גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה
מנהיגות

יחסי שלטון מרכזי ושלטון מקומי בישראל – המצב הנוכחי ואפשרויות לעתיד*

ד"ר נירית קורן-לורנס
יום שני, 10 באפריל, 2023
מידת האמון של הציבור כלפי השלטון המקומי גבוהה באופן משמעותי ממידת האמון בשלטון המרכזי. האזרח מעוניין לראות את הרשות חזקה ואוטונומית יותר.

השלטון המרכזי בישראל מאופיין במידה רבה של ריכוזיות. המגמות במדינות המערב, באירופה למשל, הן של ביזור סמכויות ובהיבט הזה ישראל נמצאת ב'איחור אופנתי' של 15-10 שנה למולן. מה שקורה היום במדינות אלו יכול להיות העתיד של ישראל מבחינת יחסי שלטון מרכזי-מקומי.

בשונה משלטון מרכזי, שלטון מקומי יודע לנצל הזדמנויות כאשר הוא נקלע למשבר. כך למשל האשכולות האזוריים שקמו אחרי מלחמת לבנון השנייה או סוגיית התחבורה הציבורית בשבת, שחלק מהרשויות המקומיות בחרו להפעיל במהלך מערכות הבחירות האחרונות, כאשר השלטון המרכזי לא היה יציב. הדבר בלט במיוחד במהלך משבר הקורונה. רשויות רבות, ולא רק החזקות שבהן, לא חיכו להנחיות מלמעלה. הן הבינו את הצורך בפעולה מידית ומקומית, קטעו שרשראות הדבקה, הקימו יוזמות מקומיות לסיוע לאנשים, קידמו מתן חיסונים ועוד. כלומר, ראינו מנהיגי שטח רבים שהם יזמים, שלא חיכו למשאבים או להנחיות מלמעלה, אלא פעלו.

בתקופה של משבר הקורונה המסר של הרשויות המקומיות לשלטון המרכזי היה "תנו לנו את האוטונומיה לנהל". הן דרשו מהשלטון המרכזי לזוז הצידה בשל הקושי שלו לנהל את הפעולות הנחוצות ברמה המקומית, והשלטון המרכזי אפשר זאת. יש עדויות מתמשכות על כך שמידת האמון של הציבור כלפי השלטון המקומי גבוהה באופן משמעותי ממידת האמון שלו בשלטון המרכזי. חשוב לציין כי נתון זה נכון גם לימים שלפני משבר הקורונה והוא מעיד על כך שהאזרח מעוניין לראות את הרשות חזקה ואוטונומית יותר.

כיצד יראה העתיד? קיימים מספר תסריטים אפשריים:

1. מדיניות 'שב ואל תעשה' של השלטון המרכזי אשר ימשיך להתעלם ממה שקורה ברמה המקומית

2. השלטון המרכזי ינסה להחזיר את הגלגל לאחור ולהחזיר לעצמו סמכויות שהשלטון המקומי לקח לעצמו בזמן משבר הקורונה

3. יתקיים ניהול בסגנון 'לוקליזם' שהיה אופייני במדינות מערביות אחרות לפני כ-30 שנה והתבטא בהענקת סמכויות לשלטון המקומי. לדוגמה, הצעת הממשלה על ביזור סמכויות לשלטון מקומי והפחתת הרגולציה**

4. הרפורמה לקידום אזוריות*** – צעד מרחיק לכת אשר ישנה את מבנה השלטון המקומי בישראל ויקים רובד שלטוני אזורי אשר העוצמה שלו תבוא מלמטה. רפורמה כזו היא למעשה העצמה של אשכולות משרד הפנים הקיימים היום

באילו מהאפשרויות יבחר השלטון המרכזי ומה יהיו תגובות המרכז לשלטון המקומי והרשויות? ימים יגידו.

______________________

*סיכום דברים מתוך הרצאתו של פרופ' איתי בארי, ראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, בכנס 'משלטון מרכזי למנהיגות מקומית', מכללת אורנים, נובמבר 2021

**ביזור סמכויות לשלטון מקומי והפחתת הרגולציה – https://www.gov.il/he/departments/policies/dec675_2021

***הרפורמה לקידום אזוריות – https://bit.ly/3lARKHq

ד"ר נירית קורן-לורנס

מנחת בינוי קהילה, מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?