כולנו יודעים ששוויון הזדמנויות וצמצום פערים, או בקיצור מוביליות, מנבאים את חוסנה של חברה, אולם מה ניתן לעשות עם זה? נפגשנו לשיחה עם ד"ר אריאל לוי, מנכ"ל ג'וינט אשלים ורוני ליאור, משנה למנכ"ל, שמובילים בשנים האחרונות מהלך רחב היקף ורב שותפים של מחקר, המשגה ופעולה לקידום המוביליות במדינת ישראל, כדי להבין כיצד ניתן להתמודד עם אחד האתגרים המשמעותיים בדורנו.
מדוע מוביליות חברתית-כלכלית חשובה?
אוכלוסיית ישראל תמנה בעוד 30 שנה 13 מיליון תושבים, 40% מהם יהיו צעירים. במקביל, הפערים במדינת ישראל הם גבוהים מאוד ולכן היכולת עבור אותם צעירים לנוע למעלה בסולם החברתי-כלכלי ולצמצם פערים קריטית. אם אנחנו כחברה לא נפעל בעניין נצפה בקטסטרופה – קבוצה גדולה לא משכילה, בעלת תחושת שייכות נמוכה, בעיות בריאות, בעיות הכנסה, ויכולת נמוכה לחיות בעולם הדיגיטלי.
תהליך המוביליות לא יבוא לבד כפי שאולי חלקנו חושבים, בגלל כור ההיתוך הישראלי שבא לידי ביטוי בשירות הצבאי והחינוך הממלכתי. הסיכוי של ילד לאם לא משכילה להגיע להשכלה סבירה הוא אחד מתוך חמש. אם נולדת למשפחה במגזר הערבי הסיכוי שלך לפרוץ את מסגרת ההכנסה של הוריך היא חצי מסיכוייו של ילד יהודי. זו עובדה שהיום, כל המערכת המפוארת החברתית-כלכלית של מדינת ישראל לא פותרת את העניין, הפערים מתרחבים, והקושי להתרחק מהמקום בו נולדת הוא גדול, וזו למעשה המשמעות של מוביליות. בנוסף, ישנה מוביליות גבוהה אצל קבוצות מסוימות באוכלוסייה ומוביליות נמוכה אצל קבוצות אחרות. שלושת האזורים שבהם סיכויי המוביליות נמוכים יותר הם המגזר הערבי, החרדי והפריפריה הגיאו-חברתית. הסיכוי שלך לעשות את הקפיצה למעלה קטן יותר אם נולדת למשפחה ממעמד סוציו אקונומי מסוים בשלומי או ירוחם קטן משמעותית מהסיכוי שלך אם נולדת קרוב יותר למרכז למשפחה מאותו מעמד, שזה אבסורד במדינה כל-כך קטנה. הסיכוי שלך להיות במצב השמנת יתר הוא פי שניים בפריפריה מאשר במרכז.
היום בישראל אמור לי היכן נולדת ולמי והסיכוי לנבא איפה תהיה עוד שלושים שנה הוא גבוה. ועם האתגר הזה מדינת ישראל מנסה להתמודד ואנחנו בג'וינט אשלים מנסים לסייע לה בכך.
מערכות החינוך והבריאות יכולות להיות תשתיות משמעותיות כפלטפורמה למוביליות חברתית וכלכלית. השאלה היא האם הן מצליחות לממש את הייעוד הזה באופן מיטבי.
כיצד ניגשה ג'וינט אשלים למשימה?
ג'וינט אשלים הוא גוף פיתוח של מדינת ישראל, ואת התהליך הג'וינט עושה באופן הדוק עם משרדי הממשלה. המהלך הראשון היה מחקר ולמידה. נוצרו קשרים עם גופים בינלאומיים שעוסקים בנושא המובילות, ומדינות שייצרו תוכניות לאומיות לקידום מוביליות, כדי להבין כיצד הם רואים מוביליות ואיך מקדמים אותם. יש נסיון לייצר אינדקס מושגים – איך מוביליות צריכה להיראות במדינת ישראל ולאן יש לחתור.
למהלך שותפים גופים וארגונים רבים במגזר שלישי. בתחום הקהילה יש שולחן עגול הכולל 50 ארגונים ממשלה ומגזר שלישי, וישנה גם שותפות ברמה מסוימת עם המגזר העסקי. אנחנו מבינים שאי אפשר להניע בעיות מורכבות ללא מאמץ משותף של כלל השחקנים.
שני תוצרים משמעותיים של התהליך עד כה, הפתוחים לציבור הרחב:
- מפת ידע שבדקה מהם הגורמים המשפיעים ביותר על מוביליות חברתית – כלכלית, המבוססת על מטא אנליזה שנעשתה יחד עם מכון eri .
- דאש בורד של מדדי מוביליות משפיעים ב-5 תחומי החיים אותם הגדרנו כקריטיים להשפעה על מוביליות.
הפרספקטיבה של מוביליות חברתית כלכלית, דרך 5 תחומי חיים היא תפיסה חדשנית, מכיוון שנקודת המוצא לגבי מוביליות בדרך כלל ממוקדת במוביליות בהכנסה. עשינו התאמה, מתוך מחקרים ומתוך למידה של ממשלות וארגונים חברתיים בעולם וחילצנו 5 תחומי חיים, שהם קריטיים לתחום המוביליות: חינוך והשכלה, כלכלה ורווחה, בריאות, השתתפות במרחב דיגיטלי ומעורבות חברתית ושייכות. לא ניתן כמובן לבודד תחום אחד מהאחר והם שלובים זה בזה.
לדוגמא, כאשר ניהלתי בית ספר, עסקנו המון בסוגיית ההשכלה והחינוך של תלמידים. עם זאת, לאותם תלמידים מתקשים היו בדרך כלל מצוקות בתחומים נוספים. אני זוכר מקרה של תלמיד למשפחה קשת יום עם חובות, סוגיות בריאותיות של חלק מחברי המשפחה וחוסר יכולת לתקשר מול הממסד. אלו גררו גם צורך של מעבר ממקום למקום, מה שתרם להיעדר היעדר תחושת שייכות וקושי בגיבוש זהות אישית. כשניגשים לעבוד עם תלמיד כזה, לא ניתן לבודד את המעשה החינוכי מהטיפול בשאר ההיבטים שמקבעים את המצב החברתי-כלכלי הנמוך של התלמיד והמשפחה. ניסינו לעזור בהתמודדות גם עם סוגיות כלכליות בשביל לפנות את הילד ללימודים ולא לעבוד.
קל יחסית להבין שחינוך, כרוך ברווחה וכלכלה וזו כרוכה בבריאות, ואת ההשפעה של שלושת התחומים האלה על רמת המוביליות. תחום החיים הרביעי בו אנו מתמקדים הוא התחום הדיגיטלי, שכנראה לא היה נושא מרכזי לפני 20 שנה. כיום, אנחנו חיים ברשת, יש לנו זהות ברשת, וקיומה או העדרה יכול להיות חסם למוביליות. רק אחד מכל חמישה אזרחים ערבים שחיים בפריפריה משתמשים בשירותי האינטרנט לצורך עבודה עם הממשלה לצורך צריכת שירותי ממשל, כלומר הם יעמדו בתורים לפקידים כמו פעם. אין להם יכולת ליצור קשרים, ולבנות דרך הרשת את ההון החברתי ואת הזהות הדיגיטלית. בעוד 20-30 שנה שנה קדימה זה זה תחום חיים שהוא ברור שהוא יהיה מאוד דומיננטי עוד יותר מהיום.
תחום החיים החמישי הוא התחום של שייכות. אתה יכול להיות מאוד עשיר ומבוסס כלכלית וליצור חינוך ולהיות משכיל ואתה יכול להיות בריא מאוד ואתה יכול גם להתמצא בעולם הדיגיטלי אבל עדיין לחוות חוויה של בדידות. האם אתה מרגיש חוסר ביטחון במרחב הציבורי של השכונה שלך או בכפר שלך. או ברשות שלך? עד כמה את מרגישה שייכת לקהילה, לעיר או למדינה? לדוגמא עולים חדשים שגם אחרי שנים לא יודעים איך לצרוך את המרחב הציבורי ולא יכולים לתרום לו.
מה הביטוי בשטח של המחקר והידע שנאספו?
בשדה יש מעל 40 תוכניות ב-8 צירי תוכן, או צירי פעולה מרכזיים, כאשר הם מקיפים הסתכלות גם על הפרט וגם על האקוסיסטם.
כשאנחנו נכנסים לתוך תכנית או התערבות, אנחנו תמיד מסתכלים האם זה יכול להזיז משהו במחוג המוביליות, האם יש לה איזשהו סיכוי לנבא מובילות יותר טובה בקרב אותה אוכלוסייה. כך אנחנו עם השותפים שלנו בממשלה ובמגזר. החברתי האזרחי מסתכלים לפני שניגשים לתהליך הפיתוח.
על הקשר שבין קהילה למוביליות
יש הבנה עמוקה שהסיפור הקהילתי והקורונה הם הדגמה מאוד מאוד אינטנסיבית לכוח של קהילות ובפרט דווקא קהילות גיאוגרפיות ולא רק קהילות אונליין. הקירבה המיידית של אנשים שיכולים להיות שם אחד בשביל השני זה דבר שאנחנו יודעים שיש לו השפעה גדולה וקונקרטית בהקשר של מוביליות. ג'וינט אשלים מובילה מהלך שעוסק בנושא של קהילה מיטיבה, בשותפות אגף משאבי קהילה במשרד הרווחה, ויחד עם הרבה ארגונים בשדה החברתי שמעורבים במהלך פיתוח, ידע ולמידה רחב היקף. זיהינו כמה מפתחות משמעותיים שהקהילה יכולה לסייע בהם בהקשר של הון חברתי הון סימבולי, והון מגשר, שאלו המקומות שבעצם הקהילה יכולה לתרום להם באופן משמעותי והם פונקציות ידועות, מוכחות ובדוקות לקידום של מוביליות בכל חמשת תחומי החיים. הציר של השייכות בפני עצמו הוא ציר שמשקף את החשיבות ואת המשקל של הקהילה בהקשר הזה ועל התפקיד שלה בקידום מוביליות של הפרטים בתוכה.
המהלך נכנס לפיילוט ב – 16רשויות מקומיות ויהיה מעניין לראות עד כמה עבודה קהילתית יכולה לקדם סוגיות שאינן קהילתיות כגון סוגיות כלכליות ופיזיות. אנחנו יודעים שיש קשר בין החלק הפיזי לחלק של המוביליות החברתית וגם בסוגיות חינוכיות. ואנחנו מאוד מאוד מצפים להתחלת העבודה.
היכן התכנית תהיה בעוד חמש שנים מעכשיו?
הייתי שמח שבעוד 5 חמש שנים יהיו לנו איתותים ברורים ממחקרי הערכה ומחקרי שדה על פעולות מוצלחות בתחום. תקציבים נוספים לקידום הבריאות חברתית כלכלית, ב-5 תחומי החיים מבחינתי גם הם יעד. ההישג המשמעותי מבחינתנו יהיה החלטת ממשלה. העוסקת במוביליות חברתית -כלכלית.
זו תוצאה חשובה ובת קיימא שיכולה לשים את מובילות במרכז העבודה של הממשלות השונות בשנים הבאות.
השותפים הממשלתיים שלנו, מחויבים גם לתוצאות האלו, ואין לי ספק שגם הם היו רוצים לראות גיבוי ממשלתי רחב היקף לסוגיה הזו, וזה מסמן לנו גם שאנחנו במקום הנכון. בסופו של דבר הם השותפים הכי משמעותיים שלנו.
קישורים חשובים ומעניינים:
מפת הידע למוביליות חברתית כלכלית – "מה עובד"
