ראיון עם אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים
איתנות קהילתית (strong community) עוסקת ביכולת של קהילה להיערך ולפעול ביום-יום, בשגרה ולאורך זמן, זאת, בשונה מחוסן קהילתי (community resilience) אשר עוסק באופן תפקודה ובהתמודדותה של קהילה בעת משבר.
שוחחנו עם אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים על תפיסתו את האיתנות הקהילתית בישוב.
מהם האתגרים שלך כראש מועצה בתחום של קהילה וקהילתיות?
כפר ורדים הוגדרה כישוב קהילתי מיום הקמתה. המטרה היא לשמר את הרוח הקהילתית שקיימת כבר 40 שנה ביישוב, לפתח ולהעצים אותה. הקושי והאתגר, טמון בעובדה שהיישוב נמצא בתהליך הגירה חיובי, בו מגיעות משפחות ללא היכרות עם אופי היישוב הקהילתי ולכן יש פער בהתאקלמות והתפקוד בתוך המארג הקהילתי. האתגר הוא לא בהגירה אלא בחיבור בין הקהילות. המענה לאתגר כולל בין היתר מהלך רחב של הסברה בקרב התושבים.
הון חברתי בקהילה נמדד בשלושה ממדים: כמות הקשרים, איכות הקשרים ומידת השימוש בקשרים באיזה אופן לדעתך המועצה מרבה, מחזקת ומגבירה את השימוש בקשרים בין התושבים?
קהילתיות נוצרת מתוך מפגש אנושי סביב כל נושא או עניין ( הרצאה מעניינת, מופע, מפגש שכונתי). דוגמא שממחישה פעולה של המועצה לחיזוק הקהילתיות בהקשר הזה, היא שני סוגי גני השעשועים בכפר. יש ביישוב גני שעשועים גדולים ומרכזיים, ויש מספר גנים קטנים ושכונתיים, להם אני קורא Emergency Garden. לכל אחד מהם מטרות שונות.
מטרתם של גני השעשועים הגדולים, היא יצירה והעצמה של קהילתיות בכלל היישוב. שם נפגשים ילדים בני כל הגילאים ונוצרים ביניהם קשרים, אך מה שיותר חשוב, שם גם נפגשים ההורים ומתרבים ומתחזקים הקשרים ביניהם, כערך מוסף למטרה הראשונית של גן השעשועים. לעומת זאת, הגנים המקומיים השכונתיים, משמשים פתרון מקומי ולרוב לא תיווצר בהם קהילתיות במרחב שכזה.
דוגמאות נוספות הן יוזמות ואירועים קהילתיים הבאים מתוך התושבים, וזוכים לתמיכת המועצה:
- חנות יד שנייה במרכז המסחרי – בניהול תושבות מתנדבות כאשר הרווחים מופנים למיזמים וצרכים של הקהילה.
- מסיבות סביב נושא או חג בתמיכת המועצה ובהובלת צוות תושבים קבוע הממונה על המסיבות.
- נגרייה קהילתית – בניהול תושבים מתנדבים ולרווחת התושבים.ות.
- גינה קהילתית – אנחנו מטפחים אותה לצורך החברותא והביחד סביב נושא או רעיון משותף ולא בשביל העגבנייה. להרחבה במגזין ק.מ.ה: גינות קהילתיות – מנוף לבניית אחריות אישית וחברתית
- חדר כושר ציבורי במחיר סמלי – הראשון מסוגו בישראל.יוזמות אלו נותנות מענה לקבוצות שונות בתוך הקהילה. כלומר אני מתייחס לכלל הקהילה גם כמקבץ של קהילות שונות שחיות זו לצד ובתוך זו.
מה היית מייעץ לראש.ת מועצה/עיר חדש שמעוניין לטפח ולהעצים קהילתיות?
ראשית, חשוב שראש מועצה/עיר יהיה תושב וחלק מהקהילה, נגיש ובגובה העיניים. שיתנהג ביישוב כמו תושב רגיל.
אני רואה חשיבות בלא לפספס שום אירוע שמזמן מפגש קהילתי. לדוגמא – ליצור מפגשים בחגים בתוך השכונות, כאשר הדגש הוא על הביחד והקהילתיות ולא הדת. לדוגמא, אנחנו מובילים ביום כיפור תפילת נעילה קהילתית במגרש ספורט פתוח לכל. החשוב הוא שתושבים ותושבות ייפגשו, יתחברו, יידברו ויעמיקו את הקשרים בהמשך.
הצעה נוספת היא הקמה של פורומים בנושאים שונים, לדוגמא, פורום מוביל חינוך יישובי. בפורום יש מורים, מנהלות והורים. בהתחלה נושא המפגשים היה רק חינוך ולאט לאט ההיכרות משתנה, מרחיבה, מעמיקה ורב ממדית ונוצרת קהילת חינוך שיכולה לייצר השפעה משמעותית על החינוך ביישוב.
מה היית מייחל שיקרה בעתיד בכפר ורדים בהקשר של בניית הקהילתיות היישובית?
שלושה דברים: ערבות הדדית, מוסר גבוה ואחריות קהילתית.
לדוגמא, המרחב הציבורי הפרטי בכפר ורדים הוא באחריות ניקיון של התושב. כלומר, המדרכה מול הבית היא באחריות התושב. יש תושבים שחושבים שכדאי שנשלם לעובד ניקיון נוסף שינקה את המרחב הציבורי הפרטי. גם אם תושבים רבים לא מסכימים איתי, אני מאמין שנכון לייצר אחריות אישית על המרחב הציבורי. דרוש אומץ להאמין בערבות הדדית וקהילתיות, בעיקר במציאות משתנה של הגירה חיובית. אנחנו מנסים ליידע תושבים חדשים ולהזכיר לתושבים ותיקים, בנוגע להיבטים הפרקטיים של ערבות הדדית וקהילתיות.
זהו תהליך ארוך הדורש הרבה סבלנות, ואנו בונים אותו בהתמדה.
להעמקה, ניתן לעיין בספר: שדמי-וורטמן (2001), לשם שינוי ביחד – בינוי קהילה – פיתוח הון חברתי כבסיס לקהילתיות מתחדשת. תל אביב: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, לשכת הפרסום הממשלתית.
