גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
מנהיגות
חינוך
השראה

'לגדל מורה מְגַדֵּל'- שותפות בין אקדמיה לבתי ספר בהכשרת מורים

פרופ' מיכל ראזר
יום שלישי, 4 באפריל, 2023
תכנית שמ"ש (שותפות מכללה שדה) היא תכנית להכשרת מורים במכללת אורנים, המבקשת לבסס 'חינוך מגדֵל' שמחזיר לשיח את ההבנה שהתהליך החינוכי הוא בראש ובראשונה תהליך רגשי ובין-אישי, שמתרחש בתוך סביבה חברתית

התוכנית מבקשת להכשיר 'מורה מגדֵל' שתפקידו לבנות סביבה מצמיחה, כזו שמאפשרת התפתחות קוגניטיבית, רגשית וחברתית ומקדמת השתלבות, השתייכות, עניין ותחושת יכולת עבור תלמידיו. משמעות הדבר היא הרחבה של תפקיד המורה כך שיוכל ללמד את תחום הדעת ובה בעת לאפשר התפתחות רגשית וחברתית לכלל תלמידיו ואף לעצמו, כבעל תפקיד עוצמתי שכזה. לאור זאת הציעה מכללת אורנים יוזמה לשינוי עמוק של תהליך ההכשרה להוראה, באמצעות תכנית אשר מבוססת על שיתופי פעולה מערכתיים בין צוותי החינוך באקדמיה, בשדה החינוכי ובמשרד החינוך. כיום לומדים בתוכנית כ-800 סטודנטים להוראה ושותפים לה עשרות בתי ספר וגני ילדים במחוזות חיפה וצפון ובמחוז ההתיישבותי במשרד החינוך.
במאמר זה אפרט את ארבעת ממדי התוכנית, אשר הסינרגיה ביניהם יוצרת חוויית הכשרה מעצימה ומגדלת עבור הסטודנט ועבור בתי-הספר המכשירים, ובסיומו מספר תובנות מן המחקרים שנעשו על התכנית עד היום.

ממד ראשון: הכשרה מבוססת התנסות
ההכשרה המסורתית להוראה מאופיינת בריבוי של קורסים שהקשרים ביניהם לבין השדה חלשים. לתפיסתנו, ליבת ההכשרה תלויה ביצירה של קשר הדוק בין הלמידה של הסטודנטים במכללה לבין ההתנסות המעשית בשדה. קשר זה מתבטא בכך שהסטודנטים והסגל מפתחים באופן תדיר את ההרגלים של עבודת ההוראה והחינוך, את הכישורים והמיומנויות ואת תפיסת הזהות המקצועית ויוצרים התפתחות מתמשכת שלהם.
הקשר בין הלמידה במכללה לבין התנסות המעשית יכול להיווצר בסיוע של מספר מנגנונים, לדוגמה:

  • הפיכה של הקורסים במכללה לקורסים מלווי התנסות – למעשה ביטלנו לחלוטין קורסים תיאורטיים שאינם מחוברים ישירות לנעשה בבית הספר
  • העברה של חלק מהקורסים מהמכללה לשדה ועירוב המורים המכשירים בהם כדי לחזק את הסינרגיה בין חלקי ההכשרה השונים
  • מדריכים פדגוגיים הופכים גם לדמויות מפתח בהכשרה במכללה והם אלו שמובילים את תהליכי התכנון, ההנחיה וההערכה של הקורסיםמנגנונים אלו יכולים לסייע בהפיכת ההכשרה של המורים מאוסף אקלקטי של קורסים, המלמדים תיאוריות של חינוך והוראה שאינן מקושרות באופן סדור להתנסות, לתהליך קוהרנטי, רציף ואפקטיבי הבונה הרגלי חינוך והוראה משמעותיים בקרב הסטודנטים.

ממד שני: סינרגיה בין האקדמיה לשדה והפיכה של בית-הספר למרחב המרכזי בהכשרה להוראה
הממד השני עוסק בצמצום הפער בין האקדמיה לשדה, כך שההכשרה להוראה תהיה מותאמת למציאות הבית-ספרית ותאפשר למורים לעתיד התמודדות טובה יותר עם אתגרי מערכת החינוך.
השינויים שנעשו בהקשר זה הם בתהליך הליווי של הסטודנט בבית הספר, במעורבות של אנשי המכללה בבית הספר ובמעורבות של אנשי בית הספר בהבניה של תוכנית הלימודים. אם בעבר סטודנטים בתהליך ההכשרה היו מפוזרים בין מאות בתי ספר, כיום, במסגרת התוכנית, קובצו בבתי הספר גורמים מכשירים אשר מקיימים קשר הדוק עם צוות ההדרכה הפדגוגית, האמון על ההכשרה מטעם המכללה. דבר זה מתקיים מתוך הבנה שהכשרה איכותית מחייבת שיתוף של בתי הספר בתהליך, תוך יצירה של סינרגיה בין תכני ההכשרה במכללה ותהליכי ההתנסות בבתי הספר וכן הסדרה של מנגנון בקרה קבוע ומתמשך ושיפור האיכות של בית הספר.
בתי הספר נבחרו על פי הקריטריונים הבאים:

  • מוכנות להיות בתי ספר אשר מכשירים סטודנטים להוראה
  • התאמה, על פי תפיסתנו, להתפתח ולהיות בתי ספר אשר מדגימים ומפיצים את המודל
  • נכונות לאמץ גישה מכלילה (inclusive education) המבקשת לתת חינוך מותאם לכלל הילדיםהמדריך הפדגוגי הוא זה שנדרש ללוות את מערך בית הספר המכשיר על כל רבדיו וקהילות המדריכים הפדגוגיים במכללה מתפקדות מזה מספר שנים כצוותי פיתוח, אשר בונים מחדש ונמצאים בשיפור מתמיד של תפקידם.

ממד שלישי: הוראה מכילה ורגישה תרבותית
במאה השנים האחרונות ההוראה מתמקדת בעיקר בהתפתחות הקוגניטיבית והמוסרית של התלמידים, כאשר תפקיד המורה במערכות החינוך כרוך בניהול הכיתה, בהוראה ובפיתוח המיומנויות הקוגניטיביות. האינטראקציות בין מורים לבין תלמידים מתמקדות בעיקר בפתרון בעיות אינסטרומנטליות, דבר שמונע מן המורים זמן הכנה מספק לתגובה ראויה לצרכים הרחבים יותר של תלמידיהם – רגשיים, התפתחותיים וחברתיים.
תוכנית הלימודים החדשה באורנים כוללת בתכניה מרכיבים עמוקים של חינוך מכליל[1]. חינוך מכליל מתייחס להטמעה של גישות המבטיחות שבית הספר יפצה על נקודות התורפה הנובעות מהסביבה הביתית של התלמיד, כך שכל תלמיד יזכה לחינוך איכותי מותאם ובתי הספר יכילו וילמדו תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה. לתפיסתנו, חינוך איכותי הוא כזה שמתבסס על ערכים של צדק חברתי ושוויון הזדמנויות ומעניק לתלמיד תחושות של שייכות ושל משמעותיות. אלו הם ההיבטים הקונקרטיים של ממד זה בתוכנית הלימודים:

  • שילוב של 'הוראת ילדים' יחד עם 'הוראת מקצוע'
  • הבנה של שונויות וצרכים משתנים ומתפתחים הן בקרב מורים והן בקרב תלמידים והוריהם
  • פיתוח אישיות המורה
  • דגש על פיתוח של פדגוגיה מותאמת אישית
  • פיתוח של המורה כחלק מקהילה של מורים לומדים 

ממד רביעי: איתנות המורה
המציאות במערכת החינוך מייצרת נטל רגשי כבד על המורים, שמקשה  עליהם לראות את עצמם כאנשי מקצוע כשירים. הציפיות מהם גבוהות בהרבה ממה שהם מסוגלים להשיג באופן סביר, בהיבט של שינוי המציאות בכיתותיהם, והפער בין הציפיות למציאות מעצים את תחושות חוסר הכשירות, עד כדי כך שרבים מהמורים נוטשים את ההוראה ממש בתחילת הדרך. מורים אינם יכולים להתמודד עם הקשיים האובייקטיביים של עבודתם כל עוד הם מתעלמים מתחושותיהם שלהם ומכחישים אותן. כאשר עולמם הרגשי נותר ללא מענה ולא מתקיים סביבו שיח, מורים יהיו עסוקים ברגשותיהם הקשים ולא יצליחו להתפנות לעולמם הרגשי של התלמידים.
התוכנית החדשה שואפת לתת מענה להיבטים אלו ולסייע למורה לסגל מיומנויות תומכות להתמודדות עצמית וקבוצתית עם מציאות רגשית מורכבת. המנגנונים שנבנו לצורך כך הם:

  • סדנאות לפיתוח של שיח סובייקטיבי בנוגע לעולמו של המורה
  • קבוצת שייכות כמסגרת בסיסית להתפתחות

באופן כזה מורים ומורות אינם חשים שהם לבד במערכה ונוצר בסיס לתמיכה רגשית מותאמת כחלק מליווי סטודנטים להוראה בתהליך ההכשרה.

התוכנית נחקרה ועדיין נחקרת במחקר אורך, אשר בוחן את מסוגלות הסטודנטים להתמודד עם סדרה של פרקטיקות חינוך והוראה. מתוך המחקר עולה כי ככל שכמות ההתנסויות ואיכותן גדולה יותר כך גדלה גם רמת המסוגלות. בנוסף נמצא כי לאחר שנת הסטאז' רמת המסוגלות של הסטודנטים עולה, במרבית המדדים שנבדקו, אך עם זאת יורדת כמות הסטודנטים אשר מתכוונים לעסוק בהוראה בעתיד. עוד עולה שהמדריכה הפדגוגית המלווה את הסטודנט  היא הדמות המשמעותית ביותר והמשפיעה ביותר בכל תהליך ההכשרה להוראה.
ממצא נוסף של המחקר מראה עלייה מתמדת במסוגלות של הסטודנטים להתמודד עם בעיות התנהגות, בעיות רגשיות וקשיים לימודיים.

[1] חינוך מכליל – inclusive eduction, בעבר התייחס מושג זה לתהליכי שילוב של תלמידים בחינוך המיוחד ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות; אנו מרחיבים מושג זה מתייחסים אליו כתהליך שבו בית הספר והכיתה מתאימים את דרכי העבודה לכלל התלמידים

פרופ' מיכל ראזר

דיקנית הפקולטה לחינוך, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?