גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
מנהיגות
השראה

לא רק בשביל התואר – תפקידה החברתי של האקדמיה במאה ה – 21

דני עבודי
שבת, 8 באפריל, 2023
במאה ה-21, מחובתה של האקדמיה להוביל את ערוץ העשייה חברתית. עליה לנתץ את המושג 'מגדל השן של האקדמיה', לצאת אל השטח ולהתחבר אליו.

אלפי צעירים מלאי אופטימיות מגיעים מדי שנה לקמפוסים האקדמיים. הלימודים והמחקר ממלאים אותם בביטחון כי עתידם מובטח, בעת שהם נפרדים מתקופת הנעורים ופונים לשלב הבוגר והעצמאי של חייהם.

תקופת הלימודים באוניברסיטה היא גם הזדמנות לעורר חשיבה עצמאית וביקורתית. אך טבעי הוא שהבאים בין כותלי האקדמיה, אלו שמרד הנעורים הוא זיכרון קרוב עבורם, יהיו אלו שישאלו שאלות שיעוררו וינערו את המציאות ואת השגרה, ואולי אף יכוננו התחדשות תודעתית וסדר חברתי חדש.

במאה ה-20, היו אלו הסטודנטים שהוביל מחאות משמעותיות. ב-1968 יצאו הסטודנטים בצרפת, בהובלת דני האדום (דני בנדיקט), להפגנות כנגד המשטר הגוליסטי השמרני. ב-1969 הצית את עצמו הסטודנט יאן פאלאך בכיכר ואצלאב בפראג, כמחאה על הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה, ובעקבותיו הציתו את עצמם סטודנטים נוספים. ב-1989 ביצע השלטון הסיני טבח בסטודנטים שהפגינו בכיכר טיין-אן-מן, במחאות לא אלימות, בדרישה לערוך רפורמות דמוקרטיות במדינה. מחאות 'האביב הערבי' החלו בתוניסיה ב-2010, כאשר סטודנטים קיימו הפגנות לאחר התאבדותו של רוכל רחוב, אשר הושפל על ידי נציגת הממסד. המחאות בתוניסיה הובילו למחאות במדינות ערביות נוספות, ויצרו תנועה המערערת את הלגיטימיות של המשטרים, שרובם דיקטטוריים ומלוכניים.

בינוי קהילה - מרכז קמה באורנים

איני ממליץ כמובן לאף אחד לסכן את עצמו, אולם אין זה תמוה כלל שהיו אלו הסטודנטים שחרפו את נפשם ויצאו להילחם על המציאות במדינתם. בשלב בחיים שבו מצויים הסטודנטים, קיימת יותר פניות רגשית ומנטלית וכן סיכוי לחשיבה חדשנית. זהו הציבור שממנו יקום דור ההמשך של המנהיגות וההובלה. אך טבעי שדור זה ירצה להותיר את רישומו בשינוי סדרי העולם הישן, שאכזבו ואיבדו תוקף.

את המומנטום הזה צריכה האקדמיה לגייס, לצד מתן ההשכלה, כדי להיות רלוונטית לתקופה הנוכחית. צורך זה מתחדד במציאות שבה העולם כולו מתמודד מול מגפה, שרב הנסתר בה על הגלוי. זוהי מציאות vuca – מציאות של תנודתיות, חוסר וודאות, מורכבות ועמימות, שהאנושות מחפשת את הדרך הנכונה להתמודד איתה בזמן אמת. זוהי העת שבה הקרקע עלולה להישמט מתחת לרגליהם של הלומדים באקדמיות, מתוך רצון לבנות את עתידם, אך מוצאים את עצמם מול סימן שאלה גדול, שאיש אינו יודע להשיב עליו.

ההשכלה והאקדמיה חוללו שינוי עצום בתולדות האנושות. בעוד שהאקדמיה הקלאסית התבססה על אחדות המחקר וההוראה, האקדמיה המודרנית מתבססת על אחדות המחקר, ההוראה והיישום המעשי. ומה תפקידה של האוניברסיטה במאה ה-21?

אוטו שארמר, במאמרו "אוריינות אנכית – לדמיין מחדש את האוניברסיטאות של המאה ה-21" , מחדד את הצורך בהסתכלות מחודשת על תפקידן של האוניברסיטאות והאקדמיות, מעבר להקניית ידע. לדבריו, הלמידה והמחקר האקדמיים ממשיכים להצית את התשוקה לידע ולגילוי, של אלו שזוהי ממילא שאיפתם. אולם במה שונה הדבר מהאוניברסיטה של המאה שעברה? האם האקדמיות אכן תורמות לשינוי חברתי מהותי?

האוניברסיטה של המאה ה-21 חייבת לחשב את מסלולה מחדש! בנוסף להיותה מוקד של מחקר, של הוראה ושל פרקטיקה, עליה לקחת על עצמה גם את המשימה של יצירת שינוי חברתי. אנו מצויים בתחילת העשור השלישי של מאה זו, ועדיין, התרומה של האקדמיה לשינוי החברתי נותרה מינורית ולא ברורה. כיום, ברור כי ידע ומחקר אינם הזרז או הכוח המניע ליצירת שינוי חברתי רחב ומשמעותי. אלו צריכים להיות מחוברים לתודעה חברתית, הרואה את התמונה הרחבה ואת החיבורים הפרטיים אליה. יש להכיר בכוחו של היחיד להוביל מהלכים, ולנצל את הפוטנציאל העצום הקיים בחיבורים החברתיים המפעילים את התודעה והרגש, ומסייעים למעבר ממצב של 'אני-אגו' למצב של 'יחיד, חברה, סביבה-אקו'. העברת התודעה מאגו לאקו – זו צריכה להיות המשימה של האקדמיה במאה הנוכחית.

במאה ה-21, מחובתה של האקדמיה להוביל את ערוץ העשייה חברתית. עליה לנתץ את המושג 'מגדל השן של האקדמיה', לצאת אל השטח ולהתחבר אליו. עליה להפוך את ההון של ההשכלה והמחקר לתובנות חברתיות משפיעות ויוצרות שינוי, המחלחלות אל כלל שכבות החברה ואל מערכות השלטון, מנערות אותן מאבק של  ארכאיות, קיבעון וחוסר רלבנטיות, ומקדמות רעיונות חדשים לטובת הכלל – החברה והסביבה.

דני עבודי

מנהל מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?