גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

אפריל 2024 - בין פרט לקהילה בימים קשים

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
מנהיגות
חינוך
השראה

מהפעוטון לכנסת – מובילים שינוי מדיניות בתחום הגיל הרך

עופר ברקן
שבת, 8 באפריל, 2023
חינוך בגיל הרך, יותר מאשר בכל גיל אחר, מחזק כישורים קוגניטיביים, רגשיים, מוטוריים ועוד, ולעתיד אף תורם ליכולות למידה והישגים לימודיים, מעלה יכולות תעסוקתיות, מקדם בריאות ומפחית תופעות שליליות.

יש דברים שנוגעים במקומות החשובים לנו ביותר אך אנו לא מודעים להם כלל. למשל, מסתבר שעד היום לא נאכפה בישראל החובה להכשרה כלשהי למחנכות בגילאי לידה עד שלוש, כאשר עד שנת 2018 אף לא היתה חובה כזו. משמעות הדבר היא שכדי לבנות אפליקציה יש צורך בלמידה מעמיקה ותעודה מהטכניון, אבל כדי לעסוק בחינוך של ילדינו, בשנים הקריטיות להתפתחותם, אין צורך אפילו בהכשרה של שעה.

יש מי שפועל לשנות את המציאות הזו: "לפני כשנתיים יזמנו את ההקמה של 'בידיים טובות – המטה לקידום החינוך בגיל הרך' – שותפות של עשרות ארגונים חברתיים וחינוכיים, מפעילי מעונות יום וגנים, ארגוני הורים, אנשי מקצוע ומומחים לחינוך לגיל הרך, שהתגייסו לעסוק יחד בסוגיה החשובה של שיפור איכות החינוך לגילאי לידה עד שלוש", מספרת ליאת עילם, מנהלת השותפויות בעמותת '121 – מנוע לשינוי חברתי'. "מעבר ליצירה של כוח גדול ומשותף אשר משפיע על מקבלי ההחלטות, אנו מאמינים שכדי לקדם מהלכי מדיניות יש צורך בשותפים שיודעים מה קורה בשטח ומתמחים בתחום החינוך. כיעד ראשון החלטנו לקדם את ההשקעה הממשלתית בהכשרה ובהדרכה של כל נשות הצוותים שכבר עובדות כיום במסגרות לפעוטות", מוסיפה ליאת.

ההצלחה הגדולה נרשמה ממש בשבועות האחרונים – בינואר 2022 עבר אגף מעונות היום ממשרד העבודה למשרד החינוך. "זה לא עניין טכני, אלא נושא מהותי וקריטי", אומרת ליאת. "במשך שנים רבות התפישה הייתה שתפקידן של המסגרות לגיל הרך הוא לאפשר להורים לצאת לעבוד, מעין 'בייביסיטר' לפעוטות. תחת משרד החינוך הגישה משתנה והדגש יושם מעתה יותר על חינוך".

מטיפול לחינוך

חינוך בגיל הרך, יותר מאשר בכל גיל אחר, מחזק כישורים קוגניטיביים, רגשיים, מוטוריים ועוד, ולעתיד אף תורם ליכולות למידה והישגים לימודיים, מעלה יכולות תעסוקתיות, מקדם בריאות ומפחית תופעות שליליות.

בימים אלה, משרד החינוך עוסק בהעברה של המסגרות לגילאי לידה עד שלוש אל אחריותו ופיקוחו. השינוי ההיסטורי הזה נעשה בשעה של משבר כוח אדם חמור בתחום. מדובר אמנם במשבר מתמשך אך במהלך תקופת הקורונה רבות מנשות הצוותים נטשו את המקצוע והמצב הגיע לכך שמאות מסגרות נסגרו. "בנוסף לקריסת כוח האדם גם איכות הטיפול והחינוך לגילאי לידה עד שלוש מצויה במצב מורכב", אומרת ליאת. "במהלך השנים לא נאכפה חובת ההכשרה המקצועית על המחנכות-מטפלות לגיל הרך ונכון להיום רק כ-18% מהעובדות במסגרות עברו הכשרה. משרד החינוך מתכנן כעת מהפך בנושא ויקצה עשרות מיליוני שקלים כבר בשנה הקרובה להכשרה של אלפי נשות צוות. המטרה של שותפות 'בידיים טובות' היא להגיע להכשרה של כלל המחנכות לשנות הינקות עד שנת 2026. לפי תקנות חוק הפיקוח על המסגרות לפעוטות, כל מחנכת חדשה תהיה חייבת בעתיד בהכשרה. בימים אלה משרד החינוך קובע סטנדרטים מקצועיים להכשרות אלו, כאשר שותפות 'בידיים טובות' מפעילה לחץ להעלות את איכותן על מנת לחזק את רמת המקצועיות של המחנכות. חשוב לציין שהמשכורות במקצוע נמוכות מאוד והשחיקה גבוהה מאוד. סבסוד הקורסים ומתן מענקים למחנכות-מטפלות שיסיימו את הקורסים יהוו תמריץ לקחת חלק בהכשרות אלו".

בנוסף להכשרות גם התקינה עומדת להשתנות והחל משנת הלימודים הבאה התקן יהיה פחות ילדים לכל מחנכת. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים כגון הצורך להכניס גם את המשפחתונים תחת אחריותו של משרד החינוך ולהעלות את שכר המחנכות-מטפלות שעברו הכשרה. בכל אלה ממשיכה לטפל קואליציית הארגונים.

השפעה על המדיניות

בשותפות 'בידיים טובות' ניסחו הצעת מדיניות לחיזוק המקצועיות של צוותי החינוך לגיל הרך עימה פנו לדרג המקצועי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ולאחר המעבר למשרד החינוך. בנוסף התקיימו פגישות עם הדרג הפוליטי – שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון, חברי כנסת, השדולה לגיל הרך בראשות ח"כ עידית סילמן ועוד.

"הצגנו בפני מקבלי ההחלטות נתונים שאספנו, שמוכיחים כי מדובר בפרופסיה הפגיעה ביותר בתחום החינוך ולו בשל העובדה שמעל 80% מהעובדות במעונות לא עברו אפילו יום אחד של הכשרה לתפקידן המאתגר", מציגה ליאת את הפעילות. "חזרנו ואמרנו שחינוך לא מתחיל בגיל שלוש, הסברנו שדווקא השנים הראשונות בחייהם של ילדים הן הקריטיות ביותר להתפתחותם בכל המובנים וזעקנו שהמדינה חייבת לקחת אחריות על החינוך לגיל הרך, להשקיע בו ולתקצב אותו בהתאם". בנוסף, שותפות 'בידיים טובות' פועלת בשדה התקשורתי – החל מכתבות ועד מאמרי דעה המעלים את הנושא לסדר היום ומשפיעים על דעת הקהל ועל מקבלי ההחלטות.

ד"ר אורית דרור, מנהלת המכון לגיל הרך במכללת אורנים, היא אחת מחברות שותפות 'בידיים טובות'. אורית מציפה את המצב בעולם בהשוואה למצב בישראל: "באירופה, קנדה וניו-זילנד קיימים נהלים ברורים המציבים רף למקצוע. באנגליה קיים דירוג מקצועי של נשות הצוות ובקנדה הציפייה היא שהמחנכות יהיו בעלות תואר ראשון. בישראל נחקק ב-2018 חוק הפיקוח המחייב הכשרה, כאשר התקנות מחייבות 220 שעות הכשרה למסגרות גדולות (מעל שבעה פעוטות), אך משפחתונים שיש בהם פחות משבעה פעוטות אינם מחויבים בהכשרה. כיום אנחנו מקדמים מול המועצה להשכלה גבוהה ומול משרד החינוך את האפשרות לקבל הכשרה ב'דרגת ביניים', ממנה יהיה ניתן להמשיך לתואר ראשון. יש עוד הרבה לעשות – אנחנו רק בתחילת הדרך".

מקורות:

Duncan, G. J. & K. Magnuson (2013). Investing in preschool programs. Journal of Economic Perspectives 27 (2), 109–132.

García, J. L., Heckman, J. J., Leaf, D. E. & Prados, M. J. (2017). Quantifying the life-cycle benefits of a prototypical early childhood program. National Bureau of Economic Research.

Havnes, T. & M. Mogstad (2011). No child left behind: Subsidized child care and children’s long-run outcomes. American Economic Journal: Economic Policy 3 (2), 97– 129.

עופר ברקן

מנחה בינוי קהילה, מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?