גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה
מנהיגות
כלים

מצמיחים קהילה חדשה: בינוי קהילה ברוח תיאוריית U

ד"ר נירית קורן-לורנס
יום רביעי, 14 בפברואר, 2024
קהילה שתבחר עם הקמתה ב'מנהיגות קשובה' כגישת הפעלה תייצר אצל חבריה את ההזדמנות לגשר על הנתקים שבהם הם נמצאים והיא תצמח מלכתחילה כקהילה עם מנהיגות מבוזרת, בעלת קשר עמוק עם השטח, שהיא אחד המאפיינים של קהילה חזקה ובריאה.

אירוע ההתחלה של קהילה, התקופה שבה היא נבנית, דורש התייחסות אחרת מאשר ליווי או בינוי של קהילה קיימת. ניתן לעשות זאת בהשראתה של 'תיאוריית U', הנקראת גם 'מנהיגות קשובה', אותה פיתח לפני כשני עשורים אוטו שארמר (Otto Scharmer), מרצה בכיר ב MIT[1],  ואשר עוסקת בשינוי מערכתי המבוסס על מודעות שלנו לעצמנו, לאחר ולסביבתנו.

השימוש במושגים ובעקרונות של התיאוריה משמשים לנו כהשראה ואינם מובאים בהכרח בצורתם המדויקת, כפי שהם נלמדים בסדנאות העוסקות בגישתו של שארמר.

החיבור בין תיאורייתU  לבין עולם הקהילה נעשה לאור אחת מהנחות היסוד של התיאוריה, הגורסת כי כולנו נמצאים בנתק עמוק: נתק  בין אדם לבין עצמו, נתק בין אדם לבין חברו ונתק בין אדם לבין סביבתו. לתפיסתנו, הקהילה הינה בעלת פוטנציאל לשמש כמרחב מיטבי לאיחוי שלושת הנתקים הללו, שכן במרחב הקהילתי אדם יכול למצוא את עצמו ולהתחבר לשורשים המניעים אותו, הוא יכול לייצר את הקשרים החברתיים להם הוא זקוק כיצור אנושי והחיבור למקום שבו פועלת או מתקיימת הקהילה מחזק גם את הקשר, האחריות המשותפת והדאגה לסביבה.

נתאר כאן תהליך בנייה של קהילה חדשה על בסיס שלושה שלבים עיקריים של תיאוריית U.

ננסה לדמות את התהליך לשלבי הצמיחה של עץ. נקודת המבט הזו מלווה במוטיב הצמיחה מעולם הטבע (מן הזרע אל הפרי), בהשראת התקופה בשנה בה אנו נמצאים שבה הכול מלבלב, פורח ונמצא בתהליכי גדילה.

שלב 1: הכנת המצע לגדילה

כאשר אנו מצמיחים קהילה חדשה נרצה בשלב הראשון להעמיק ולייצר תשתית משותפת, עשירה ומאווררת, שבה נוכל לנטוע את השורשים של הקהילה וממנה להתחיל ולגדול. אנו עדיין לא שותלים דבר אלא רק מכינים את הקרקע כדי שלשורשי הקהילה, שיישאו עליהם את הקהילה, יהיה מרחב מיטבי להתפתח, לקלוט, לצמוח ולהצמיח.

בתיאוריית U שלב זה נקרא 'ההתבוננות' ויש בו עצירה והתבוננות בראש פתוח על מה שהיינו – חוויות, אמונות, תפיסות ותחושות שעיצבו אותנו. הרצון הוא להבין את ההפעלה האוטומטית שלנו, המבוססת על דפוסים מן העבר, ולהתבונן עליהם בעיניים רעננות, חפות משיפוטיות ופחד.

כיצד נעשה זאת? בתיאוריית U ישנם עקרונות וכלי עבודה המסייעים לתהליך ניהול השיח עם כלל אנשי הקהילה. יש להכין שאלות ליבה המנסות לברר ולהכיר את מי שנמצא איתנו, כאשר כדאי להתחיל את השיח עם עצמנו ולאחר מכן ניתן לעשותו בזוגות או קבוצות קטנות. שיח זה מאפשר לא רק היכרות רב-ממדית ובין-אישית, אלא גם נותן מקום להיכרות עם התפיסות, האמונות וחוויות העבר שיש לכל אחד בקהילה. שאלות כגון: לאילו קהילות השתייך? איזו חוויה חווה שם? האם הקהילה הייתה מיטיבה? מה היו הקשיים או המחירים בהשתייכות לאותה קהילה? ולצד זאת שאלות נוספות כגון: מה היו החוויות הטובות והמועילות בקהילות בעבר? עם אילו ציפיות, רצונות וחלומות מגיעים אנשים לקהילה החדשה שאותה אנו מקימים?

שלב 2: זריעה של זרע הקהילה

אנו מטמינים בעומק הקרקע את ה'כאן והעכשיו' שלנו, את מי שאנו עכשיו, בקהילה החדשה הזו, ללא דפוסי העבר האוטומטיים ובלי שיפוטיות כלפי עצמנו או כלפי האחר. אנו בוחנים מה אנו רוצים מהקהילה ומעצמנו, תוך חשיבה וגיבוש של הסיפור המשותף שלנו עכשיו, ברגע זה, והסתכלות אל העתיד ואל מה שנרצה להיות.

תיאוריית U  מכנה שלב זה 'נוכחות עמוקה: שחרור של העבר, הידוע והמוכר, תוך חיבור עמוק לפוטנציאל הטמון בעתיד שלנו ופתיחת הלב לאפשרויות העומדות לפנינו.

בשלב זה ניתן להשתמש בפרקטיקות של גיבוש חזון הידועות מתהליכים ארגוניים וקהילתיים. חשוב שהחזון יגדיר מי אנו עכשיו, לצד מי נרצה להיות ולאן נרצה להגיע. לכך נוסיף את גבולות השיח, נורמות הקהילה והעקרונות החשובים לנו. זה הזמן לברר מהם 'גבולות השינוי הקביל' (LAC – Limits of Acceptable Change), כלי מקובל בתהליכים חברתיים, המסייע לברר מהם הנורמות והערכים שעליהם לא ניתן לוותר ועל אילו נורמות וערכים ניתן להתפשר או לוותר. הבירור הוא אישי וקהילתי ובסופו אנו יודעים מהם הדברים המוסכמים שעליהם ניתן לשוחח ומהם הדברים שאנו משאירים מחוץ לקהילה שלנו.

שלב 3 – צמיחה ולבלוב

מתוך החזון וקווי היסוד הערכיים והנורמטיביים שבנינו בשלב השני אנו יוצרים את מנגנוני הפעולה שיבטיחו את היישום ואת המשך החיים של הקהילה. הכוונה היא לקביעה של מבנה ארגוני, מנגנוני קבלת החלטות, וועדות או צוותי פעולה וכמובן איוש של כל התפקידים ותחילת חיי הקהילה המשותפים.

בתיאוריית U שלב זה מכונה 'התגבשות וביצוע' ובו אנו מאפשרים התגבשות של חזון ושל כוונה לעתיד, כאשר מתוך אומץ מתחילים לייצר משהו חדש שאותו ממשיכים וחוקרים. ובהקשר הקהילתי המשמעות היא שבכל זמן מוגדר נחזור שוב לנקודת ההתחלה (שלב 1) ונבדוק שאנו עדיין נמצאים בדרך שבה אנו רוצים להיות, מתוך מודעות לכאן ולעכשיו, כדי לא ליפול לדפוסים אוטומטיים וכדי להמשיך ולהקשיב לעצמנו, לאחר ולסביבה.

בהיבט הפרקטי זהו השלב שבו כאמור נייצר את המנגנונים השונים שבאמצעותם תנוהל הקהילה בהיבט הארגוני, התרבותי, החינוכי והחברתי: הקמה של ועדות המשקפות את הסיפור של הקהילה; יצירה של מסורות, טקסים ואירועים הממשיכים להעמיק את הקשרים (זה השלב שבו מתאים לייצר, בתהליך משתף, את סמל הקהילה); כתיבה של תוכנית עבודה קהילתית לעיבוד משותף; דיבור על הנושאים שנמצאים במחלוקת ברמה הערכית (אותם נושאים שהוסכם לשוחח עליהם בשלב השני).

לסיום, כמה מילים על סוג המנהיגות הנדרש להובלת תהליך מעין זה. בבסיסה של תיאוריית U נמצאות רמות הקשבה שונות (ומכאן השם 'מנהיגות קשובה') ואחת התובנות הראשונות של אוטו שארמר הייתה שמנהיגים אינם מקשיבים – לא לסובבים אותם, לא לעצמם ולא לסביבה. כך גם אצל רובנו – מיומנות ההקשבה הפנימית, הפתוחה והאמפתית הינה נדירה במחוזותינו. הבשורה הטובה היא שניתן לרכוש מיומנות זו, להתאמן עליה ולהפוך אותה לדרך חיים ולגישת פעולה. קהילה שתבחר עם הקמתה ב'מנהיגות קשובה' כגישת הפעלה תייצר אצל חבריה את ההזדמנות לגשר על הנתקים שבהם הם נמצאים והיא תצמח מלכתחילה כקהילה עם מנהיגות מבוזרת, בעלת קשר עמוק עם השטח, שהיא אחד המאפיינים של קהילה חזקה ובריאה.


[1] עוד על התיאוריה ניתן לקרוא בספרו "היסודות של תיאוריית U", אשר גרסתו בעברית נערכה על ידי ד"ר דניאל שני וד"ר יעל בר-לב

ד"ר נירית קורן-לורנס

מנחת בינוי קהילה, מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?