כדי לגדל ילדים נכון, נדרשת מנהיגות מאפשרת ומצמיחה

שיחה עם ד"ר ענת בר, מנהלת תחום הגיל הרך מרכז הפעו"ט בטירת כרמל

מחדלי החינוך בגילאי לידה עד שלוש עולים לכותרות רק בעקבות מקרים מזעזעים של התעללות או הזנחה, אולם מדי יום עשרות אלפי פעוטות וילדים בישראל חווים מציאות שאינה אופטימלית לצרכיהם. רשויות מקומיות יכולות ואף לוקחות חלק משמעותי בגישור על הפער שבין הרצוי למצוי.

כדי להבין כיצד רשות יכולה לקחת אחריות מלאה על תחום כה מורכב ורחב ואף להצליח בכך, שוחחנו עם ד"ר ענת בר, מנהלת תחום הגיל הרך בטירת הכרמל ומנהלת מרכז הפעו"ט, הפועלת בתחום כ-37 שנים.

מדוע כדאי לרשות למקד את משאביה דווקא בתחום הגיל הרך ולא למשל בתחום הנוער בסיכון, שם התוצאות הרבה יותר מובהקות, מדידות ומיידיות?

לאלימות בני-נוער, כמו לבעיות רבות שמצריכות התמודדות חברתית כלל-מערכתית מורכבת, יש שורשים עמוקים בהתפתחות בגיל הרך ועוד קודם לכן בתקופת העוברות וההיריון. המוח שלנו מסובך ומורכב מאוד ולומד מהתנסויות, גם מהגרועות שבהן, כאשר השלבים הראשונים בחיים הם קריטיים ללמידה זו ועדיפה מניעה על פני שיקום, טיפול וניסיון להפחתה של אלימות. מחקרים מראים כי הפחתה של התנהגויות תוקפנות בגני ילדים מביאה בהמשך לירידה בתוקפנות. וויניקוט אמר כי "הילד הוא אבי המבוגר", כלומר שהאופן שבו ילדים מתפתחים יבוא לידי ביטוי בהמשך גם בהורות שלהם. כך נראית שרשרת הדורות והבחירה היא בידינו!

אנו יודעים היום, מתוך המחקר, מה צריך ילד כדי להתפתח באופן תקין. הצרכים אינם חינוכיים בלבד אלא כוללים פרספקטיבה רחבה של בריאות, התפתחות, איכות צוותי החינוך, תקינה במסגרות החינוך ועוד. מבחינה זו המצב בישראל אינו טוב, לא רק ביחס למדינות מודרניות אחרות אלא בעיקר ביחס לצרכים של הילדים. אנו רואים ילדים שנולדו עם פוטנציאל גבוה שלא בא לידי מימוש, מה שיכול לגרום לסבל ולתסכול לילד, למשפחתו ולקהילה במשך חיים שלמים, וזהו הכאב הגדול.

רשות מקומית יכולה לנקוט בעמדה פרו-אקטיבית, להחליט שההשקעה בגיל הרך היא קריטית עבור תושביה ולקחת על כך אחריות מלאה. כיוון שרשות מקומית היא מערכת שלמה, שמקיפה את כלל האספקטים של התפתחות הילד, יש בידיה כוח עצום. בנוסף, הרשות רואה את הדברים ברזולוציה גבוהה יותר מאשר המדינה וקיים קשר אישי בין מקבלי ההחלטות לבין הציבור, מה שמשפיע על הרצון לפעול לטובת התושבים, הורים וילדים כאחד.

ברמה הפרקטית הרשות בטירת הכרמל עושה מספר דברים מהותיים בתחום הלידה עד גיל שלוש:

· הרשות כגורם מארגן ומתכלל– בעוד שהגופים הממשלתיים פועלים במפוצל – חמישה משרדי ממשלה לפחות העוסקים בגיל הרך, הביטוח הלאומי, החברה למתנ"סים ובנוסף עמותות וארגונים שונים, לרשות המקומית יש יכולת לחבר בין כל הגורמים האלו ולנהל את העבודה המשותפת. בטירת הכרמל הגורם העירוני המארגן את העבודה בתחום זה הוא מרכז הפעו"ט (העשרה פעילות וטיפול לגיל הרך) שאני גאה לעמוד בראשו

· תמיכה בהורים – ליבת העבודה היא תמיכה בתהליכי ההורות והתפתחות הילד. במרכז קיימת מחלקה להדרכה של הורים וילדים המשלבת הדרכה בבתי המשפחות, הדרכה בקבוצות ופעילות קהילתית. בנוסף פועלים מחלקה טיפולית רחבת היקף לאיתור, התערבות וטיפול שמתבצע בשיתוף ההורים ונשות הצוות במסגרות החינוכיות, מעון יום בן חמש כיתות הפועל בסטנדרטים גבוהים, מרכז לחדשנות, מכללה יישומית, תוכנית 'ת.ה.ל' להדרכה של צוותי המעונות ועוד

· התערבות והדרכה בתוך המסגרות החינוכיות – המרכז מפעיל מגוון תוכניות לאיתור ולפנייה להערכה של ילדים עם קשיי התפתחות: תוכנית לקידום שפה ותקשורת – "סולם של מילים", תוכנית מ'סיכון לסיכוי' – טיפול בתוך המסגרת החינוכיות ותוכנית 'ת.ה.ל' להדרכה של צוותי המעונות ולפיתוח של מענים במסגרות שאין בהם הדרכה כלל

· פורומים מקצועיים – בעיר פועלים פורומים מקצועיים שונים, כגון פורום לנושא סיכון, פורום ארגונים העובדים עם הורים, פורום "הבית שלנו" עם טיפות החלב ופורום מנהלות המעונות הפרטיים והציבוריים לגילאי לידה עד שלוש

כיצד הרשות מממנת את המעורבות העמוקה שלה בתחום?

הרשות אינה יכולה לממן את הכול אלא רק לתת כיוון ורשת ביטחון באמצעות תמיכה מסוימת, כאשר המשאבים העיקריים מגויסים ממקורות אחרים. לדוגמה, בתוכנית 'ת.ה.ל' הייתה השקעה מסוימת של הרשות בתחילת התהליך, בעיקר בהכשרה של אנשי הצוות, ומעבר לכך התוכנית מתבססת על מספר מקורות הכנסה:

· הדרכות בתשלום לרשויות ולמסגרות מחוץ לטירת הכרמל, מה שמאפשר הדרכות ללא תשלום למסגרות בתוך העיר

· העירייה מסבסדת לכל מסגרת ארבע שעות חודשיות והמעונות הפרטיים יכולים לרכוש שעות הדרכה נוספות עבור הצוות או עבור ההורים

· בכל מעון חדש שנפתח הזכיין מתחייב לרכוש שירותי הדרכה מטעם הרשות כחלק מהמכרז. השירות חשוב מאוד לילדים ולצוות המעון ואינו מוטל על תקציב הרשות

ישנם שירותים שהרשות נאלצת לממן באופן עמוק יותר, למשל בנושא של התפתחות הילד, שם הרשות משלימה את תקצוב קופות החולים בסכומים גדולים יותר, כדי להתמודד עם התורים הארוכים ומתוך הבנה שטיפול מהיר הוא קריטי להמשך חיי הילד ולשילובו במסגרות.

טיפים למנהלים בתחום החינוך ברשות שרוצים לקדם את התחום – מהיכן מתחילים?

· ראשית חייב להיות חיבור אישי בין בעל התפקיד לבין העשייה שלו – הוא צריך לחקור ולהבין את המניעים הפנימיים שלו, מהי האג'נדה שלו ומהיכן היא נובעת ומשם לאיזה כיוון הוא רוצה לקחת את תחום הגיל הרך

· מומלץ להשתמש בהדרכה רפלקטיבית טובה שיודעת לראות את הדרך, את התכנון, את השלבים, את יכולת ההערכה והבקרה, את החלקים הרציונליים אבל גם את היחסים, הקשיים והחסמים

· מומלץ לסייר בארץ וללמוד מה קורה בתחום אל מול החזון הרצוי וגם להיפגש עם מנהלי מחלקות שעשו צעדים דומים כדי להבין את הנפשות הפועלות

גופים שיכולים לסייע בליווי ובהדרכה:

· מרכז הפעו"ט בטירת הכרמל כולל מכללה יישומית ואנו פתוחים לסייע בהתאמה של צרכים עבור רשויות, ארגונים ואנשים פרטיים. אנו מפיצים את הניסיון ואת הידע ומהווים בית לאחרים

· התוכנית הלאומית מפעילה מרכזים לגיל הרך שלהם נציגות במשרד החינוך, כולל הדרכה

· המכון הישראלי לחינוך לגיל הרך במכללת אורנים – רשויות מוזמנות לפנות להכשרת מחנכות-מטפלות לגילאי לידה עד 3 במסגרת התכנית החדשה של משרד החינוך שיצאה לדרך בימים אלו

לסיום, אם אנו רוצים ילדים שגדלים על קרקע מצמיחה, עם כבוד להתפתחותם, לזכויותיהם וליכולותיהם בכל שלב ושלב, השדרה הניהולית של תחום הגיל הרך צריכה לשדר את אותם הערכים. כמנהלים וכמנהיגים אנו זקוקים להדרכה וצריכים להכיר בכך שלכל אחד מאיתנו יש לאן להתפתח וללמוד ומצד שני הוא זקוק למרחב מאוד ספציפי על מנת לעשות זאת. אף אחד מאיתנו – ילדים, הורים, צוותים ומנהלים, לא יכול לפעול תחת לחץ בלי לטעות או לתפקד תחת סד של תחושת איום או חשש. כולנו רוצים לעבוד בשמחה ובתחושה טובה ולקבל מרחב לפרוח ולצמוח. אני חושבת שבמנהיגות ובניהול בגיל הרך צריכים להיות למידה, פתיחות ומקום להתנסות, ממש כמו בגן ילדים.