גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

אפריל 2024 - בין פרט לקהילה בימים קשים

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה
מנהיגות
כלים
חינוך

מילים יוצרות מציאות – שותפות עירונית חוצת תרבויות בנוף גליל

אבי גרוסמן
שבת, 8 באפריל, 2023
ייחודיותה של התכנית היא בראייה אקולוגית של הצוותים החינוכיים, משרדי הממשלה, ההורים ונותני השירותים הקהילתיים כשותפים במהלך עולל לשיפור השלומות של ילדי העיר ומשפחותיהם

"שאלתי את אחת הגננות שמשתתפות בתוכנית האם היא מבחינה בשינוי שחל בגן במהלך השנה האחרונה. תשובתה הייתה חד-משמעית – יש עלייה בקרב ילדים שבאים מתרבויות שונות במשחק אחד עם השני, הצוות מגויס ומכוון יותר לשילוב של ילדים מקבוצות שונות ובעיקר יש תחושה שהגן נמצא במצב של התפתחות ושל צמיחה".

כך מספרת טל גולן סגל, רכזת 'עיר מדברת שפות' בנוף הגליל – תוכנית להכשרה ופיתוח של צוותים חינוכיים וטיפוליים בגילאי לידה עד 6, בהובלה משותפת של מרכז ק.מ.ה והמכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללת אורנים, עיריית נוף הגליל, קרן רש"י ומשרד החינוך וביוזמתה של עינב סוויסה, מנהלת תחום הגיל הרך בעיר.

ייחודיותה של התוכנית היא בראייה אקולוגית כוללת של הצוותים החינוכיים, צוותי רווחה, משרד החינוך, הורים ונותני שירותים קהילתיים כשותפים במהלך כולל לשיפור השלומות (Well-being)של ילדי העיר ומשפחותיהם. התוכנית כוללת בנייה של שיתוף פעולה בין הגורמים הפועלים בתחום הגיל הרך, הכשרה ופיתוח מקצועי שנותנים מענה מיטבי לצוותים, ליווי פדגוגי-אקדמי וביצוע של מחקר והערכה אשר בודקים את השפעת התוכנית תוך כדי התקדמות.

התוכנית נותנת מענה מקיף לצורך בהכשרה מקצועית לכלל הצוותים העוסקים בתחום הגיל הרך ומתמקדת באתגר הרב-תרבותי והרב-לשוני בעיר. בגן ממוצע בנוף הגליל ניתן לפגוש ילדים הדוברים כחמש שפות: עברית, ערבית, רוסית, מיזן וקוקי (שתי שפות של קהילת בני המנשה אשר עלו לישראל מצפון מזרח הודו) , זאת בנוסף לילדים מקבוצות אתניות ומדינות נוספות, אשר דוברים שפות נוספות (טורקית, אזרית, צרפתית ועוד). בסך הכול מתקיימות בעיר, זו לצד זו, יותר מ-20 זהויות תרבותיות ולשוניות, מציאות אשר יוצרת אתגר מתמיד עבור הצוותים במסגרות הגיל הרך וגם עבור הילדים והוריהם.

התוכנית נבנתה כדי לתת מענה לשני אתגרים מרכזיים:

1. חינוך במציאות רב-תרבותית ורב-לשונית – היכולת של צוותים חינוכיים לצמוח ולהצמיח ילדים במציאות של מורכבות תקשורתית ובין-תרבותית. בין היתר עסקה ההכשרה בנושאים של רגישות תרבותית, זהות, התבוננות על קשיי הילד והמשפחה, אשר חווים משבר הגירה, וניהול של מסגרת חינוכית מרובת שפות. ההדרכה האקדמית-המקצועית לוותה על ידי פרופסור מילה שוורץ, מומחית ברב-לשוניות בחינוך

2. העלאת הסטנדרט המקצועי בתחום החינוך בגיל הרך – התפתחות אישית ומקצועית של הצוותים החינוכיים, חיזוק המוטיבציה ויכולת המנהיגות וההובלה של גננות וסייעות, עבודה עם ילדים במצבי סיכון ועוד

כיצד זה קורה בפועל – שמונת עקרונות היסוד של תוכנית 'עיר מדברת שפות':

1. שותפות אמיתית – גיבוש צוות בין-מגזרי מוביל המורכב מאנשי מקצוע בתפקידי מפתח בארגונים השותפים לתוכנית:

· אגפי הפיקוח של משרד החינוך

· מרכז הפסג"ה

· הרשות המקומית – אגפי הרווחה, הקליטה, החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי

· ארגוני חברה אזרחית מעורבים (לדוגמה קרן רש"י, קרן רוני)

· מרכז ק.מ.ה והמכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללת אורנים

2. מיפוי של האתגר המרכזי אשר לו נדרש מענה – במקרה של נוף הגליל האתגר הוא רב-לשוניות, אולם ברשויות אחרות הנושא יכול להיות ילדים בסיכון והדרה, רב-תרבותיות או כל נושא אחר המוסכם על השותפים כאתגר המרכזי

3. בניית מענה כולל לאתגר – שילוב של מחקר אקדמי, פיתוח מקצועי, הדרכות פרטניות וצוותיות במסגרות הגיל הרך

4. התבוננת על כלל הרצף של גילאי לידה עד 6 – התוכנית שואפת להגיע לכל אנשי המקצוע אשר עוסקים בתחום הגיל הרך ברשות, בכלל זה מחנכות-מטפלות במסגרות פרטיות של גילאי לידה עד 3

5. התמקצעות – לצד מענה לאתגר העירוני הספציפי הצוותים החינוכיים עוברים הכשרות והדרכות שמטרתן להרחיב את הידע ולהוסיף לארגז הכלים מיומנויות של חינוך וטיפול בגיל הרך

6. הכשרות בקבוצות אינטימיות (כ-20-15 משתתפות) – מאפשר שיתוף אותנטי, נגיעה בסוגיות של זהות, שייכות ומשמעותיות והתפתחות אישית של הצוותים החינוכיים

7. הדרכת עומק במספר מסגרות – לצד הדרכות והכשרות לכלל אנשי החינוך מתקיימות הדרכות דו-שבועיות במספר מסגרות פיילוט, אשר מאפשרות תהליך עומק המייצר למידה. במידה שהמשאבים יאפשרו הרצון הוא לשכפל אותו במסגרות נוספות בשנה/שנתיים שאחרי

8. שילוב של מעגל שני ושלישי בתוכנית – הורים, מתנדבים וגורמי קהילה. זהו עקרון שעדיין לא בא לידי מימוש והוא צפוי לבוא לידי ביטוי בשנה הקרובה

תוכנית עיר מדברת שפות במספרים:

· שלוש שנים – התוכנית היא רב-שנתית מתוך ראייה ששנה אחת אינה מספיקה בשביל לחולל שינוי עמוק ברשות (כעת התוכנית מתחילה את שנתה השנייה)

· חמישה סוגי הכשרות לצוותים שונים – סייעות, גננות, צוות מוביל שפה, מחנכות שנות ינקות (מחנכות במעונות) וצוותי חינוך בלתי פורמלי

· חמש מסגרות פיילוט להכשרת עומק על ידי מדריכה פדגוגית בעלת מומחיות ברב-לשוניות: שני גני עירייה, מעון פרטי, מעון נעמ"ת ומעון רב-תכליתי לילדים בסיכון והדרה

· 300 נשות צוות בתחום הגיל הרך המשתתפות בתוכנית

אתגרים להמשך:

· רתימה של מעגלים נוספים בעיר לתוכנית – הורים, מתנדבים (כגון נערים ונערות בשנת שירות או בתוכנית מחויבות אישית), אנשים מהקהילה

· הפצה של המודל לרשויות נוספות

סימנים של הצלחה:

"יותר ילדים יוצרים קשר, מבקשים עזרה ומתערבבים עם ילדים מקבוצות אתניות אחרות. בנוסף אני רואה גננות, סייעות ומחנכות-מטפלות יוזמות יותר ומתייחסות לרב-לשוניות לא כקושי אלא כמשאב" מספרת טל גולן סגל. "לדוגמה, במעון הרב-תכליתי שבו התקיים הפיילוט של הדרכת העומק, המדריכה בנתה, יחד עם הגננת המובילה והצוות, משחקים ופעילויות לפורים שכולם מתורגמים לשלוש השפות העיקריות המדוברות על ידי הילדים, מה שנותן לרובם הזדמנות להיות שותפים מלאים. יוזמה מעין זו כפי הנראה לא הייתה מתרחשת ללא התוכנית. בנוסף אנחנו רואים שהתוכנית 'מדבקת' – יותר ויותר צוותים שאינם עוברים את הכשרות העומק מבקשים להצטרף אליהן בשנה הבאה, כך גם ארגונים שמבקשים להצטרף כשותפים, כמו 'קרן רוני' שהצטרפה השנה. זהו הסימן המשמעותי ביותר עבורי לכך שהתוכנית מחוללת שינוי".

לאתר התוכנית במכון לחינוך הישראלי לגיל הרך

אבי גרוסמן

עורך מגזין ק.מ.ה, מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?