גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה
מנהיגות

גינות קהילתיות – מנוף לבניית אחריות אישית וחברתית 

ענת ברודה
יום שישי, 7 באפריל, 2023
על אף הפוטנציאל הגדול של גינות קהילתיות להפוך לחלק מהחוסן התזונתי העירוני הנושא מקבל תשומת לב מועטה יחסית והרשויות המקומיות עדין אינן רואות בגינות הקהילתיות פתרון לגידול מזון מקומי.

אספקת מזון מהווה אתגר חברתי וסביבתי מרכזי בערים, מכיוון שהעיר תלויה לחלוטין בספקי המזון וכמות האנרגיה המושקעת בשינוע המזון אליה מעלה בצורה דרמטית את טביעת הרגל האקולוגית והפחמנית שלה. בנוסף, חוסר היכולת לגדל מזון בעיר גורם לקושי בבקרה על איכותו. בבחינה גלובלית ניתן לראות שהמזון מהווה 50% מטביעת הרגל האקולוגית של הערים במדינות המפותחות.
במקביל, גינות קהילתיות הופכות לנפוצות יותר ויותר בערים רבות בארץ וברחבי העולם ועל אף שברוב המקרים מדובר ביוזמה של קבוצת תושבים, הפרויקט עצמו הינו שיתוף פעולה בין גורמים שונים: תושבים, רשות מקומית, משרדים ממשלתיים וארגונים פרטיים.    
מטרת מאמר זה היא לבחון עד כמה יכולות הגינות הקהילתיות לשמש מענה לגידול מזון בצורה עצמאית, לחזק את הביטחון התזונתי ומכאן גם לחזק את החוסן של תושבי הערים. מתוך נתונים שנאספו נראה כי ניתן להגיע לגידול מזון בכמות המהווה חלק משמעותי מהתצרוכת של פעילי גינה קהילתית, אך בפועל הגינות בישראל משמשות בעיקר כמוקד קהילתי וכפעילות פנאי ורובן לא מהוות גורם משמעותי באספקת מזון לפעילים. יש לשער כי אם המזון ואיכותו היו מוגדרים כנושא שנמצא באחריות הרשויות המוניציפליות אזי הגינות היו מוכוונות במידה רבה יותר לאספקה של תוצרת חקלאית מקומית.

רקע
גינות קהילתיות נהנות מהתעוררות ומפופולריות בשנים האחרונות וישנן בארץ מעל 1,000 גינות במגוון של מודלים. הגינות יכולות להיות ממוקמות על אדמות ציבוריות או על אדמות פרטיות ולהתמקד בגידול ירקות, פירות או צמחי נוי. המשותף לכל הגינות הוא, היותן פרויקט "Bottom-up", המתחיל ביוזמה של תושבים ובדרך כלל יוצא לפועל בעזרת הרשות המקומית. מעבר לכך, קשה מאוד למצוא הגדרה או מטרה אחידה לכל הגינות. מטרותיהן משתנות ומגוונות ומונות בין  היתר חיבור לטבע ולחקלאות, תזונה בריאה ואיכותית, פעילות משפחתית וקהילתית, חינוך סביבתי ועוד.
הגינות הקהילתיות נהנות מהיסטוריה ארוכה בארצות הברית ובאירופה. מחקרים שנעשו מראים שמטרות הגינה הקהילתית השתנו במשך השנים בהתאם למצב התרבותי, החברתי והכלכלי בכל תקופה. לאורך ההיסטוריה הגינות הקהילתיות היוו מעין מנגנון שסייע לשלטון המקומי להתמודד עם אתגרי התקופה ובשנים של משברים כלכליים, כגון מלחמות, הפך גידול המזון למטרה המרכזית שלהן. בתקופות אחרות היו לגינות מטרות אחרות כגון דרך להטמעת ערכים של זהות לאומית, העצמה של אוכלוסיות חלשות, חינוך סביבתי וגיבוש קהילתי.
הגינות הקהילתיות הראשונות בישראל הוקמו בשנת 1999, כפרויקט משותף של תושבים בירושלים עם החברה להגנת הטבע. הגינות החלו לפרוח והועתקו לערים נוספות, בעזרתו של המשרד להגנת הסביבה שהחל לפרסם קולות קוראים בעניין. מאוחר יותר הצטרפו גם ג'וינט ישראל ומשרד החקלאות לגופים המסייעים להקמה ותחזוקה של גינות קהילתיות. מבחינת משרד החקלאות מטרת הגינות נינן הוא חיבור האוכלוסיה העירונית לחקלאות, כמו גם העלאת המודעות לצריכת מזון בריא.

גינות קהילתיות כחיזוק החקלאות המקומית ומענה לביטחון תזונתי
הרעיון של ניצול גינות קהילתיות כמענה לבעיות של ביטחון תזונתי נחקר לעומק בארה"ב, כאשר הנתונים מצביעים על כך שכ-49 מיליון תושבים אינם בעלי גישה למזון מזין ולכן נחשבים כמצויים בחוסר ביטחון תזונתי. היתרון הגדול של גינות קהילתיות כמספקות תוצרת חקלאית, על פני תוכניות מוסדיות שנותנות מענה תזונתי, הוא שהן מספקות לחברי הקהילה את הידע ואת היכולת לקחת אחריות אישית על התנובה שהם משיגים. מחקר שנערך בניוארק, ניו ג'רזי הראה כי 44.4% מתוך 189 נשאלים ראו בגידול המזון שלהם יתרון חברתי-כלכלי. עוד נמצא כי בשנת 1989 כ-405 גנים קהילתיים בניוארק ייצרו תוצרת בשווי של 450,000 דולר, כמות שאפשרה למשתתפי הגן להפחית באופן משמעותי את חשבונות המזון שלהם. סקר שנערך בטורונטו הראה שרוב הגננים חשבו על המזון המיוצר בגנים שלהם כתחליף לאוכל בחנות ואף האמינו שהגינה משפיעה על תקציב המזון הביתי שלהם. מחקר שנערך במיניאפוליס והתמקד בבני נוער עירוניים הראה שלאלו שהשתתפו בתוכנית גינון יש הבנה טובה יותר של מערכת המזון ומודעות גבוהה יותר לאוכל בריא לעומת בני נוער שלא השתתפו בתוכנית. מסקנות המחקרים מראות שבהינתן התנאים הנכונים גינון קהילתי מעלה את המודעות לקשר שבין ייצור מזון לבין צריכתו ולחשיבות האיכות של המזון הנצרך ובכך מעלה את הרצון והמוכנות של תושבים רבים לגדל את המזון בעצמם.
גם בארץ אחת ממטרות הגינה הקהילתית הינה חיזוק החקלאות המקומית ומענה לביטחון תזונתי ובחזון הוועדה לגינות קהילתיות, שהוקמה על ידי משרד החקלאות, המטרות שהוגדרו כוללות אמצעי לשיפור בריאות הציבור (מזון בריא, פעילות גופנית), אספקת מזון בזמני מצוקה (מלחמות, אירועי טבע) וחזרה לעיבוד שטחי חקלאות שננטשו בקרבת אזורים מאוכלסים.
במחקר קצר שנערך בשלוש רשויות מקומיות בארץ וכלל שבע גינות קהילתיות נערכו ראיונות עם בעלי תפקידים בגינה וכן סקר בקרב התושבים. במחקר נבחנה השאלה עד כמה חשוב לכל אחד מהגורמים לטפח את הפן החקלאי של הגינה והאם ישנה כוונה להגיע לייצור מזון בכמות שתאפשר הפחתה של קניית מזון.
תוצאות הראיונות והסקרים הראו שקיים פער בין כוונת העירייה ובין רצון התושבים בכל הנוגע למטרות הגינה. מבחינת הרשות המקומית המטרות היו חברתיות וקהילתיות ונעו בין הרצון לספק את בקשת התושבים להקמת גינה לבין מטרות קהילתיות של הפיכת הגינה ל'מתנ"ס בטבע', כפי שהגדיר את המיזם מנהל יחידה סביבתית באחת הערים. לעומת זאת, מבחינת התושבים עשייה חקלאית וגידול מזון לתצרוכת אישית מקבלים ציון גבוה ביותר, כאשר 59% מהתושבים העידו על עצמם שהסיבה העיקרית בשבילה הם מגיעים לגינה היא העשייה החקלאית. בנוסף, 78.7% מהתושבים ציינו שהם צורכים את התוצרת שהגינה מניבה ואחוז זהה ציין שהיה שמח לצרוך עוד יותר מהגינה כתחליף לקניית מזון.

אחריות רשותית לביטחון תזונתי
על אף הפוטנציאל הגדול של גינות קהילתיות להפוך לחלק מהחוסן התזונתי העירוני הנושא מקבל תשומת לב מועטה יחסית והרשויות המקומיות עדין אינן רואות בגינות הקהילתיות פתרון לגידול מזון מקומי. חקלאות מקומית מעלה את המודעות של תושבי הערים לאיכות המזון אותו הם צורכים, מגבירה את האחריות האישית לצריכת המזון ולגידולו ותורמת להפחתה של טביעת הרגל האקולוגית. מכאן החשיבות הגדולה בפיתוח של גינות קהילתיות כשחקניות מפתח ביצירה של החוסן התזונתי העירוני וראוי כי גם הרשויות יתחילו להתייחס אליהן באופן דומה.

מקורות:
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, חברי הוועדה לגינות קהילתיות, אתרי חקלאות יישובית קהילתיים.
 
קמינסקי, י', שביד, פ', לב, נ' וצוות גינות החטיבה להתיישבות (2014). מיזם הגינות הקהילתיות. ג'וינט המשרד להגנת הסביבה בהפעלת החטיבה להתיישבות 2014-2010

 
Corrigan, M. P. (2011). Growing what you eat: Developing community gardens in Baltimore, Maryland. Applied geography Vol.31(4), 1232-1241
 
Lautenschlager L., & Smith, C. (2007). Beliefs, knowledge, and values held by innercity youth about gardening, nutrition, and cooking. Agriculture and Human Values 24(2), 245-258
 
Pudup, M. B. (2008, may). It takes a garden: Cultivating citizen-subjects
Geoforum 39(3), 1228-1240
 
Patel, I. C. (1991). Gardening’s socioeconomic impacts. Journal of Extension (29)
 
Wakefield, S., Yeudall., F., Taron, C., Reynolds, J., & Skinner, A. (2007). Growing urban health: community gardening in south-east Toronto. Health Promotion International 22(2), 92-101
 

ענת ברודה

מפתחת אסטרטגיות לקיימות קהילתית

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?