'התחלה חכמה' – בינוי קהילה בגיל הרך

'התחלה חכמה' היא רשת מעונות היום הקהילתיים של החברה למתנ"סים. הרשת פועלת ב-170 שלוחות בכל הארץ ונותנת מענה לילדים ולהוריהם מכל גווני הציבור הישראלי ובכל הקהילות שבו.

בשנת 2016 השתתפו מספר מנהלות של מעונות היום ברשת בתהליך בינוי קהילה של החברה למתנ"סים, שהתבצע בהנחיה של שדמות, המרכז למנהיגות בקהילה במכללת אורנים. תהליך ההטמעה כלל מפגשים בני שעה וחצי, בתדירות של אחת לחודש, במשך ארבעה חודשים ונכחו בהם מנהלת המעון שהובילה את התהליך, נציג המרכז הקהילתי, צוות מוביל מהמעון, מנהלת האזור של 'רשת התחלה חכמה', המדריכה הפדגוגית, הורים ושותפים נוספים משמעותיים בקהילה. בנוסף מנהלות המעון אשר השתתפו בתהליך קיבלו הדרכה פדגוגית אישית.

הטמעה של תהליכי בינוי קהילה במסגרות הגיל הרך חשובה מסיבות שונות וביניהן:

· החוויות המוקדמות שחווה הילד בסביבת גידולו משפיעות על התפתחותו. השפעת ההורים אינה בלעדית והקהילה שבה הוא גדל משפיעה גם היא על התפתחותו

· בתרבות המערבית הנוכחות ההורית מועטה יותר בהשוואה לעבר, ישנה נסיגה מהמרחב הציבורי ומידת הסולידריות פחותה, מה שעלול להוביל לתחושות של ניכור ובדידות אצל דור העתיד. חינוך המדגיש קשרים בין-אישיים בריאים ומיטיבים כבר מהגיל הרך עשוי לרכך תהליכים כאלה

· תמיכה של הקהילה עשויה לשרת הורים הנאבקים על הישרדותם הכלכלית ובו בזמן לאפשר להם לתרום לקהילה. ההנחה היא כי ילדים חסונים יותר יגדלו מבוגרים חסונים יותר

מתוך מחקרים בתחום עולה כי מנהיגי החינוך בגיל הרך נדרשים לראות את עצמם כמנהיגי קהילה, זאת באמצעות הבנייה של מערכות יחסים בין המשפחות לבין השירותים, המשאבים, המגזר הציבורי והמגזר הפרטי. תפקידם המנהיגותי מתבטא בתיאום בין השחקנים השונים, כך שיעבדו יחד על מנת למקסם את האפשרויות בעבור הילדים.

על פי הגישה של בינוי הקהילה מנהלת המעון נתפסת כמנהיגה בעלת עמדת מפתח, הן בהקשר הפדגוגי והן בהקשר המנהלי. היא נתפסת כאחראית על היחסים עם ההורים ועם גורמים אחרים בקהילה ומצופה ממנה ליצור במעון שינויים ולהכניס פעילויות חדשניות כדי לפתח את המיומנויות של חברות הצוות. בנוסף מצופה ממנה לייצג את ההנהלה החינוכית באמצעות קשריה עם חברות הצוות, עם ההורים, עם הילדים ועם הקהילה. ציפיות אלה תואמות לגישות של 'מנהיגות מבזרת' המסייעות ביישום אחריות מנהיגותית על ידי חיזוק קשרים הדדיים ועל ידי עקביות וקוהרנטיות במתן השירות לבעלי עניין שונים. הובלה של תהליכים מעין אלה כרוכה בהבנה של סוגיות רגשיות, חברתיות וקהילתיות והציפייה ממנהלות המעון היא שהן יובילו שינוי חברתי המבוסס על הרעיון של 'חינוך בונה קהילה וקהילה בונה חינוך'.

ד"ר סיגל אחיטוב ופרופ' אסתר הרצוג ביצעו מחקר הערכה אשר ליווה את התהליך בשנתו הראשונה. המחקר ביקש לבחון את האופן שבו הבינו מנהלות המעונות את מהותו ואת תפקידו של הפרויקט (הטמעת התהליך של בינוי קהילה) וכן את תפיסותיהן ותפקידן בתוך התהליך.

במהלך הראיונות המנהלות תיארו פעילויות קהילתיות שונות שאותן קיימו כחלק מהפרויקט, כגון פגישות צוות, מסיבות ופגישות עם הורים, תהלוכות ברחבי העיר, פרויקט מחזור קהילתי, מתן כלים שונים להורים צעירים ועוד. ההתלהבות שבה הן תיארו את היוזמות שהובילו מעידה בעיקר על תרומתן של הפעילויות לדימוי ולמעמד של המעונות בקהילה. לצד זאת התפיסות של מנהלות המעונות את התהליך ואת השלכותיו על תפקידן היו מורכבות. הן חשו הערכה כלפי התהליך שבו התאפשרה הרחבה של הקשר עם הקהילה בה פועל המעון ולמידה של שפה חדשה, אך מנגד מהות הפרויקט הייתה עמומה ולא ברורה עבורן מבחינת מטרות התהליך ותוצאותיו.

מבחינת תפיסת התפקיד המנהלות ראו את תפקידן העיקרי בפרויקט כ"שחרור וצמצום של המרכיבים המנהיגותיים וההיררכיים", אולם הן התקשו לבצע זאת בפועל. הן עשו מאמצים גדולים לנהל את המעונות באופן שייצר תחושה של שייכות, מחויבות ומשמעות לכל אדם וכן ניסו ליצור אמון והדדיות, שהם העקרונות המרכזיים של תפיסת ה'קהילה כשיטת פעולה'. בנוסף עלה שהיוזמות אותן תיארו המנהלות כחלק מהפרויקט בוצעו בתחום הקהילה, תוך שימוש בנכסיה, זאת בהתאם לעיקרון ה'קהילה כזירת הפעולה'. נראה כי המנהלות לא מימשו את העיקרון השלישי, 'קהילה כמטרה', אשר רואה את הקהילה כמטרת הפעילות של המעון ומגדיר את הצלחתה.

(על קהילתיות כשיטה, כזירה וכמטרה ראו במאמר 'קהילתיות בשלוש צורות')

מאמר מלא על התהליך והמחקר עתיד להתפרסם בדצמבר 2022 בכתב העת "סוגיות חברתיות בישראל"

מבוסס על מאמר מאת ד"ר סיגל אחיטוב ופרופ' אסתר הרצוג

גרסה מוקדמת של המאמר ניתן למצוא באנגלית:

Achituv, S., & Hertzog, E. (2020). ‘Sowing the seeds of community’: Daycare managers participating in a community approach project. Educational Management Administration & Leadership, 48(6), 1080-1099.