מושג ההון החברתי וחשיבותו באיחוי הקרעים בחברה הישראלית

החברה הישראלית נמצאת באחד המשברים הפנימיים החמורים בתולדותיה. מחקרים מראים כי אחת הדרכים האפקטיביות להתמודד עם משבר בסדר גודל כזה, בעל מורכבות גדולה כל כך, הינה חיזוק של ההון החברתי המגשר וההון החברתי המקשר. במאמר זה נכיר לעומק את המושגים הללו ואת הרלוונטיות שלהם למציאות בישראל של 2023.

המושג הון חברתי מתייחס לקשר שבין בני האדם כמשאב. משמעותו היא סך הקשרים החברתיים של יחיד ושל קבוצות בחברה והוא מבוסס על אמון, על נורמות חברתיות ועל רשתות חברתיות.  

בניגוד להון כלכלי, פיזי או אנושי, הון חברתי אינו יכול להיווצר על ידי אדם יחיד והוא אינו רכוש של היחיד. הוא נוצר תוך אינטראקציה בין-אישית והשימוש בו הוא במצבים חברתיים. בניגוד להון כלכלי, הוא אינו כפוף לכללי שפע-מחסור חומריים: אי אפשר לגנוב אותו, לא ניתן לצבור אותו ושימוש חוזר בו אינו מכלה את המלאי. דווקא אי שימוש בו עלול לגרום להפחתתו ואף להיעלמותו. בנוסף, הון חברתי לא ניתן לייצר באופן מידי ולעיתים קרובות דרוש זמן רב לפיתוחו.

כיחידים, הון חברתי מסייע לנו בפתרון של בעיות אישיות, תוך התבססות על נורמות של  אמון, הדדיות וקשרים חברתיים, לדוגמה: חיפוש עבודה, קבלה של עצה ומידע או מקור לתמיכה ולעזרה בעת הצורך. כחברה, הון חברתי חזק מסייע לפתרון של בעיות ברמה המערכתית ויוצר תועלת לכלל הקהילה, כגון: הפחתה של רמת אלימות, התמודדות עם משבר (כלכלי, חברתי, בריאותי) או קידום של צורך קהילתי.

פרמטרים של הון חברתי

קיימים מגוון משתנים מקובלים למדידה של הון חברתי ולמעשה עד היום לא פותח, ברמה הבין-לאומית, מדד אחד של הון חברתי אשר כולל בתוכו את כל ההיבטים הרלוונטיים. יש הטוענים כי מדדים אלה אינם בהכרח מרכיבי ההון החברתי אלא דווקא התוצאה שלו והמשמעות היא שכל אחד מהמרכיבים המתוארים בהמשך יכול להיות הן מדד והן מרחב פעולה המקדם את ההון החברתי:

1. מעורבות אזרחית וציבורית – ככל שהאדם חבר ביותר ארגונים התנדבותיים כגון ועד בית, ועד שכונתי, ארגונים חברתיים וסביבתיים, יוזמות פוליטיות אקטיביות ועוד, כך רמת ההון החברתי שלו נחשבת לגבוהה יותר. ההנחה היא שהשתתפות בפעילות של מנגנונים חברתיים ממוסדים תורמת ליצירתן של רשתות חברתיות בקהילה וכתוצאה מכך להתפתחות נורמות של הדדיות ואמון, אשר מאפשרות שיתופי פעולה והעלאה של רמת ההון החברתי
2. השתתפות ברשתות חברתיות לא פורמליות – ככל שלאדם יש מספר גבוה יותר של חברים קרובים (כאלו שניתן להיעזר בהם במצבים שונים ולסמוך עליהם) ניתן לומר שרמת ההון החברתי שלו גבוהה יותר. קשרים חברתיים אלו באים לידי ביטוי במספר הפעמים שבהם אדם מארח חברים בביתו או מתארח אצל חבריו, בהשתתפות בפעילויות פנאי קבוצתיות המחייבות פעילות עם אחרים וכן בבילוי עם חברים במקומות שונים
3. הדדיות – אמונה במחויבות הדדית בין אדם לבין אחרים. מרכיב זה בא לידי ביטוי בקיום של תמיכה רגשית בין אנשים, בהדדיות בהקשר של מתן שירותים שונים (עזרה הדדית בטיפול בילדים, בהסעות ועוד) או בתמיכה כספית (מתן הלוואה בעת הצורך)
4. אמון באנשים אחרים – תחושה של אמון בין אדם לבין האחרים. המשתנה של תחושת האמון מתייחס לציפייה של אדם כלפי אחרים בקהילתו, שהתנהגות כל אחד מחבריה תהיה תקנית, הגונה ומשתפת פעולה. המשמעות של האמון היא המידה שבה אדם סומך על אחרים ומרגיש ביטחון במעגלי קירבה שונים ובאנשים מקבוצות חברתיות שונות
5. אמון במוסדות – רמת האמון של אדם במוסדות שונים – בממשל, בבתי המשפט, במשטרה, ברשות המקומית ועוד. ככל שרמת האמון במוסדות מסוג זה הינה גבוהה יותר כך גם רמת ההון החברתי תהיה גבוהה יותר
6. עזרה לזולת – ככל שהנכונות של אדם לסייע לזולת הינה גבוהה יותר ובאה לידי ביטוי בתחומי החיים השונים, כך גם רמת ההון החברתי תהיה גבוהה יותר
7. תחושת שייכות לקהילה – ככל שתחושת השייכות של אדם לקהילה הינה גבוהה יותר הרמה של ההון החברתי תהיה גבוהה בהתאם

המציאות הישראלית בחודשים האחרונים, על רקע המחלוקת ההולכת וגוברת סביב מהלכי הרפורמה/ההפיכה המשפטית אותה מובילה הממשלה, מלמדת כי ההון החברתי המגשר (Bridging) בין אנשים מקבוצות שונות וההון החברתי המקשר (Linking) בין ארגונים וקבוצות מסוימים לבין השלטון נמוכים מאוד. כדי לשקם את האמון בחברה ניתן לנקוט במספר פעולות הידועות כיעילות בהגברה של ההון החברתי המגשר ושל ההון החברתי המקשר.

חיזוק ההון החברתי המגשר

מהותו של ההון החברתי המגשר הינה במפגש של אנשים שונים סביב רעיון משותף, אשר באמצעותו ניתן להכיר, לדבר ולפעול באופן שמייצר קשרים שלא היו מתקיימים בשגרה. החשיבות היא ביצירה של מסגרת ארגונית קבועה שמפגישה בין חילונים לחרדים, בין יהודים לערבים, בין אנשים משכונות שונות או מיישובים שונים ועוד:

• עיצוב של מרחבים ציבוריים המזמינים מפגש בין קבוצות, תרבויות ויישובים: שטחי טבע פתוחים כגון גינות ציבוריות, יערות, פארקים ושמורות טבע יכולים להוות מרחב ניטרלי למפגש יזום ומונחה בין קבוצות. לא מספיק לשהות יחד באותו המקום אלא צריך גם ליצור אינטרקציה בין אנשים שמאפשרת להכיר, לדבר ולפעול יחד. מפגש במרחב הנחשב ל'שלנו' מאפשר בסיס לחיבור אחר שבו ניתן למצוא דברים משותפים ולא מפרידים
• חברות בארגוני מעורבות חברתית ואזרחית: יצירה של מסגרות התנדבות ומעורבות אזרחית, המקדמות נושאים שונים (סביבה, רווחה, חינוך וכדומה) לשתי קבוצות או תרבויות ביחד, כדוגמת רשת קהילות מיתרים. מפגש מסוג זה יוצר רשתות ונורמות חברתיות אשר תורמות ליצירה של אמון חברתי ושל מעורבות חברתית, זאת מכיוון שהוא מציע הזדמנות לדון בבעיות קהילתיות עם שכנים, לקדם שיתוף פעולה, לעודד התנדבות ולהגביר את הרגשות הקהילתיים
• פעולות משותפות לקידום רעיון, מיזם או ערך: עשייה פעילה סביב מטרה משותפת מאפשרת להכיר את האחר בדרכים בלתי פורמליות, מעצם ההתלכדות סביב משהו המחבר בינינו, לדוגמה: אינטרס אזורי כגון הקמה של פארק או מרחב לפנאי, אינטרס ערכי כגון קידום של אורח חיים מקיים או מענה חינוכי או אינטרס קיומי כגון מענה למחסור בתשתיות (תחבורה, תאורה, תקשורת). העיקרון החשוב הוא עשייה משותפת, אשר תייצר את הקשרים החברתיים, כאשר הצלחה של המיזם תביא לתחושה של חיבור וסולידריות בין הקבוצות. גם אם המיזם עצמו לא הצליח הבסיס והחיבור כבר נוצרו ויכולים להוות תשתית לפעולה המשותפת הבאה

חיזוק ההון החברתי המקשר

מהותו של ההון החברתי המקשר הינה יצירה של קשרים בין תושבים (הציבור) לבין השלטון המקומי, בין ארגונים לבין הממשל ובין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. תפקידו המרכזי הוא להעלות את רמת האמון בין הציבור לבין השלטון לצורך תפקוד מיטבי של המערכות הקהילתיות והציבוריות:

• תהליכי שיתוף ציבור: מעורבות של הציבור בתהליכים שונים המשפיעים על חייו ועל המרחב המשותף היא פרקטיקה ההולכת ומתרחבת הן ברמת השלטון המרכזי והן ברמת השלטון המקומי. עיקר החשיבות היא בהזדמנות של התושבים לפגוש את ההנהגה ולהיות מעורבים בתהליכי קבלת החלטות כמו גם ביישומן. ניתן לעשות זאת בתחומים שונים – בתכנון של מרחבים ציבוריים, בקביעה של סדר יום חינוכי או תכנים של פעילות תרבותית, בפיתוח תוכנית אסטרטגית ועוד
• שקיפות במידע ובתהליכי קבלת החלטות: קשר קבוע בין הנהגה מקומית או מרכזית לבין הציבור, בפלטפורמות להפצת מידע, היא פעולה פשוטה יחסית. חשיבותה בכך שהציבור מרגיש שחושבים עליו ורואים אותו ויש לו את היכולת לדעת מה קורה מסביבו ברמה הציבורית. הקשר הקבוע והשקיפות יכולים להגביר את התחושה שהאירועים מנוהלים, לתת תחושה שיש על מי לסמוך (גם אם איני מסכים עם ההחלטות או הפעולות) וליצור בהירות לגבי האופן שבו ההחלטות מתקבלות והדברים קורים

חיזוק ההון החברתי יגדיל את סיכויי ההצלחה של שיקום מרקם החיים המשותף בטווח הקצר ויגביר את האיתנות החברתית של מדינת ישראל בטווח הארוך.

מקורות:

אמויאל, ע' וכרמון, נ' (2011).  הון חברתי: משמעותו, מדידתו והקשרים בינו לבין תכנון עירוני. תכנון 8(2), 43-20.

בן ארי, ל' ופווין, א' (2006). הון חברתי כמנוף לפיתוח הפריפריה. אופקים בגאוגרפיה 66, 113-95.

Aldrich, D. P., & Meyer, M. A. (2015). Social capital and community resilience. American behavioral scientist, 59(2), 254-269.

Putnam, R. (2001). Bowling Alone: The Collapse and Revival of American Community. New York: Simon & Schuster

Sørensen, J. F. (2016). Rural–urban differences in bonding and bridging social capital. Regional Studies, 50(3), 391-410.