ההבנה היום בקרב מנהלים וארגונים היא שהמשאב החשוב ביותר שלהם הוא העובדים. עובד מקצועי ומחויב, אשר חש ביטחון, סיפוק והערכה במקום עבודתו, יישאר בארגון לאורך זמן ויתרום לו מעבר למתחייב בהגדרת תפקידו. ההתנהגות שלנו כמנהלים משפיעה על מידת התפקוד של העובדים בטווח המיידי, ועל רמת האמון ותחושת הביטחון והשלומות (well-being) בטווח הארוך. נהוג לומר כי מנהיגות נבחנת בזמן משבר, אך במידה רבה היא מתעצבת בזמן שגרה.
אנו מבקשים להציג במאמר זה, גישה לניהול והובלה של צוות, המבוססת על העקרונות לפיהם פועלת מנהיגות בקהילה. הבסיס עליו מושתתת ומתקיימת כל קהילה הוא קשרים בין אנשים, לצד קיומה של מטרה משותפת. המנהיגות הקהילתית היא זו שמנווטת את חברי הקהילה לעשייה ותלויה במידה רבה באמון של חברי הקהילה זה בזה, במחויבות שמקורה במוטיבציה פנימית ובתחושת שייכות. היא תלויה בנוסף בחיבור של כולם לסיפור משותף ובתחושת שלומות כללית של חברי הקהילה. תחושת השלומות כוללת שביעות רצון, תחושת מסוגלות עצמית וביטחון בעצמם ובסביבתם. המשמעות היא כי ניתן ללמוד מן המרחב הקהילתי מספר דברים בעלי חשיבות רבה לניהול והובלה של צוות בארגון: עבודה משותפת, מחויבות פנימית, אמון בעמיתים ובמנהל, ולא פחות חשוב מכך – תחושת שלומות פיזית, מקצועית ורגשית של העובדים.
הובלת צוות בגישה קהילתית – למה ומדוע
על אף שהמציאות המודרנית מראה כי לאדם היחיד אין צורך באנשים אחרים לצורך הישרדות ומילוי של צרכיו הבסיסיים, האדם היה ונשאר יצור חברתי. הוא יכול לעבוד מהבית ולהצליח לייצר תפוקות ולקדם משימות, אך האם זה מספיק כדי לייצר לאדם את תחושת השלומות הפיזית, הרגשית והמקצועית שכולנו שואפים אליה? מחקרים ותיאוריות מראים כי קשרים חברתיים הינם חיוניים, למרות שאינם הכרחיים, והם משפיעים על תחושת השלומות של אנשים ואף של ארגונים.
אנשים זקוקים פעמים רבות לאחרים על מנת לצמוח, להתפתח ולהגיע לתחושה של שלומות. עובדים שנמצאים שעות רבות במרחב המקצועי שלהם, יכולים למצוא מענה לכך גם במקום העבודה. ארגון הוא מקום עבודה של אנשים ולא קהילת חיים או קהילת עניין. חברי הצוות ועובדי הארגון הצטרפו אליו בשל כישוריהם המקצועיים, ונמצאים בו על מנת לבצע את עבודתם ולמלא את משימותיהם ואת משימות הארגון. לצד זאת, מתוך הבנה שהיבטים חברתיים ורגשיים הינם בעלי חשיבות למקצועיותו של העובד ארגונים בוחרים בגישת הפעולה הקהילתית השמה דגש על איכות וכמות הקשרים החברתיים של העובדים כאופן התארגנות וכאמצעי להשגת יעדים ארגוניים שונים. הבחירה בקהילתיות כשיטה מארגנת אינה הופכת ארגונים אלה לקהילות.
גישת הפעולה הקהילתית עוסקת בחיזוק והעמקה של קשרים בין אנשים, בתוך מרחב חברתי או מקצועי בו הם פועלים, וביצירה של בסיס משותף להזדהות.
עקרונות להובלת צוות בגישה קהילתית:
כיצד מיישמים את העקרונות בצוותים שלכם/ן?
יישום עקרונות הגישה הקהילתית בהובלת צוות מחייב מתן הזדמנויות ליישום העקרונות בתוך שגרות העבודה, במנגנוני הפעולה ובתהליכי הניהול של הצוות. הדרך המוכרת והטובה ביותר היא לשלב את העקרונות הללו בישיבות הצוות הקבועות. מעבר להזדמנות לייצר קבוצה, זהו מפגש פנים אל פנים של כלל חברי הצוות, אשר מאפשר זמן מוגדר לחיבור בין אנשים ולקידום פעולות ומשימות. עם זאת, ניתן ורצוי ליישם זאת בכל שגרת עבודה אחרת ולבחון כיצד ניתן לבצע אותה מעט אחרת, כך שתיישם אחד או יותר מן העקרונות.
יש לשים לב כי אנו לא מציעים להקים קהילה מקצועית, כפי שממליצה למשל גיל מרטנס, המגיעה מעולם ניהול קהילות עסקיות. כמו כן, איננו מבקשים להתבונן על הארגון כקהילה, כפי שמציע למשל ד"ר מולי פלג, מומחה בינלאומי לניהול סכסוכים. אנו מציעים להשתמש בעקרונות הקהילתיים לניהול היום-יומי של הארגון או של העובדים, עבור ארגון שמעוניין לייצר לעובדיו מרחב עבודה נעים, אפקטיבי ויציב, לאורך זמן.
מוצגים להלן עקרונות הגישה הקהילתית לניהול צוות ודרכים ליישום שלהם במגוון פעולות, מנגנונים ומרחבים, הן פיזיים והן ארגוניים. יש לשים לב כי פעולות שונות יכולות לתת מענה לאותה מטרה ופעולה אחת יכולה גם לתת מענה למטרות שונות.
לחצו לצפייה בעקרונות ובדרכים ליישם
תפיסת הקהילתיות כוללת בתוכה את עיקרון השוויוניות והסימטריה – אין בהכרח מומחה אחד יודע כל וחלק גדול מן הניסיון ומן הרעיונות נמצאים בידיים של כולנו. לכן, הינכם מוזמנים להגיב ולשתף ברעיונות ובדוגמאות נוספים לאופן בו אתם מיישמים את העקרונות, הן במפגשים פנים אל פנים והן בניהול מרחוק.
הינכם מוזמנים להשתמש ברעיונות המפורטים מעלה ולהתאים, ליישם ולפתח אותם באופן הנכון ביותר לכם ולארגון שלכם.
מקורות:
וורטמן-שדמי, ש'. (2010). חבורת משימה – פדגוגיה למימוש קהילתיות. בתוך: שדמות – מרכז למנהיגות בקהילה, מכללת אורנים. לשם שינוי ביחד: בינוי קהילה – פיתוח הון חברתי כבסיס לקהילתיות מתחדשת. תל אביב: השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים. עמ' 175-177
