גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

אפריל 2024 - בין פרט לקהילה בימים קשים

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה
מנהיגות
השראה

מדינה יהודית ודמוקרטית בארץ ישראל

דני עבודי
יום שלישי, 4 באפריל, 2023
רבות נכתב על משטרים דמוקרטיים ידועים לשמצה שניצלו את התמימות הדמוקרטית, הנשענת על הוגנות הנבחרים, כדי לרסק את מנגנוניה עצמם.

הממשלה הנוכחית קמה ומעוררת חרדה בקרב רבים, אני ביניהם. החרדה אינה מממשלת ימין בהיבט המדיני, מדיניות כלכלית או אפילו כשרון המנהיגים. החרדה שלי סבה סביב שני נושאים שהשפעתם משטרית ולא שלטונית. בשניהם הגישה הדמוקרטית-ליברלית משמשת כנגד עצמה.

חלק ראשון, ובו יסופר על שניים מהאלמנטים הדמוקרטיים הבסיסיים.
האלמנט הדמוקרטי הראשון: שלטון הרוב.
הרעיון הדמוקרטי של שלטון הרוב נולד ביוון, אבל מומש בהיקפים גדולים תוך מתן זכות בחירה לכולם רק במאות או עשרות השנים האחרונות. על מנת לאפשרו, נדרשים שני מנגנונים מסייעים. המנגנון הראשון הוא ייצוג. אתייחס כאן רק לשני מרכיבים של אותו מנגנון. המרכיב הראשון הוא שיטת הייצוג. כאשר מדובר על מיליוני בני אדם, דמוקרטיות שונות בנו פרלמנטים ושיטות ייצוג שונות (יחסיות, אזוריות, ועוד). לצד מבני הפעולה, הוגדר גם מי יכול ומי לא יכול להיות נציג, למשל האם אסיר יכול לשמש כחבר כנסת, האם חייב להיות תושב ישראל וכדומה. בנוסף, הוגדר מנגנון הגנה מפני לחצים לא הוגנים: חסינות חברי הכנסת מפני העמדה לדין על פעולות במסגרת תפקידם, ושכר גבוה שאמור להקטין את המוטיבציה לקבלת שוחד.
האלמנט הדמוקרטי השני: זכויות המיעוט.
מהם גבולות הכוח שניתן לרוב, כדי שלא יפגע בזכויות המיעוט? בישראל לא קיימת חוקה, העומדת מעל לכנסת והחוקים אמורים לשרת את "עקרונות היסוד" של המדינה. מגילת העצמאות היא המסמך הכי קרוב לכך, אך אין לו מעמד משפטי מחייב כשל חוקה. יש שני מנגנונים מרסנים לכוחו של הרוב. הראשון הוא בית המחוקקים, שאמור לייצג באופן יחסי את הבוחרים, ודרך הצבעת הוועדות, להביא קולות מגוונים המייצגים את החברה כולה. באין חוקה, עולה מתחזק גם כוחו של בית המשפט כבעל כח מאזן לשלטון הרוב, ופועל מכח החוק ומכח הצדק. זו הזירה היחידה בה מיעוטים הנפגעים משלטון הרוב יכולים להגן על עצמם.

חלק שני, ובו יסופר על האלמנטים הדמוקרטיים כחרב פיפיות
מנגנוני תקשורת ההמונים, הרשתות החברתיות וההתקדמות במחקר הפסיכולוגיה החברתית נותנים כלים רבי עצמה למי שרוצה להשיג רוב בחברה דמוקרטית. מניפולציות על ידע, פייק ניוז, הפצת שנאה ושימוש בדמויות מפוברקות מסייעים להשיג כוח – אבל מפרקים את החברה. רוצה לשחק הוגן? טוב! אבל תהיה בחולשה בתחרות על השגת הרוב. ממליץ לקרוא את המאמר של מייקל פורטר, אבי השיווק התחרותי, שמנתח את האסטרטגיה התחרותית הרת האסון בכלים עסקיים קרים, ומראה למה היא משתלמת למפעיליה.
שיח השנאה כדי להשיג רוב עובד כדי להשיג קולות בבחירות, אבל מותיר אדמה חרוכה לזהות המשותפת של אזרחיה, כלומר חוטא לכלל.
רבות נכתב על משטרים דמוקרטיים ידועים לשמצה שניצלו את התמימות הדמוקרטית, הנשענת על הוגנות הנבחרים, כדי לרסק את מנגנוניה עצמם. אנו רואים סימנים לכך בשנים האחרונות גם בישראל: החלשת הפרלמנט, בעיקר דרך "משמעת קואליציונית" על כל דבר ועניין מחד, שימוש במנגנוני חקיקה להגן על פוליטיקאים סורחים, ושימוש גובר בפיתויים ואיומים על חברי כנסת כדי שיעברו מרשימה לרשימה – ובשפה שהולכת ומחריפה.
מנגנון הבקרה השני שנמצא על הכוונת הוא בית המשפט. הכפפתו של זה לרוב ארעי של קואליציה למעשה מבטל את ההגנה של המיעוט בפני הרוב, וכולנו מיעוט במשהו. מי מיעוט לאומי, מיעוט בנטיות מיניות, מיעוט בלבוש דתי מוחצן או מיעוט בדרכי חינוך שונות. אי השוויון בפני החוק ("חוקים פרסונליים") הוא אחת הפנים של ביטול המנגנונים הללו.

חלק שלישי, ובו יסופר על אבדן הדרך – ומציאתה
הדמוקרטיה כמו שאנו מכירים אותה כרוכה בחופש האדם לפעול לפי אמונתו, שוויון בפני החוק, ושוויון הזדמנויות – עד לגבול בו האדם אינו פוגע בזולת. כאשר אנו נמצאים במשפחה, קבוצה קטנה או כפר, קיים אלמנט משמעותי עליו נשענים יחסי הגומלין המאפשרים חיים משותפים, והוא האמון. ככל שהקבוצה גדולה יותר: עיר או מדינה, ההכרות האישית נעלמת. אז איך בכל זאת בונים אמון? התפיסה שאני מאמין בה, פועל לאורה וזוכה להוביל ארגון משמעותי שפועל ברוחה, מורכבת משני אלמנטים: בניית האחווה ברמה המקומית והקהילתית, בה קיימת הכרות אישית, ולצידה בניית הקשר בין קהילות (הון מגשר בפי המומחים).
בניית האמון היא אמנות, כיוון שיש לשמור על איזון בין זהות משותפת חזקה, אבל לא חזקה מדי עד כדי ביטול עצמי של חבריה מחד, וביטול קבוצות אחרות מאידך. לא אפרוש כאן את התורה כולה, אבל אתייחס לכמה מרכיבים בסיסיים ב"דרך ק.מ.ה":
המרכיב הראשון– נרטיב משותף. מרכיב זה, המפתח לתחושת מסוגלות ולעשיה אותנטית בעולם מבוסס על הכרת עצמי וזהות שלי כיחיד, וכקבוצה – בניית הנרטיב המשותף. אנו קוראים לכזה "פדגוגיה של זהות".
המרכיב השני – שינוי ויצירה. המציאות כמו שאנו מכירים אותה תמיד תהיה בפער לעומת האידאל אליו אנו שואפים כחברה שלמה ומכבדת. בין אם מדובר על קבוצה קטנה, המדינה או יהדות העולם – המרחב הוא של שינוי ויצירה.
המרכיב השלישי – ראיה הוליסטית. כל מרכיב בתפיסה שלנו, באנשים אותם אנו פוגשים, בקהילות והסביבה הפיזית, כולם תלויים, קשורים ומשפיעים זה על זה. כך ההסתכלות על כל מימדיו של אדם, אישי, מקצועי, קוגניטיבי ורגשי, כך ההסתכלות על כל האינטראקציות.
המרכיב הרביעי – שלומות (well being). מרחב הבטחון, הפיזי, הרגשי, הזהותי – הוא המרחב שמאפשר התפתחות והשפעה מכבדים. המושג החמקמק הזה מוחזק הן כאמצעי בדרך פעולה בכל אשר נעשה בעולם, והן כמטרה לאיזון בינינו לבין הדומים לנו, השונים מאיתנו, ולמרחב הפיזי בו אנו חיים.

להגשת מועמדות לפרס בן גוריון לממלכתיות, דמוקרטיה וחיים בשותפות לבתי ספר – לחינוך המקדם תפיסות לטובת הכלל, ערכים דמוקרטיים ומיומנויות אזרחיות – הגשת מועמדות עד ה 30.1.23.

דני עבודי

מנהל מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?