היום יום הולדת

מה בין יום הולדת אחת שנזכור לטובה לבין אחרת שתחלוף כלא הייתה? כנראה הרגש, המשמעות, השייכות ותחושת הקהילתיות שחווינו בחגיגת הווייתנו.
בבואי לכתוב את תפיסת עולמי המורכבת מרבדים רבדים של זהויות וכשותפה בארגון העוסק בחיזוק האיתנות של החברה הישראלית לכל אזרחיה, האישי מבקש לו מקום בנרטיב. האישי בהקשר הארצי והמשפחתי. באותו יום ממש, יום הולדתו של אבי היקר והאהוב ויום הולדתה של ממשלת ישראל ה-37. צירופי מקרים שכאלה קוראים לי לרוב להאט, להקשיב ולהבין את מורכבות החיים שלי כאזרחית יהודייה במדינה יהודית ודמוקרטית. חונכתי מבית ובתנועת הצופים על ממלכתיות, נאמנות אחריות חברתית ושמירה על הבית היהודי במדינה דמוקרטית. אז מהו בעצם הקשר עבורי בין ממלכתיות בדמוקרטיה הישראלית, עשייתנו במרכז ק.מ.ה ויום הולדת?  
נתחיל ביום הולדת. עבורי יום הולדת לרוב קורא לבדק בית וחגיגיות. סוג של בירור ההצלחות, האתגרים, הערכים, היעדים ובעיקר עולה השאלה הפשוטה של ה- 'למה'. שאלה העוסקת במה שהיה ומה שעומד להיות. שאלת הלמה מלווה את חיי ביצירה החינוכית, הקהילתית, המשפחתית והקיומית. לכן, היום בחרתי לכתוב על בדק הבית החגיגי הזה שעשיתי עם עצמי לכבוד שני ימי ההולדת שנחגגים היום. בדק בית של משמעות הממלכתיות הבן-גוריונית, אשר היוותה קרקע לפריחת הדמוקרטיה הישראלית, בהקשר הפרגמטי שלה וכהמשכה בעשייה שלנו במרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים.  
 
אז איך כל אלו יוצרים נרטיב עכשווי, רלבנטי ומהותי דווקא היום ביום הולדת? כאשת חינוך, חשוב היה לי לחזור למטרות החינוך הממלכתי, שהן מטרות הנגזרות מהממלכתיות שהחלה בתקופת בן גוריון ואיבדה מכוחה ברבות השנים. הממלכתיות ההיא שהייתה מושתתת על זהות כלל ישראלית, המאגדת סקטורים שונים סביב תודעת שותפות ונשיאה בנטל האחריות כאזרחים.ות במדינה דמוקרטית. הממלכתיות דאז אפשרה מקום לדעות מגוונות (פלורליזם), דיאלוג שוטף, קידום טובת הכלל וריסון הכח הפוליטי, בעיצוב נורמות חוקתיות ואתיות הפוגעות בקבוצות שיוך מגוונות אשר אינן בשלטון. משם ועד היום היו כמה התפתחויות אבולוציוניות בממלכתיות ובמטרותיה. המעניין הוא שמטרות החינוך הממלכתי משנת 1953 עדיין נמצאות כאבני יסוד במשרד החינוך. וכאן נשאלת השאלה, האומנם? האם ישנה הלימה בין אלו הכתובות במטרות החינוך הממלכתי לבין הפרקטיקה בבתי הספר ובחברה הישראלית בכללותה? ומכאן אתחבר לעשייה העכשווית שלנו במרכז ק.מ.ה מסיבה פשוטה. בדרך ק.מ.ה מנשבת רוח בן גוריונית בטוויסט קל שהוא החיבור מהפרט, לקהילה ולחברה. כלומר, השוני הוא בהתאמה לתקופה, בה הכלל מתחיל מהפרט ולכן חשוב להתחיל משם. העשייה שלנו בק.מ.ה מהווה גשר מבחינתי להבנה
שהשינוי החברתי המקומי והעולמי מחויב לנבוע מצורך קיומי משמעותי. הצורך האנושי של להיות חלק ממשהו הגדול מהעצמי, תוך שילוב עשייה ויצירה משותפת. כל אלו מאפשרים יצירת תחושת קהילתיות המאפשרת התעוררות של פרואקטיביות המובילה למנהיגות מקומית קהילתית, שיכולה להוביל לשינוי בר קיימא.
 
לסיום, אשתף שימי הולדת עבורי לרוב מסתיימים בבכי כלשהו, סוג של שחרור בעבוע פנימי המפנה מקום לחדש והלא ידוע. אז כן, יש בי גם היום בכי לא פתור המבקש מקום לשם שינוי ביחד. קריאה פנימית לפחות פיצול, הפליה, הסטה, שנאת האחר והסרת אחריות ערכית וחברתית. כמיהה ליותר דיאלוג, ממקום המאפשר את קיומן של ריבוי דעות, דתות, מגדרים ושיוכיים תרבותיים ואתניים. הלוואי שהיום הולדת הזאת תאפשר לי לכבות את הנרות עם משאלת לב כנה של ילדה המאמינה בכל ליבה בחינוך, הומניזם, דמוקרטיה, וערבות הדדית.
 
מקורות השראה למאמר:
ועידת ישראל לדמוקרטיה: נטע אחיטוב מראיינת את פרופסור ידידיה שטרן, ס. נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה (הארץ, 2015).
לשם שינוי ביחד – מדריך שדמות לבינוי קהילה (שדמות, 2009)  
מגילת העצמאות של מדינת ישראל (1948)  
ממלכתיות בעת הזאת (שטרן, 2020)
פוסטר מטרות החינוך הממלכתי– נוצר בתחילת מחאת הדגל השחור, בהשראת אתר משרד החינוך (2019)