מירב יניב היא פסיכולוגית ארגונית-תעשייתית אשר מכירה את עולם התעסוקה מזווית שונות.
בשש השנים האחרונות מירב עובדת כמנהלת פרויקטים אסטרטגיים ביחידת גשר לעתיד במרכז קמה ומתמקדת בתחום הפיתוח הכלכלי והתעסוקה. במקביל היא עוסקת בגיוס עובדים לארגונים ובעברה שימשה כיועצת ארגונית וכמנהלת משאבי אנוש.
פגשנו את מירב כדי להבין מה הקהילה יכולה לעשות עבור מבקשי העבודה בתקופה הכלכלית הקשה שבה אנו נמצאים ובכך גם לחזק את החוסן הקהילתי.
מירב יניב
מירב יניב – "התעסוקה היא מרכיב משמעותי בחוסן הקהילתי ולקהילות תפקיד חשוב בפיתוח הקריירה של התושבים."
איזה ערך מוסף יכולה הקהילה לתת למבקש העבודה?
"נושא התעסוקה הוא מרכיב משמעותי בחוסן הקהילתי. כאשר ישנם בקהילה אנשים שחווים קושי כלכלי או ירידה במורל מכיוון שהם אינם עובדים, הדבר משפיע על הקהילה כולה ולא רק על ה-well-being של האדם עצמו. מכאן שלקהילה יש תפקיד גם בשמירה על תחושת הערך והשלומות של מבקשי העבודה שבתוכה.
הספרות המחקרית מראה כי הון חברתי הכולל מגוון של רשתות חברתיות, הינו משאב חיוני והכרחי בתהליך של חיפוש עבודה וביכולת לתרגם קשרים ורמות אמון אישיות וכלליות לקליטה בשוק העבודה ולהתקדמות בו (;Adler and Kown, 2002 ;Granovetter, 2003 ; Lin, 1999 פלגי, 2006 .(
ישנם מספר מחקרים שעוסקים בקשר שבין תעסוקה לבין הון חברתי של קהילות, כגון מחקר בנושא השתלבות חרדים בעולם העבודה (מלחי, 2016), המראה שתמיכה קהילתית היא מרכיב חשוב בהצלחה בשוק העבודה.
ברמה הפרקטית, הערך המוסף העיקרי של הקהילה הוא בהרחבת מעגל הקשרים האישיים. כלומר, גם אם את רק שכנה שלי ואנחנו לא החברות הכי טובות, את תדעי שאני מחפשת עבודה ותוכלי להפעיל את הקשרים שלך כדי לסייע לי. כך את תורמת לי באופן אישי אבל תורמת גם לקהילה.
לדוגמה, אנו בגשר לעתיד מנהלים קבוצת ווטסאפ עבור תושבי בית שאן ועמק המעיינות, הכוללת 250 מבקשי עבודה ומעסיקים, ומתפרסמות בה משרות טובות כל הזמן. זוהי למעשה התארגנות חברתית-קהילתית שכל חבר קהילה יכול ומוזמן להיות פעיל בה ומטרתה לסייע למבקשי העבודה.
הערך המוסף השני של הקהילה קשור לקידום קריירה – להציע לאנשים הזדמנויות לפיתוח הקריירה שלהם".
חשוב לציין שלא מובן מאליו שחבר קהילה ירגיש בנוח לפרסם שהוא מחפש עבודה ולבקש עזרה
"נכון, וזה אכן המקום של הקהילה לבוא ולהגיד – אנחנו כקהילה נרתמים ונתרמים, מכיוון שאנו רואים בתעסוקה ערך מרכזי".
כיצד ניתן לגרום לקהילה להיות פרו-אקטיבית וליצור מערכות שתומכות במבקש העבודה?
"קודם כל חשוב שהקהילה תרגיש אחריות על ה-well-being של התושבים. לאחר שההבנה הזו קיימת הסיוע צריך להתבצע בשתי דרכים: הראשונה היא לעזור לאדם למצוא עבודה איכותית והשנייה היא לשמר את תחושות הערך העצמי והביטחון שלו, שיורדות ככל שהוא מקבל יותר דחיות ומתרחק מתקופת התעסוקה שלו. אני רואה את זה הרבה, שאנשים מתחילים לאבד את האמונה ביכולתם למלא את התפקידים שבהם הם מעוניינים וכשהם מגיעים לראיון הם מצטיירים כחסרי ביטחון".
מה יכולה הקהילה לעשות עבור אותם אנשים?
"אדם מובטל שיושב בבית וצופה בנטפליקס כל היום, גם אם פתאום יציעו לו תפקיד, למשל סמנכ"ל תפעול, שדורש עבודה בשטח או על רצפת הייצור, הוא יגיד – רגע, אני לא זוכר מה זה בכלל, אני לא יודע אם אני מסוגל לזה. לקהילה יש תפקיד גדול מאוד בנקודה הזו. היא יכולה להעסיק אנשים במהלך התקופה שבה הם לא עובדים, בין אם בהתנדבות ובין אם במילוי של משימות זמניות, כדי שתהיה להם סיבה לצאת מהבית. כך אותם אנשים יצאו, יבצעו פעילות משמעותית גם כשאין להם עבודה פורמלית וישמרו את תחושת המסוגלות לטווח הרחוק".
מה לגבי מציאת עבודה לטווח הארוך?
"כאן מדובר בבניית מנגנון אקטיבי של תמיכה במבקשי העבודה, שיגייס כוחות בקהילה שמסוגלים לכך, למשל מנטורינג, ליווי או קואוצ'ינג. הרבה אנשים משלמים על שירותים כאלו במהלך חיפוש העבודה וסיוע כזה יכול להועיל מאוד בתקופות שבהן הם אינם יכולים להרשות זאת לעצמם מבחינה כלכלית. אם יש אנשים שיכולים לתת שירותים כאלה בהתנדבות וכתרומה לקהילה, כדאי להיעזר בהם מכיוון שאלו משאבים שיחזרו בסופו של דבר לקהילה".
הזכרת קודם נושא של ניהול קריירה, כיצד היבט זה נכנס לתמונה?
"מומלץ לבנות מנגנונים שאינם מוכוונים ספציפית לסיוע באבטלה, אלא גם לפיתוח מקצועי של חברי הקהילה במהלך חיי התעסוקה שלהם. לדוגמה, ועדה או חבר קהילה שניתן לפנות אליהם כאשר מתלבטים בנושא הקריירה. המנגנון לא חייב להיות בנוי רק עבור צעירים, גם אנשים לקראת גיל 60-50 שמוצאים את עצמם בצומת דרכים בקריירה, יוכלו להיעזר במערכת כזו שהקהילה מציעה. חשוב גם שמי שינהל את המערכת יהיה בעל ניסיון במסלולי קריירה (גם שנייה ושלישית) ויוכל ללוות את חברי הקהילה ולייעץ להם. בנוסף, כדאי שהמערכת תזין את עצמה, כלומר גם אם אני עובדת ומרוצה היום, אני אמשיך לעזור לאחרים כי 'הכדור הוא עגול' ובסופו של דבר אני גם אצטרך את התמיכה הקהילתית הזו".
לסיכום, איזה מסר יש לך למבקשי העבודה בהקשר של קהילה וקשרים? מהו הדבר המרכזי שהם צריכים להתמקד בו בתקופה הזו על מנת להתרומם?
"תתנדב בשביל עצמך, בשביל לשמר את הערך העצמי שלך, ואל תרגיש שבגלל שאתה מובטל מנצלים אותך לפרויקטים קהילתיים. תתנדב לפרויקטים למרות שאתה מובטל, ולמרות שאתה חווה אולי קושי כלכלי, כי כך תוכל לשמור על תחושת המסוגלות".
בנוסף, אני ממליצה לפתח את רשת הקשרים בקהילה הווירטואלית. קודם כל, לבנות פרופיל לינקדאין מלא ואיכותי. מבקשי עבודה צריכים לבלוט על ידי בניית פרופיל אטרקטיבי ומקצועי וכמובן לשמור על אקטיביות –לייצר לעצמם כל הזמן עוד ועוד קשרים. כך, בבוא העת, מי שמחפש עובדים ימצא אותם לפי הקשרים שלהם או לפי סוג החברות שהם מתעניינים בהם".
ומה יכולה לעשות הקהילה?
"לבנות מנגנונים קבועים שאנשים ייכנסו וייצאו מהם לאורך חיי העבודה שלהם ובמקביל לבנות את האפשרויות של חברי הקהילה לתמוך ולהיתמך. אפשר לנצל את המשבר כדי לבנות את המנגנונים, אבל המטרה היא שהם יהיו קבועים ויקראו מנגנונים לקידום הקריירה ולא מנגנונים לחיפוש עבודה".
