בעיצומה של שנת הקורונה נותק גם צינור החמצן העיקרי של ספורטאים וספורטאיות צעירים: האימונים, המשחקים, סדר היום הקבוע והמוכר כל כך למי שרגילים ורגילות לקום בבוקר ולהגיע לאולמות הספורט.
כמענה לכך, וכדי לחזק את הספורטאיות בתקופה המורכבת והקשה הזו, יזמנו עינת בנטל ואנוכי, שתי אמהות נחושות לספורטאיות בקרית טבעון, את "מגיעות רחוק". המטרה העיקרית של היוזמה הייתה ליצור קבוצת השתייכות ובית מקצועי לספורטאיות הצעירות בגילאי 10-15בקרית טבעון, ולמנוע במידת האפשר נשירה שלהן מהפעילות.
גיל 14-12 מהווה את שלב ההתמחות במודל של קוט (1999 ,Cote), המתאר שלבי ההתפתחות של הספורטאי.ת הצעיר.ה. שלב זה מאופיין בעיסוק אינטנסיבי בספורט, כמות גבוהה יותר של שעות אימון בשבוע ורמת הישגיות ותחרותיות גבוהה יותר. מחקרים מצאו שבגילאים אלו עולה אחוז הנשירה של ספורטאיות מהספורט ההישגי. כיוון שזותקופת שיא של גיל ההתבגרות, המאופיינת בין היתר בעיסוק משמעותי בקבוצת השווים ובדימוי הגוף, במידה ונערה אינה מוצאת את מקומה מבחינה חברתית בקבוצות הספורט ההישגי, הסיכוי לפרישה גדל. משברים אלו מתרחשים גם אצל ספורטאים בשכבת גיל זו, אולם בקרב נערות הנשירה גבוהה יותר (נייר עמדה, איגוד רופאי הילדים בישראל, 2019).
המטרה המרכזית של המיזם הוגדרה כשימור העיסוק בספורט חרף המורכבות הגילאית והתקופה שבה שגרת האימונים המוכרת מעורערת.
הקבוצה נפתחה לספורטאיות מכלל ענפי הספורט ההישגי בישוב, מתוך רצון לייצר מקום בטוח ונעים שבו הספורטאיות יוכלו לדבר על הקשיים, ההתלבטויות, האתגרים והחוויות שעולים מהעיסוק בספורט.
״אני מחכה למפגשים של הקבוצה" מספרת מעיין ספורטאית בקבוצה "כיף להגיע ולהיות חלק מקבוצה שיש בה ספורטאיות בגיל שלי שאוהבות לעשות בדיוק את מה שאני אוהבת״.
בשלב הראשון בנינו שותפות עם המועצה – אודי שנייצר ראש מחלקת הנוער וליאת אלטמן האחראית על קידום מעמד האישה, מחלקת הספורט במתנ"ס ומנהלי מועדוני הספורט בישוב. במקביל חיפשנו מדריכות לקבוצה. היה לנו חשוב שהן יגיעו עם רקע של עיסוק בספורט תחרותי ושיהיה להן ניסיון בהנחיית קבוצות. לאחר מכן איתרנו מקום מתאים למפגש ביישוב. חשבנו שיהיה נכון לחכות לזמן שבו ניתן יהיה להיפגש בחלל סגור או בחוץ בקבוצה קטנה ולא לקיים מפגשים בזום. כשהגיע הזמן המתאים וההנחיות אפשרו, המפגשים החלו. אחת לשלושה שבועות, בימי שלישי בערב, התקיימו מפגשים לספורטאיות במרכז הנוער היישובי בהדרכה והנחייה של שתי דמויות נפלאות: בל הירש ואיילה דוידסון.
״כיף לבקר במועדונים בטבעון ולהיחשף לענפי ספורט כמו טניס וכדורגל , וככה אני לומדת להכיר מאמנות וחוקי משחק נוספים לאלה שאני מכירה בענף שלי״ אומרת מאיה, ממשתתפות הפרויקט.
תושבות הישוב שיש להן קשר לספורט תחרותי התנדבו בשמחה גדולה להגיע למפגשי הקבוצה כדי להעשיר את הספורטאיות בתכנים רלוונטיים. כך שילבנו את הקהילה הרחבה יותר במיזם והתחלנו לבנות עבור המשתתפות רשת קשרים ותמיכה רחבה בתחום הספורט. ביניהן: פיזיותרפיסטית ספורט, מאמנת מנטלית, ספורטאיות בוגרות שהגיעו להישגים מרשימים בארץ ובחו"ל. בנוסף למפגשים, התקיים סיור במכון ווינגייט שבו נחשפו הספורטאיות לסדר היום ולעולמן של ספורטאיות נבחרת ישראל בכדורסל ובהתעמלות, ושוחחו עמן.
הישג משמעותי נוסף של המיזם, היה שיתוף הפעולה היישובי בין כל ענפי הספורט התחרותיים. זו היתה הפעם הראשונה ביישוב שנוצר חיבור כזה והייתה תחושה שלטובת המיזם, כולם עובדים ביחד.
אני מאמינה שעל שלושה עקרונות עומד הספורט ההישגי:
1. מחויבות והתמדה אינסופית (והמון עבודה קשה)
2. על קשר וחיבור חברתי לקבוצת השתייכות של ספורטאים.ות (ותמיכה אינסופית שלה)
3. על תמיכה של המשפחה, מועדון הספורט והקהילה כולה
ב"מגיעות רחוק" ניסינו לחבר את שלושת היסודות הללו לטובת קידום ספורטאיות צעירות ביישוב.
התוצאה – בסיום סדרת המפגשים, רוב מוחץ של ספורטאיות הקבוצה המשיכו לקחת חלק בספורט הישגי.
לטובת מי שמעוניינת להרים את הכפפה ולצאת לדרך עם יזמה דומה בקהילה שלה, זהו מודל העבודה שאני ממליצה לעבוד לפיו:
· חפשו שותפים שיש להם אינטרס מובהק להיות מעורבים ברשות המקומית. בדרך כלל זו תהיה דמות הקשורה לקידום ילדות ונשים בכלל ובספורט בפרט ו/או מנהל.ת מחלקת הנוער.
· צרו קשר עם אתנה, המרכז לקידום ספורט הנשים בישראל, ולהתחבר עם מיזמים קיימים לצורך איגום משאבים.
· נסו לאתר מדריכה-מנחה בעלת רקע בהנחיית קבוצות ובספורט הישגי, רצוי מדריכה שגילה קרוב לגיל הנערות הספורטאיות (אחרי צבא – אידיאלי). במידה ולא תמצאו כזו, שקלו הנחיה כפולה.
· קבעו את מועד המפגשים לכזה שאינו מתנגש עם שעות האימונים של הנערות (למשל יום שיש פעילות של תנועות הנוער היישוביות).
· צרו חיבורים לנשות מקצוע ביישוב שיש להן ידע מקצועי בתחומים שקשורים באופן ישיר או עקיף לספורט, וגייסו אותן לתמיכה במיזם, לדוגמא כמרצות אורחות.
· רתמו את מנהלי מועדוני הספורט ביישוב / בקהילה.
בהצלחה!!!
Cote, J. (1999). The influence of the family in the development of talent in sport, The Sport
Psychologist, 13, 395-417.
דובנוב-רז, ג. (2019). פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער – נייר עמדה. האיגוד הישראלי לרפואת ילדים.
