מי שומר על מי? על הקשר הגורדי בין הקהילה לסביבה

למרות ההבנה כי ההתמודדות עם האיום הסביבתי כרוכה בשינוי יסודי של אורחות החיים ולמרות השינויים בחקיקה ובמדיניות, בשיח הציבורי ובחינוך ייעודי, חלקים גדולים בחברה עדיין אינם מאמצים שינוי אורחות חיים 'סביבתיות' כחלק מחיי היום-יום. הציבור הרחב מבין ויודע שיש משבר אקלים אך אינו מצטרף לתנועה הסביבתית או יוצא לפעולות להתמודדות עם המשבר. רבים מאיתנו מזועזעים מתנאי הגידול של בילי חיים לתעשיית המזון אך ממשיכים לצרוך מוצרים כגון בשר, חלב וכדומה.
עם הזמן עלתה ההכרה שכדי ליצור את השינוי לא די בפעולות של מדיניות, חקיקה, אכיפה, חינוך וכדומה ויש חשיבות גדולה להובלה של שינוי באורחות החיים, בהרגלי הצריכה ובאופן בו מתנהלים חיי היום-יום שלנו כתושבי המקום.

לקהילה ולמבנה הקהילתי יש חשיבות מכרעת בעיסוק הסביבתי – הן בעיצוב זהות, הן בהטמעה של ערכים ונורמות 'סביבתיים' והן ביכולת לקדם בצורה משמעותית וארוכת טווח מבנה חברתי התומך בקיימות.

חשוב להבין את הקשר הגורדי שבין קהילה לבין סביבה: בסיס העקרון של קיימות הוא כי סביבה מסוימת מזינה את עצמה ואת הסביבה במידה שווה, כך שבראיה רחבה וארוכת טווח משאבי הטבע אינם מתדלדלים. צמצום צריכה מהווה חלק מכך, ובנוסף כלכלה מעגלית: בית ספר המקיים שיעורי העשרה בעזרת ההורים או יישוב שניזון ממאכלים המיוצרים בו, כגון גידולים בשדות היישוב או בגינה הקהילתית. רעיון זה מוטמע גם בתוך התפיסה הקהילתית ולפיו קהילה איתנה היא זו המתקיימת בזכות המשאבים והכוחות הקיימים בתוכה תוך העשרת הקהילה והחברים בה, למשל שוק יד שניה מקומי או רשת קח-תן בתוך היישוב אשר מייצרים חיבור בין אנשים ובו-זמנית גם מצמצמים את הצריכה.

הגישות הסביבתיות, מרכיבי הסביבה השונים והפעולות הסביבתיות משמעותיים מאוד לחיזוק של קהילה, בין אם בגיבוש של זהות משותפת, העלאה של תחושת שייכות וקשר למקום (או לרעיון) או יצירה של חיבורים בין אנשים. כך למשל, יישובים או קבוצות שקמו סביב מאבק סביבתי יצרו חיבור בין אנשים שלא היו נפגשים בדרך אחרת; פעולות כגון 'אימוץ' אתר טבע או אתר מורשת מחזקות את תחושת הקשר למקום; אנשים המעורבים במיזמים תיירותיים מקומיים (כמדריכים, מפעילים, מתנדבים) מייצרים לעצמם קהילות וקבוצות שייכות חברתיות; ארגונים שונים במרחב מקומי מתחברים סביב פעולות, מיזמים ופרויקטים סביבתיים ומייצרים רשת של קשרים הדדיים המשפיעים על מרחבי חיים נוספים (ישנן דוגמאות נוספות רבות, ראו הפודקאסט העוסק בספר "לשמרה" במגזין זה).
למרות זאת, מעט מאוד ארגונים ציבוריים או ארגוני מגזר שלישי עוסקים בשני התחומים באופן מאוזן ומסונכרן – כלומר בבנייה של קהילה מקיימת.
ארגוני סביבה שונים, כמו החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים או מורים למען הסביבה נוקטים בגישה של קהילה כזירה, כלומר שימוש בקהילה כאמצעי להשגה של מטרות שונות, במקרה זה מטרות סביבתיות.
ארגונים אחרים שמטרתם היא חיזוק הקהילה משתמשים בתחום הסביבתי כזרז לפעילות חברתית-קהילתית, למשל הקמה של גינה קהילתית או יום ניקיון בגישה של קהילה כמטרה, כלומר המטרה היא קיום קהילה איתנה והאמצעים לכך יכולים להיות מגוונים.
אין ספק שהאתגר הגדול של האנושות במאה ה-21 הוא משבר האקלים ההולך ומחריף. אין גם ספק שבסיס הפעולה האנושי הוא קשרים בין-אישיים המהווים את הרקמה ממנה בנויה קהילה. עלינו להבין שארגונים נדרשים לשים בכפיפה אחת מטרות חברתיות-קהילתיות יחד עם מטרות סביבתיות ומחקר שנערך לאחרונה מחזק זאת וטוען שלארגוני שטח בקהילה יש יכולת רבה להשפיע על נושאים של סביבה וקיימות כאשר הם בוחרים לפעול כך  (Hidayat & Stoecker, 2018).

בין הארגונים הפועלים בתחום וכדאי לעקוב אחריהם ניתן לציין את:

• מרכז השל לקיימות – ארגון אשר חרט על דגלו ערכים חברתיים וסביבתיים ואף עוסק בשני התחומים במשותף ובנפרד. המרכז עוסק במגוון תכנים בשטח ובמחקר אשר מחברים בין חיזוק קהילות בחברה הישראלית לבין עיסוק בפתרונות למשבר האקלים. הרמה הקהילתית באה לידי ביטוי גם באמצעות עבודה הרב-מגזרית אשר יוצאת מתוך תפיסה הגורסת כי על מנת לפתור סוגיות חברתיות יש ליצור שיתוף פעולה בין כלל בעלי העניין. דרך הכשרות שונות המרכז מעודד מעורבות קהילתית בנושאי סביבה והובלה של תהליכים עירוניים ובימים אלה מתכוננים בו לכנס סביבה וקהילה, כשמו כן הוא. לפרטי הכנס.
• ארגון C40– התאגדות של כ-100 ראשי ערים מרכזיות בעולם הפועלים למען הנגשה של סביבה בריאה לתושבים, באופן שוויוני, כלומר יצירת ערך של שוויון יחד עם ערכי סביבה. התאגדות שכזו מייצגת את הכפר הגלובלי כקהילה, כלומר ראשי ערים כרשת חברתית המשפיעה על המדיניות הסביבתית ברמה העולמית.
• Ecotrust Canada – ארגון המקדם קהילות בפריפריה הרחוקה (בקנדה הפריפריה יכולה להיות מאוד רחוקה ומנותקת) לשם ייצור של כלכלה מקומית המספקת את צרכיה. זוהי תפיסה של קיימות המצמצמת גם סחר לאומי ובין-לאומי, ובכך תורמת לסביבה, וכן מקטינה את הפערים בין עניים לעשירים ובין מרכז לפריפריה. 

חשבו על ארגון שאתם מכירים, אולי שאתם מנהלים, עובדים או מתנדבים בו – האם זהו ארגון קהילה או סביבה? האם ארגון שכזה יכול לשזור מטרות סביבתיות וקהילתיות ביחד?

מקורות
סלע-שפי, ר' וזרדז, נ' (2015). למה אנחנו סביבתיים ולמה לא? על הזיקה בין תרבות וזהות לבין פעולה סביבתית – ההקשר הישראלי. אקולוגיה וסביבה 6 (1), 33-39.
 
ברכיה, ו' (2014). קיימות עירונית: סקירת ספרות כרקע לחוות דעת מומחים. מכון ירושלים לחקר מדיניות. 
 
Hidayat D., & Stoecker R. (2018). Community-based organization and Environmentalism: How much impact can a small, community-based organizations working on environment issues have?  Journal of Environmental Studies and Sciences 8(4), 395-406.