוע בפרנסתם או ליצור ניגוד עניינים. כמובן שגם ההיפך ייתכן, כלומר שאדם ירצה להביא למרחב ההתנדבות את הידע ואת הכישורים שרכש במהלך השנים בתחום מקצועי מסוים. המשמעות היא שהמיפוי והזיהוי של נכסיו של אדם לא בהכרח יבואו לידי ביטוי או שימוש במרחב ההתנדבותי.
3.    מתנדבים לא פועלים לבד. חשוב לייצר מרחבי פעולה שיתופיים, עם מתנדבים אחרים או עם מושאי ההתנדבות, שהקשר והשיח איתם הם חלק בלתי נפרד מפעולת ההתנדבות. כך מעמיקים את ההיכרות בין אנשים ומרחיבים את הרשתות החברתיות המקומיות.
4.    מפגשים מקצועיים בין  מתנדבים. יש חשיבות לייצור של מפגשי שיח מקצועיים בין מתנדבים, כדי לחלוק בחוויות, לשתף בדילמות, לקבל ידע, רעיונות ותמיכה, ובעיקר לייצר קבוצת שייכות משמעותית סביב עולמות ההתנדבות. התדירות יכולה להיות אחת לחודש, אחת לרבעון או אחת לשנה, כאשר המסר למתנדבים הוא שלא מתייחסים אליהם כאל דבר מובן מאליו. מעבר להוקרה, כל אחד צריך אוזן קשבת או מרחב של תמיכה, העשרה ואוורור.
5.    חוסר משאבים כהזדמנות להתנדבות. היכן שחסרים משאבים עולות פעמים רבות יוזמות מהשטח, שממלאות את החסר. התועלת ארוכת הטווח ממעשה ההתנדבות, במקום פעולה של גורם חוץ או רכישה ממנו, היא לעיתים משמעותית הרבה יותר בהיבט החברתי, הקהילתי והאישי. אין מספיק כוח אדם משטרתי? נפעיל משמר אזרחי, עלותה של הופעת אומן גבוהה? נעלה מופע של כישרונות מקומיים, שימור סביבתי דורש כוח אדם וזמן שאין לגוף העוסק באיכות הסביבה? נייצר ניטור אזרחי, וכדומה.
6.    גיוס מתנדבים בצורה פעילה. אנשים רבים בקהילה הינם בעלי יכולות, כישורים וזמן, אך לא מצאו לעצמם את המקום וההזדמנות המתאימים להתנדבות. יש חשיבות בזיהוי של תושבים שאינם מתנדבים ופנייה אליהם באופן אישי, על מנת לחשוב יחד איתם היכן היו רוצים או יכולים להתנדב. לעיתים הפנייה צריכה להגיע מבעל תפקיד ולעיתים יהיה זה שכן, חבר או מכר, אשר פנייתם היא זו שתחבר את התושב למעשה ההתנדבות. יש אנשים אשר 'קול קורא' או מודעה הקוראת להתנדב לא יניעו אותם לפעולה, אך פנייה אישית תעשה זאת בקלות.
7.   חיבור בין היצע וביקוש. קיום של אירוע שנתי לציבור הרחב, בו מוצגים מרחבי ההתנדבות השונים בקהילה, לצד מקום לרישום במאגר מתנדבים למעוניינים בכך. בהמשך לכך, הקמה וניהול של מאגר מידע המכיל את צורכי הקהילה השונים מחד (כגון: סיוע במשקי בית, שיעורים פרטיים, משמרות בטיחות, אירוח חברה לבודדים ועוד), ואת ההיצע הקיים בקרב חברי הקהילה והארגונים בה מאידך. יש להקצות בעל תפקיד (בהתנדבות או בשכר) אשר ינהל את מאגר המידע ויקבל את הנתונים הן מהמנהיגות המקומית ומבעלי התפקידים ברשות והן מהתושבים ומהארגונים שבשטח. כך ניתן לחבר באופן מושכל בין היצע לביקוש ובין כישורים להזדמנויות.
8.    מגוון צורות ומרחבי התנדבות. לאור ההבנה כי דפוסי ההתנדבות השתנו, יש לתת מקום, לצד מסגרות של התנדבות קבועה וארוכת טווח, גם למסגרות התנדבות נקודתיות, מקומיות ובתדירות משתנה. כך יותר אנשים יוכלו להתנדב, גם אם הם מוגבלים מבחינת זמן, מקום או יכולת להתחייב.
9.    הכרה אישית במתנדב ובפעולתו. לצד אירועי הוקרה פומביים המתקיימים ברבים מן המקומות, יש משמעות רבה להכרה אישית בפעולת המתנדבים. ישנם רבים אשר אינן מרגישים בנוח באירועים רבי-משתתפים או באירועים פומביים. מתן תשומת לב אישית באמצעות מכתב, שי צנוע, שיחת טלפון וכדומה, תעניק למתנדב את תחושת המשמעותיות וההכרה בייחודיותו ובתרומתו, תחזק את תחושת השלומות שלו ותעניק לו רצון וכוח להמשיך בפעולת ההתנדבות.
10.  חיבור רב-גילאי או רב-תרבותי. יש לנסות, במידת האפשר, לחבר בין אנשים בגילאים שונים ומקבוצות שונות בקהילה בביצוע פעולות ההתנדבות. בני נוער מתנדבים עם מבוגרים או עם ילדים; ילידי הארץ עם עולים חדשים; תושבים ותיקים עם תושבים חדשים וכדומה. באופן טבעי, אנשים נוטים לפעול עם הדומים להם. פעולת התנדבות היא הזדמנות לייצר חיבורים נוספים, המחזקים את המרקם החברתי בקהילה ומייצרים קשרים והיכרות שאינם מתקיימים בדרך כלל.

לסיום, יש חשיבות רבה לכך שגוף מאורגן ברשות (מחלקה, מתנ"ס) ייקח אחריות על ניהול ההתנדבות באופן מקצועי, גוף אשר שם לנגד עיניו את הקהילה עצמה, על שלל תושביה, מרכיביה, אתגריה וצרכיה, ומבין את חשיבותה של ההתנדבות לחיזוק המארג הקהילתי. מיקומו של גוף כזה כארגון מקצועי בתוך הקהילה, השכונה או היישוב, מאפשר לו לראות את התמונה הרחבה ביותר של הקהילה ולחבר בין ארגונים אחרים ובין תושבים, כמו גם לייצר שותפויות במידת האפשר והצורך (אשר גם הן כלי להגברת הקהילתיות).

רשימת מקורות
בן יוסף, ש' (2014). קהילות עירוניות – תרומתן של קהילות עירוניות לאורח חיים מקיים. חוות דעת מומחה במסגרת פרויקט קיימות עירונית. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.

גונן, א' (2010). מנהיגות ליצירת הון חברתי ובינוי קהילה. בתוך: שדמות – מרכז למנהיגות בקהילה. לשם שינוי ביחד. תל אביב: השירות לעבודה קהילתית.

Rochester, C. (2006). Making sense of volunteering. London, The Commission on the Future of Volunteering.

Rogers, S. H., & Jarema, P. M. (2015). A Brief History of Social Capital Research. In: Halstead, J. M., & Deller, S. C. (Eds.). Social capital at the community level: An applied interdisciplinary perspective. New York and London: Routledge, 14-30.

Von Essen, J. (2016). On the Meaning of Volunteering: A Study of Worldviews in Everyday Life. Foundations of Science, 21(2), 315-333.

Williams, C. C. (2008). Developing a culture of volunteering: Beyond the third sector.

Woodcraft, S., Bacon, N., Caistor-Arendar, L., & Hackett, T. (2012). Design for Social Sustainability: A Framework for Creating Thriving New Communities. Social Life/Young Foundation.

שרון טופר-אמיתי

החברה למתנ"סים

ד"ר נירית קורן-לורנס

מנחת בינוי קהילה, מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?