ניתוח רשתי, ארגונים והמעבר למודל עבודה היברידי

ניתוח רשתות הוא כלי שבאמצעותו ניתן לחשוף את הקשרים הקיימים במבנים חברתיים שונים כמו קבוצות, קהילות וארגונים. כלי זה של ניתוח רשתי הוא קריטי ליישום בעיקר בשנים האחרונות, שבהן ארגונים רבים עוברים למודל עבודה היברידי שבו המפגשים הפיזיים מתמעטים, מה שמקשה על פיתוח של הון חברתי ארגוני. הניתוח הרשתי יוכל לסייע למנהלים לתכנן את העבודה ההיברידית באופן שיתרום לעובדים בדרכים שונות, כגון העברת ידע, ויחזק את ההון החברתי של הארגון.ג

א. קשרים בארגונים והון חברתי
הגדרה ראשונית של רשתות היא שהן מורכבות מצמתים וחלק מצמתים אלו מחוברים זה לזה בקשרים. המשמעות היא שהרשת חושפת את המבנה החברתי בכך שהיא שמה דגש על הקשרים בין הישויות השונות. בעולם של הרשתות הארגוניות אותם צמתים הם עובדים (או ארגונים) והיחסים ביניהם מעידים על מידת הקשר ביניהם.
הון חברתי בהקשר לרשת מתמקד במיקום של העובדים ברשת הארגונית וכתוצאה מכך מעיד על הפוטנציאל של אותם עובדים לקבל משאבים מסוימים בארגון (Lin, 1999). למשל, לעובדים בארגון שהינם מרכזיים יותר ברשת (כלומר עובדים המתחזקים יותר קשרים) יהיו ככל הנראה משאבים זמינים יותר בהשוואה לעמיתיהם במשרד.

מדדים של ניתוח רשתות בארגונים
קיימים שלושה תחומים מרכזיים בפענוח רשתות: (א) המשאבים המועברים בין העובדים, למשל מידע, עוצמה והשפעה. (ב) טבעם של הקשרים בין העובדים כגון חוזק, איכות הקשרים והדדיות. (ג) מאפיינים מבניים של הרשת כגון גודל הרשת, מספר העובדים, וקיומם של אשכולות (אזורים ברשת הארגונית שבהם יש מידת מחוברות גבוהה יותר בין העובדים) .(Tichy et al., 1979)
בתוך תחומים אלו מופיעים מספר מדדים באמצעותם ניתן לאפיין את הרשת ואת התפקידים של כל אחד מהחברים בה:

1. מדד המרכזיות של עובדים בארגון מלמדת על מידת ההשפעה שיש להם ברשת ועד כמה 'קולם נשמע' כשהם מדברים או מעבירים מידע כזה או אחר. קיימים מספר תתי-מדדים למרכזיות כאשר הבולט ביותר מהם הוא מדד המרכזיות הקשור למספר הקשרים אותו עובד מתחזק. ככל שעובדת מסוימת מתחזקת יותר קשרים, כך היא יותר מרכזית ברשת.
2. מדד הצפיפות של קשרים מלמד על מספר הקשרים הקיימים, הישירים והלא-ישירים, בקבוצה. לדוגמה, קשר ישיר הוא כזה שמקשר את העובד יוסי ישירות ליוספה בעוד שקשר לא ישיר הוא כזה שמקשר את יוסי ליוספה דרך חדווה. הקשרים ביניהם יכולים להיות חד-צדדיים (למשל יוסי שולח מייל אל יוספה) או הדדיים (יוספה מגיבה למייל של יוסי באמצעות מענה למייל ששלח לה). ככל שתכיפות האינטראקציה בין העובדים עולה כך גם יתחזק הקשר ביניהם.
3. מדד הנתיבים ברשת הוא בעל חשיבות מיוחדת. הנתיבים הן הדרכים השונות בהן עובדים שונים יכולים להעביר ביניהם מידע או כל משאב אחר. יוסי יכול להעביר, למשל רכילות, ליוספה באופן לא ישיר. במידה ויוספה שומעת את הרכילות ממספר מקורות שונים, כמובן שזה מוסיף לאמינות של המידע הזה (Easley and Kleinberg, 2010).

התרשים להלן (ויזואליזציה רשתית מתוך Gephi) מראה כיצד ויזואליזציה רשתית עשויה להקל על בחינת מאפיינים אלו:

ב. תובנות עיקריות מניתוח רשתי בארגונים
מחקרים רבים בתחום של ניתוח רשתות בארגונים עסקו בהיבטים הבאים: זיהוי העובדים המנהיגים, זיהוי מובילים בתחום הידע המקצועי, זיהוי עובדים המגשרים בין קבוצות שונות בתוך הארגון וזיהוי אלו שהם פריפריאליים ומצויים בשוליו. מחקרים התעניינו גם באספקטים הקשורים לחדשנות ארגונית וכיצד היא באה לידי ביטוי בשיתופי פעולה בין עובדים ואף ביחסי אמון, הבאים לידי ביטוי בקשרים של תמיכה רגשית ועצה מקצועית. מחקרים אחרים בחנו את מידת ההשפעה של אירועים מסוימים על רשתות וכך גם את הפגיעות של הארגון מול אירועים כאלו או אחרים.
עם זאת חשוב להבין כי רשתות אינן סטטיות אלא משתנות עם הזמן, בהתאם לאילוצים פנימיים וחיצוניים הפועלים על הארגון. המעבר לעבודה מרחוק היווה זעזוע עבור ארגונים רבים אשר נדרשו להסתגל בתוך זמן קצר לביסוס של תקשורת שהעובדים לא היו מורגלים בה, כך שלא רק אופי הקשרים בין העובדים השתנה אלא גם כמותם ירדה. לכן חשוב לבצע מדידה של הארגונים בנקודות זמן שונות, גם כדי להתכונן מראש לאירועים שעלולים לזעזע את הרשת הארגונית.

ג. קשרים, עבודה היברידית וניתוח רשתי
בעבודה מרחוק הקשרים בין העובדים הלכו והתמעטו משום שהיו פחות הזדמנויות להיפגש באופן אקראי ולא פורמלי, כמו בשיחות מסדרון או אלו הנעשות בפינת הקפה במשרדים, דבר שטלטל את הרשת של קשרי העובדים והמנהלים. בתקופה שבה עובדים מרוחקים פיזית מעמיתיהם וממנהליהם ומתקשרים איתם בעיקר באמצעות פלטפורמות עבודה מרחוק, הניתוח הרשתי יכול לסייע לארגונים בהבנה טובה יותר של תכנון העבודה ההיברידית, בכך שהוא חושף את האתגרים איתם מתמודדים העובדים ומסייע במתן דרכים שיאפשרו להם לבצע את עבודתם באופן שייטיב עימם לאורך זמן. המנהלים יוכלו לקבוע באמצעות המיפוי הרשתי את קבוצות העובדים שיעבדו יחד במשרד, על מנת ליצור ולחזק קשרים מסוימים, ליצור שיתופי פעולה חדשים, לעודד חדשנות וליצור הזדמנויות עבור העובדים להעביר ולקבל מידע מסוגים שונים.
בנוסף, באמצעות חשיפת הקשרים הבלתי פורמליים ניתן יהיה להחליט באופן טוב יותר באילו משימות יש לתעדף תקשורת בין העובדים בסביבה פיזית על פני הווירטואלית, ולהיפך. בסופו של דבר מיפוי זה יסייע להבין כיצד יש לתחזק את העבודה ההיברידית לאורך זמן, עם מעט התנגדויות ככל האפשר מצד העובדים והמנהלים (Cross and Gray, 2021).
במעבר לעבודה היברידית אנו מציעים לנתח את הרשתות החברתיות בממדים שהוצגו במאמר זה ולהתאים את היחס בין עבודה פיזית לבין עבודה מבוזרת ואת יצירת החיבורים הנדרשים בכדי לייצר שילוב אופטימלי.

ד"ר יערה ולצמן היא חוקרת ב -Cambridge Centre for Alternative Finance. כמו כן היא יועצת לארגונים בנושאים של ניתוח רשתות, הטמעת מערכות בינה מלאכותית וניהול אלגוריתמי.