גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
מנהיגות
השראה

דמוקרטיה ערכית

ד"ר מולי פלג
יום שלישי, 4 באפריל, 2023
הדמוקרטיה יכולה להיפגם מלמעלה אבל מקור הישרדותה הוא מלמטה: מהחברה האזרחית, מתנועות חברתיות ונקבוצות של מוחות ומוחים. מכל אלה לא יוכלו מקבלי החלטות להתעלם.

אחד הפולמוסים המהותיים והעיקשים ביותר בתורת הדמוקרטיה הוא הדיון על אופייה והיקפה: האם היא אמצעי או מטרה, האם היא פרוצדורה או ערך, האם היא מוגבלת לתחום הפוליטי או שמא היא דרך חיים.  החשיבות שבהבחנה הזו חורגת מעבר למחלוקת אקדמית-רעיונית ופולשת אל הממד היישומי-ממשלי לפיו מנווטים חיינו הציבוריים.  עמדות קוטביות ופירושים שונים של סוגיית תפקיד הדמוקרטיה יוצרות התייחסויות מגוונות, ולרוב נוגדות, לפלורליזם רעיוני ולקיום בצוותא. 

הדמוקרטיה בישראל רעועה ומקרטעת מכיוון שהיא דמוקרטיה של פרוצדורה, לא של מהות. מבחינה תהליכית, הכל קיים: יש בחירות, יש שלוש רשויות, יש איזונים ובלמים ויש חרויות פרט. אבל רוח הדמוקרטיה, המחויבות אליה בכל תנאי, וההפנמה שהעיקרון החשוב ביותר שלה איננו שלטון הרוב אלא שמירת זכויות המיעוט, השתתפות ציבורית מתמדת כבקר על שגיונות המנהיגות, ושיח וחיבור בין הרצונות השונים בעם. זוהי הדמוקרטיה המהותית להבדיל מזו הפורמלית. דמוקרטיה כזאת היא מאתגרת ומפרכת. היא השתתפותית, היא דיונית, והיא עלולה להיות מייגעת.

ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות האיצו תהליכי כרסום מתמשכים. גם יסודות הדמוקרטיה הפרוצדורלית עומדים עכשיו בסכנה ממשית של התמוטטות. פסקת ההתגברות, תהליכי מינוי השופטים, וכל מחטפי החוק האחרונים שמכשירים עבריינים לכהונה ממשלתית תוך התעלמות ברורה מהחלטות בג"צ, הם הכרזת מלחמה על הדמוקרטיה. בנוסף, חוסנה של דמוקרטיה תלוי בהשתתפות רחבה ושיח בין הקבוצות השונות בחברה. התקשורת בין הפרטים והקבוצות בחברה הישראלית לקויה ומשובשת וכל שיח או דיון אם הם כבר נפתחים, אינם עולים על פסים יעילים.  בשל כך שוממות זירות הדיון הציבורי ודבר כמעט לא מתרחש בם מלבד אלימות מילולית ונאצות. בישראל קיימת דמוקרטיה למראית עין. זוהי יותר דמוקרטיה בע"מ מאשר דמוקרטיה בעם. חלקים נרחבים בעם מקבלים את הדמוקרטיה הפרוצדורלית מבלי לקבל את הדמוקרטיה הערכית. בשל כך הם רואים בדמוקרטיה טכניקת ממשל, אמצעי נוח עד להגעת ממשל אחר. 

בישראל אין הזדככות נפש אישית לקראת דמוקרטיה ערכית. האזרח חבוק במנגנונים מפלגתיים ושבוי בשבלונת הדמוקרטיה הפרוצדורלית. לרבים מאזרחי ישראל החילוניים מסתכמת המחויבות (לא הזכות!) הדמוקרטית בגרירת רגליים אל הקלפי.  לרבים מעמיתיהם הדתיים והחרדים דמוקרטיה בכלל איננה ערך אלא אמצעי, וגם הוא זמני.  רבים מייחסים דמוקרטיה לתחום המפלגתי-פרלמנטרי ואילו בחיי המשפחה, החינוך, ומקום העבודה ממשיכים לתרגל צורות חיים הירארכיות ופטרוניסטיות צורמות ומדכאות.  תרבות הדיון, החלפת הדעות, ההפריה ההדדית- כל הכלים בהם מצוידת הדמוקרטיה הדיונית, אינה קיימת ולכן האפשרות להיחלץ ממלכודות האנטי-דמוקרטיה בחברה הישראלית היא רחוקה. השיח הפוליטי המאפשר דמוקרטיה ערכית ויעילה גם יחד הוא חזיון נדיר בחברה הישראלית מפני שהסובלנות וההקשבה בין המחנות השונים לא קיימים.  פלורליזם הדעות אכן קיים אך כל קבוצה וכל בעל דעה בטוחים שדעתם היא הנכונה ולאחרת אין זכות קיום. החברה הישראלית מפוצלת בערכי יסוד בסיסיים שלה וההבנות השונות לגבי רעיון הדמוקרטיה לא מתוועדים באף מרחב ציבורי כדי לגבש תפיסה משותפת. 

הדמוקרטיה יכולה להיפגם מלמעלה, על ידי חוקים דרקוניים ומקבלי החלטות בעלי השקפות קיצוניות. אבל מקור הישרדותה הוא מלמטה, מהשטח- בחברה האזרחית, במלכ"רים, בתנועות חברתיות, באגודות מקצועיות, ברשויות מוניציפליות, בתושבים ובקבוצות של מוחות ומוחים. מכל אלה לא יוכלו מקבלי החלטות להתעלם. בשעת משבר, כמו זו שאנחנו חווים כרגע, חוסנה של הדמוקרטיה מצדיק את שמה: דמוס (אנשים ביוונית עתיקה) וקרטיה (עוצמה או שליטה)- הריבונות מצויה בעם, והוא זה שחייב לצאת ולהגן עליה.

ד"ר מולי פלג

ד"ר מולי פלג, ראש בית הספר הבינלאומי, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?