גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

אפריל 2024 - בין פרט לקהילה בימים קשים

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה
כלים

טוב שכן קרוב

ד"ר איילה כהן
ד"ר זאב גרינברג
יום ראשון, 9 באפריל, 2023
במאמר זה אנו רוצים לסקור את הגורמים המקדמים ואת החסמים בבניית השותפות בין שכונות ההרחבה החדשות ליישוב הכפרי הקיים, בדגש על ההרחבות הקיבוציות, ולתת מספר עקרונות פעולה שיאפשרו תהליך קליטה קל יותר עבור המשתכנים החדשים ועבור חברי היישוב הוותיקים כאחד.

כיצד ניתן לייצר חיבור מיטבי בין תושבים חדשים לוותיקים בהרחבות קהילתיות?

תהליך הקליטה של תושבים חדשים בישובים במרחב הכפרי, המוכר בשם "הרחבה קהילתית", מהווה אתגר הן עבור המשתכנים החדשים והן עבור התושבים הוותיקים. במאמר זה אנו רוצים לסקור את הגורמים המקדמים ואת החסמים בבניית השותפות בין שכונות ההרחבה החדשות ליישוב הכפרי הקיים, בדגש על ההרחבות הקיבוציות, ולתת מספר עקרונות פעולה שיאפשרו תהליך קליטה קל יותר עבור המשתכנים החדשים ועבור חברי היישוב הוותיקים כאחד.

הבנייה של שכונות ההרחבה הקהילתית הינה נדבך נוסף ברצף השינויים שעוברים יישובים כפריים בכלל וקיבוציים בפרט בשלשת העשורים האחרונים . ייחודו של השינוי הוא בקליטה של אוכלוסייה שאינה מעוניינת להתקבל לחברות בקיבוץ ולעיתים היא אף חסרת זיקה לאורח החיים הקיבוצי ולערכיו. שינוי זה אינו מתבטא רק בהרחבת שטחו של היישוב, בהגדלת האוכלוסייה המתגוררת בו וביצירת אפשרות להמשך הפעלה של השירותים הייחודיים הניתנים בו. המשתכנים המגיעים ליישובים אלה מבקשים להיקלט בהם גם בהיבטים תפקודיים, כגורמים בעלי משמעות, הן בהיבטים החברתיים של תחושת שייכות למקום ולאנשים והן בהיבטים הארגוניים של לקיחת חלק בקביעת איכות החיים, שבשלה הם עוברים למרחב הכפרי.

 עבור חברי הקיבוץ, התושבים הוותיקים, מדובר בשינוי מהותי המחייב התארגנות כוללת: התאמה של דרכי הקליטה של המשתכנים, התאמה של המבנה הארגוני למציאות החברתית והכלכלית החדשה ובנייה של שותפות מלאה בין כל הגורמים.
לאמון ולתקשורת שבין הקיבוץ לנציגי ההרחבה ולפיתוח של דרכי עבודה משותפות יש השפעה רבה על תחושותיהם של הנקלטים, על מידת השייכות שלהם לקיבוץ ועל היותם חלק מההון החברתי ביישוב.

אנו מניחים כי התהליכים שאותם חווים המשתכנים בהרחבות הקהילתיות דומים לתהליכים המתוארים בספרות העוסקת בהשתלבות מהגרים במקומם החדש. הספרות המחקרית מזהה ארבעה שלבים פסיכולוגיים אותם עובר המהגר במפגש עם המערכת הקולטת:
1.    אידיאליזציה – שלב המתחיל עם קבלת ההחלטה על ההגירה ונמשך עד השלבים הראשוניים של הביצוע. שלב זה מאופיין בראייה אופטימית של המציאות והצדקה של מעשה ההגירה
2.    משבר – שלב הבא לאחר האידיאליזציה. מפגש התרבויות שבין הנקלט לקולט גורם לנקלט לחוש כי הוא אינו מבין את המרחב ואת המקום החדשים שאליהם הגיע
3.    הסתגלות מפוכחת – שלב שבו מתחיל תהליך הלמידה ובו בזמן גם תהליך הסתגלות מפוכח ואיטי
4.    הסתגלות שלמה – שלב שבו הזהות התרבותית הקודמת מטשטשת והיחיד מזהה את עצמו ומזוהה על ידי האחרים כבן התרבות החדשה

תהליך ההסתגלות של מהגרים המגיעים למקומם החדש דורש תהליכים אישיים, שרק בסיומם המהגר מרגיש כחלק מהמקום החדש, ובמקרה שלנו היישוב אליו הגיע. המשתכנים החדשים הבונים את ביתם בשכונות ההרחבה, בדומה למהגרים, נדרשים להתמודד עם קשיים שמקורם באופיו של היישוב, בדרכי ההתנהלות שלו ובחשדנות של חברי הקיבוץ כלפי אוכלוסייה חדשה ולא מוכרת המצטרפת ליישוב.

מחקר שנערך לפני מספר שנים בקיבוצים בפריפריה מלמד על מידת המורכבות של החיבור בין המשתכנים בשכונות ההרחבה לבין הקיבוצים שבצמוד אליהם הן נבנו. מהראיונות שבוצעו במסגרת המחקר ניתן ללמוד על הקשיים שהתלוו לתהליכי הבנייה של השותפות, אשר מקורם, לפי הממצאים העיקריים, בשלושה גורמים:
1.    עמימות ביחס לבעלי התפקידים בקיבוץ
2.    היעדר תשתית ארגונית מתאימה לשותפות
3.    קשיים בלמידה המשותפת של שני הצדדים בכדי לקדם שותפות קהילתית

העמימות ביחס לבעלי התפקידים בקיבוץ מקורה בהיעדר ידע מוקדם של משתכני ההרחבה לגבי תחומי האחריות של בעלי התפקידים השונים הפועלים בשלב בניית ההרחבה ולאחריה. עמימות זו משפיעה על התפתחות תחושות של אי שביעות רצון, הדרה וקיפוח בקרב משתכני ההרחבה. המצב המתואר כעמימות ביחס לתפקידים תואם את שלב המשבר (השלב השני התהליך ההגירה) המאופיין בדיס אוריינטציה וחוסר מענה לציפיות המהגר ממקומו החדש.

המסקנה העולה מכך היא כי יש צורך בהגדרת תפקידים ברורה של כל הגורמים הבאים במגע עם המשתכנים בהרחבות, בשלבים השונים של הקליטה בקיבוץ. חשוב לספק למשתכנים בהרחבה מידע מדויק לגבי הגדרת התפקיד של כל אחד מבעלי התפקידים, מהשלב הראשוני של המפגש עם אנשי השיווק והיזם, דרך שלב הבנייה והקשר עם הקבלן ועד שלב ההשתכנות והקשר עם בעלי התפקידים בקיבוץ. שקיפות ובהירות בהגדרות התפקידים תאפשר תיאום ציפיות ותחושה של יותר שליטה ופחות חוסר אונים בקרב המשתכנים, ובכך יצטמצמו המתחים.

היעדר תשתית ארגונית לשותפות קהילתית התבטאה, לדברי המתיישבים, בתחושות של חוסר שיתוף במידע, חוסר ידע והיעדר שקיפות. חוסר הידע הוא אחת הסיבות המרכזיות לפערי עוצמה, מכיוון שהוא מפחית את היכולת של המשתכנים להשפיע. מנגנוני השיתוף הקיימים בקיבוצים לא הותאמו למציאות החדשה ויצרו קושי בהעברה של מידע וידע למשתכנים החדשים, כך שנגרמה להם תחושה של דיס-אוריינטציה והתקדם שלב המשבר שלהם במקומם החדש. בעלי התפקידים בקיבוץ ציפו שהמנגנונים הקיימים והמוכרים מתקופת הקיבוץ הישן ישמשו אותם גם במציאות החדשה של הצטרפות המשתכנים בהרחבה ולכן לא נבנתה תשתית ארגונית המתאימה לשותפות קהילתית ולהשתתפות הדדית של שתי האוכלוסיות.  
המענה לממצא זה של המחקר הוא למידה ארגונית, המחייבת את הקיבוץ להגדיר לעצמו את המשמעויות האופרטיביות של קליטת משתכנים בשכונות ההרחבה, מעבר לממד הכלכלי. בעלי התפקידים בקיבוצים יכולים לבנות פורום של עמיתים וללמוד זה מזה ובהמשך ליצור תשתית ארגונית בעלת מנגנונים, המותאמת לתהליך של קליטת המשתכנים. למשל, יצירה של מנגנון לקבלת החלטות הנוגעות לתחומים שבהם מתקיימת שותפות ודרך קבלת ההחלטות לגבי תחומים אלה.
הקשיים בלמידה המשותפת של בעלי תפקידים בקיבוץ ושל נציגי המשתכנים באה לידי ביטוי בתהליכי למידה בשלושה מימדים: למידה לגבי הקליטה של המשתכנים, למידה לגבי המבנה הארגוני ולמידה משותפת, אשר תואמת לשלב השלישי בתהליך ההגירה, המאופיין בהסתגלות מפוכחת ואיטית למציאות החדשה.
ממד הלמידה הראשון הוא הלמידה של הקיבוץ כיצד לקלוט מהגרים חדשים. זוהי למידה פנימית אשר מאופיינת בלמידת עמיתים מקיבוצים הקרובים זה לזה ולעיתים בלמידה מאורגנת שמאורגנת על ידי הרשויות המוניציפאליות – המועצות האזוריות. עיקרה של למידה זו עוסק בבניית דגם הקליטה המתאים למשתכני ההרחבה.
ממד הלמידה השני עוסק בהתאמה של המבנה הארגוני הקיים למציאות החדשה בקיבוץ, שבה חיות זו לצד זו שתי אוכלוסיות שכל אחת מהן היא בעלת סטטוס שונה. המבנה הארגוני החדש צריך לאפשר לחברי הקיבוץ ולמשתכנים בהרחבה להפוך לשותפים מלאים בקביעת אורחות החיים בקיבוץ, תחום שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של חברי הקיבוץ.
הממד השלישי הוא הלמידה המשותפת לקיבוץ ולמשתכנים. למידה זו מקורה במשברים שבין המשתכנים בהרחבה לבין בעלי התפקידים בקיבוץ והיא מבטאת את המודעות של שני הצדדים לצורך בבנייה של מנגנוני שותפות.
על מנת להתמודד עם ההיבט הזה קיימת חשיבות רבה בבנייה של שותפות קהילתית, המתבססת על שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות, בנגישות למידע, בהגדרות התפקידים וביצירה של מנגנוני פעולה שיאפשרו שותפות קהילתית. על השותפות לתת ביטוי לקולות השונים של השותפים (הקיבוץ והמשתכנים), מתוך כבוד הדדי ויחסים שוויוניים. שותפות קהילתית תסייע בקידום של תהליכי הקליטה של המשתכנים ובהשגה של מטרות משותפות.


  1 – תוכנית ההרחבות הקהילתיות נהגתה במשרד החקלאות כמענה להגירה השלילית, אשר ליוותה את המשבר הכלכלי בקיבוצים ובמושבים במחצית שנות ה-80. תוכניות אלה התבססו על קליטה של אוכלוסייה שתבנה את ביתה ביישוב אך לא תחויב לעסוק בחקלאות. מטרתן הייתה להגדיל את אוכלוסיית היישוב, להוריד את ממוצע הגיל בו ולעודד צמיחה של פעילות בתחומי החינוך והתרבות, כחלק מאורח החיים הייחודי ביישוב.

Greenberg, Z., Mossek, and A., Cohen, A. (2016). Creating community partnership as foundation for community building: The case of the renewed kibbutz. Journal of Community Practice. 24(3). 2-19.

ד"ר איילה כהן
ד"ר זאב גרינברג

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?