גן חיות במשחק החיים – תקשורת מקרבת

תקשורת בין-אישית מלווה את חיינו מהיום שבו אנו נולדים ומהווה חלק משמעותי מההתפתחות האנושית התקינה. בהתאמה, סביר היה שנרכוש ניסיון רב במהלך החיים, אשר יאפשר לנו לקיים תקשורת מיטבית ומצמיחה במרחב האישי, הקהילתי, הארגוני והחברתי. אך המציאות כידוע מספרת סיפור קצת שונה. במאמר זה נתמקד בגישת התקשורת המקרבת, אשר מאפשרת שיח שבבסיסו חמלה, אמפתיה והקשבה. הגישה החלה להתגבש בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, על ידי ד"ר מארשל רוזנברג ונכתבה לראשונה בתחילת שנות השבעים [1]. מקורות ההשראה הפילוסופיים והמהותיים של רוזנברג הגיעו מגישת האי-אלימות (אהימסה בהודית),בהשראת מהטמה גאנדי ומרטין לותר קינג, לצד הגישה ההומניסטית המזוהה עם קארל רוג'רס ומרטין בובר [2]. סטודנטית שלי בשם עירית הייטיבה לתאר: "לפעמים כשהכאב עצום ומכלה כל חלקה טובה, צריך רק מעט אמפתיה. מישהו שישב איתך בתוך הבור ויגיד נכון, זה באמת קשה, זה באמת מאוד כואב, בלי אבל, בלי הצעות, בלי פתרונות". במשפט הפשוט הזה שוכנת תובנה עמוקה שרוזנברג הבהיר ודייק בבשורה שהביא – תקשורת מקרבת של חיבור והבנה מגיעה לפני פתרונות ועצות [3].

רוזנברג מבהיר בגישתו את מקומן של האמפתיה וההקשבה האמפתית [4] כבסיס לתקשורת אשר מאפשרת אותנטיות וחופש להיות. שפת התקשורת המקרבת מכונה על ידו שפת הג'ירף, לעומת השפה שמנגד הנקראת שפת התן [5]. שתי השפות מתורגלות באופן יום-יומי במרחבי החיים או בשפתו של רוזנברג – 'משחקי החיים'. הוא מבחין בין שני משחקים נפוצים, משחק המי צודק ומשחק הנתינה הטבעית[6], כאשר להבנתו המשחק המקובל יותר בחברה הוא מי צודק (שפת התן) או בשמו הנרדף משחק בסדר/לא בסדר או נכון/לא נכון. זהו משחק אשר תמיד יש בו מפסיד ומנצח והוא מבוסס על שני היבטים שתקשורת מקרבת באה לפרום – ענישה ואשמה. היבטים אלה מונעים מפחד, מאשמה ומבושה, אשר מרחיקים אותנו מהקשבה לצרכים של עצמנו ושל הסובבים אותנו, ותקשורת המבוססת עליהם גורמת לרוב לחוסר אמון ומונעת נתינה מרצון והקשבה על כל איכויותיה.

לעומת משחק המי צודק רוזנברג מעודד אותנו לשחק בחיינו ובמערכות היחסים שלנו את משחק הנתינה הטבעית[6], אותו למדנו לשחק כבר מלידה, אך שכחנו. השכחה של משחק הנתינה הטבעית אינה פסיבית אלא מבוססת על למידה אקטיבית והתנסות אין-סופית במשחק המי צודק,הן במשפחה, הן במוסדות החינוך והן בחברה בכללותה [6].

במשחק הנתינה הטבעית (שפת הג'ירף) מתחדדים האפיונים הבאים:

1. אמפתיה Empathy, חמלה Compassion והקשבה אמפתית Empathetic listening – מאפשרות הקשבה לעצמנו ולאחרים סביבנו, תוך העמקה של ההיכרות וההבנה הפנימית של הצרכים
2. שיתוף פעולה Collaboration וחיבור הדדי connection Reciprocal – בתקשורת בין-אישית
3. אותנטיות Authenticity – פנימית וחיצונית, המזמנת כנות ואמון
4. חופש Freedom ובחירה  Choice– הבנת הקיום של צרכים ורגשות והצורך להיות בהקשבה אליהם 

רוזנברג מציע לטפח ולתרגל את שפת הג'ירף במשחק הנתינה הטבעית, באמצעות תהליך מודעות ובעזרת ארבעה מרכיבים על פי הסדר הבא [7]:

מרכיבים אלה מאפשרים מרחב בטוח המונע ממוקד שליטה פנימי ומאט תגובתיות. התנהלות שכזו מאפשרת הקשבה והתבוננות במציאות, ללא שיפוטיות, תוך זיהוי של רגשות ופיתוח חמלה והקשבה. בתרגול ארבעת השלבים מתאפשרת קיומה של פרספקטיבה שונה, הקוראת להקשבה ולחיבור פנימה אל עצמנו, וכהמשך ישיר ניתנת הזכות להיות עם מישהו אחר בהקשבה ובחמלה כנות ואותנטיות, המסייעות לפתיחה של הלב ולחיפוש הטבעיות של כל אחד [8].

ארבעת המרכיבים באים לידי ביטוי באיור 'הר-צב' אשר קיבל את ההשראה ליצירתו בתהליך למידה של קורס שהתמקד בתקשורת מקרבת ונלמד כחלק מתוכנית מש"י (מחנכות שנות ינקות) המיועדת לנשות מקצוע בתחום הגיל הרך, במרכז ק.מ.ה – אורנים.

ראשי התיבות 'הר-צב' כוללים את הצעד הראשון (התבוננות) בהעלאה של המודעות למצב רגשי הדורש התייחסות. הכוונה בהתבוננות היא האטה והקשבה פנימה על מנת לזהות את התגובה בגוף לרגש שעולה ברגע של קושי/קונפליקט. בצעד השני (רגש) מתבהר הרגש שחי בנו ברגע הזה ביחס לאדם/קונפליקט/סיטואציה ובצעד השלישי (צורך) יתגלה הצורך שלא נענה, השוכן 'מתחת' לרגש שעלה ופתח לנו דלת לזיהוי הצורך. זיהוי הצורך הינו שלב קריטי בתהליך שיסייע לאדם ולסביבה להבין מה יעזור לפרט למלא את הצורך שלא נענה בעבר, כאשר הצרכים הינם לרוב בסיסיים ואוניברסליים כגון: הצורך שיאהבו אותי, הצורך שיראו אותי, הצורך שיקבלו אותי כמו שאני ועוד. לסיום, הצעד הרביעי (בקשה) מכוון לעבר מפגש המציאות, מבפנים ומבחוץ, עם הצורך שלא נענה ויוכל להיענות בזכות ההתבוננות והאפשרות לבטא מנעד רחב של רגשות, ללא שיפוטיות של רגשות חיובים או שליליים.

הקשיים והאתגרים בתרגול תקשורת מקרבת מרובים אך מקדמים ואם מכירים בכך שרגשות וקונפליקטים מהווים מקפצה אל היכרות עמוקה ומלאת חמלה, ניתן לראות בתרגול של שפת הג'ירף מטרה ראויה. מאמר זה מהווה את דלת כניסה ללמידה של תחום עשיר ומגוון ,שנלמד ומתורגל ברחבי העולם כולו, ולהמשך החקר ניתן לבקר באתר העולמי לתקשורת מקרבת [9] ובאתר של המרכז הישראלי לתקשורת מקרבת [10].

לסיכום המאמר מובאים שני שירים שנכתבו על ידי בוגרות קורס תקשורת מקרבת במסגרת תוכנית מחנכות שנות ינקות (מש"י) של מרכז ק.מ.ה-אורנים:

ר

ר

ר

ר

ביבליוגרפיה וקישורים להעמקה

[1] תקשורת מקרבת לחיים מלאים / רוני ויינברגר

[2] מיתרים – המצפן, תקשורת מקרבת מבית ארנינה קשתן

[3] תקשורת מקרבת – לומדים לחיות ולדבר תקשורת לא-אלימה, חוברת יסודות להכרת המודל של דר' מרשאל רוזנברג / ארנינה קשתן

[4]מהי הקשבה אמפתית / דני מקורי

[5]תקשורת מקרבת (שיעור 2) – שפת התן מול שפת הג'ירף והכוס הרגשית / דני מקורי

[6] NVC – תקשורת לא אלימה (תקשורת מקרבת) 1/4 / מרשל רוזנברג

[7]תקשורת מקרבת ככלי להובלת תהליכי שינוי בגיל הרך / ד"ר ענת פורת

[8] פודקסט תקשורת מקרבת – שפת החיים: רק המשך – על כוחו העוצמתי ביותר של האדם – חמלה עם ארנינה קשתן

[9] המרכז העולמי לתקשורת מקרבת (cnvc.org) – Introduction to NVC

[10] המרכז הישראלי לתקשורת מקרבת (nvc.co.il)