גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה
מנהיגות
חינוך
השראה

נשים מובילות חינוך במציאות ללא בית

ד"ר אופירה רול
יום רביעי, 24 בינואר, 2024
אני משמשת כמנהלת שנים רבות וזהו הניהול המורכב ביותר שחוויתי. הוא דורש ממני הקשבה בעוצמות ובעומקים גבוהים מאוד גבוהים, בלי שיפוטיות, ואני גם מרגישה שאני נושאת את התקווה עבור אחרים.

לרגל יום החינוך הבין-לאומי נפגשנו עם שלוש נשות חינוך מרשימות, אשר נמצאות ב'צו 8 חינוכי' מאז אירועי ה-7.10, כדי לשוחח על הקמה של מרחבי החינוך בחירום, על מנהיגות במשבר ועל הקשר המהותי שבין חינוך לבין קהילה, שמקבל משנה תוקף בימים אלו.  

להאזנה בפודקסט ק.מ.ה

עידית דיין – בשגרה מנהלת את בית הספר 'גיל רבין' בשדרות ובחירום מנהלת מרחב חינוכי למפוני שדרות בים המלח, הכולל 700 ילדים בגילאי לידה עד י"ב.

נגה גיל-בשיא – עד ה-7.10 התמקדה בהתמודדות על ראשות המועצה האזורית עמק המעיינות וכיום מנהלת את 'המרחב חינוכי כנרת', תיכון למפוני הצפון, הכולל 800 תלמידים.

יובל שער – עד ה-7.10 הובילה את חברת הנעורים (גילאי ז'-י"ב) בקיבוץ מצובה שבצפון וכיום מנהלת את הפעילות הבלתי-פורמלית של 90 ילדי הקיבוץ, בגילאי א'-י"ב, שפונו למלון יערות הכרמל.

מה השתנה במנהיגות שלכן מאז ה-7 באוקטובר?

נגה: אני משמשת כמנהלת שנים רבות וזהו הניהול המורכב ביותר שחוויתי. הוא דורש ממני הקשבה בעוצמות ובעומקים גבוהים מאוד גבוהים, בלי שיפוטיות, ואני גם מרגישה שאני נושאת את התקווה עבור אחרים. עם זאת, זהו התפקיד שלי וגם כשיש לי ימים מורכבים וקשים אני חייבת להיות הסמן לכך שנעבור את הימים האלה יחד.

יובל: נעלמה לי הפרטיות. בגלל שכל הקיבוץ מפונה למקום אחד הפכתי להיות חשופה מבחינת משפחתית ומקצועית ולמעשה העבודה מתבצעת בתוך הבית שלי. גם הנוער וגם ההורים רואים אותי וכמובילה אין לי כמעט את המקום להתכנס פנימה ואני נדרשת כל הזמן להיות חזקה בשביל כולם.

‎עידית: אני מרגישה שהמנהיגות היום חייבת להיות של 'אַַחֲרַי'. ברגע שנרתמתי למשימה גרמתי לצוות שלי לצאת אחרי.

מהו האתגר המרכזי שחוויתן כמובילות בתהליך של הקמת מרחבי החינוך בחירום?

יובל: התקציבים ואפשרויות הפעולה – המלון אינו ערוך לאופי הפעילות שילדים רגילים אליו. לדוגמה, אני נמצאת עם 90 ילדים בחדר הישיבות של המלון וזה לא פשוט. בכל פעם אני נדרשת להמציא את עצמי מחדש כדי לחנך, לעניין ולהפעיל בסביבה שאינה מותאמת. בהתחלה היו הרבה תרומות, כולל הופעות והפעלות, אך זה הסתיים והדברים מונחים כעת על כתפינו.

נגה: אחד האתגרים הגדולים שיש לנו הוא הקשר עם ההורים. ההתחלה הייתה מאופיינת בעבודה רק עם הילדים, כאשר ההורים לא היו בתמונה כמעט מכיוון שהיו עסוקים בהישרדות, ורק כעת מתחילים לראות אותם מעורבים. אתגר משמעותי נוסף הוא ההבנה שאנו עושות היום משהו שאף אחד לא עשה אף פעם ולמעשה אנו ממציאות את עצמנו מחדש.

עידית: אחד האתגרים שלנו הוא להקשיב ולהכיל אך מאידך גם לדרוש, להיות שם עבור הצוותים ועבור הילדים אך גם לוודא שהם אינם שוקעים או מוותרים.

במרכז ק.מ.ה אנו מאמינים ש'חינוך בונה קהילה בונה חינוך' – מה משמעות המשפט הזה מבחינתכן בתקופה שבה אנו נמצאים?

נגה:  מתוך המציאות החדשה נוצרת קהילה חדשה. התלמידים מגיעים מארבעה בתי ספר שונים ומשלושה סוגי יישובים – עיר (קריית שמונה), קיבוצים ומושבים – שלכל אחד מהם סיפור אחר ואופי שונה. אנו קוראים לעצמנו 'ניסוי חברתי', שבתוכו אני רואה כיצד נבנית קהילה מתוך המערך החינוכי החדש וכיצד החינוך יכול לבנות את הקהילה העתידית של מדינת ישראל, כזו שבה שותפים אנשים שלא היו נפגשים כמעט לפני המלחמה.

עידית: גם אצלנו החינוך בונה קהילה. כאשר התחלנו ההורים לא סמכו עלינו אבל הילדים כן, כי הם הכירו אותנו טוב יותר. כדי שגם ההורים יבטחו בנו התחלנו להסתובב בערבים בבתי המלון, להכיר, לפגוש, לדבר, להזמין את ההורים ולאט לאט יצרנו קשר עם עוד ועוד משפחות. סביב המשפחות והתלמידים החלה להיבנות קהילה שלמה המורכבת מהגורמים שנמצאים במלונות – עובדי העירייה, עובדי משרד החינוך ומתנדבים – ולמעשה זוהי קהילה שהתגבשה סביב בית הספר.

יובל: אצלי הכיוון דווקא הפוך, כאשר הקהילה בונה חינוך. הקהילה באה איתי מהבית, הערכים, השותפות והביחד הגיעו איתנו לפה, וזה גורם לאנשים להרגיש מעט תחושה של בית במקום שאינו בית.

מה או מי מעניק לכן השראה ומחזק אתכן בתקופה הזו?

עידית: הידיעה שאני משמעותית, שהצוות שלי משמעותי עבור הילדים ושאנו מעניקים לילדים תחושה של שפיות בתקופה הקשה הזו.

יובל: ההשראה שלי מגיעה מכאן, מהאנשים שבקהילה, שנרתמים ועושים דברים עם הילדים במלון בהתנדבות, למשל אמא שלי שפתחה מרכז למידה.

נגה: גילויים של אנושיות נותנים לי השראה. לראות ילד במסגרת, מבוגר שמתנדב, מישהו בכביש שעושה משהו נחמד, זה מה שנותן לי את הכוח להמשיך. האנושיות מבחינתי זה גם לקום למרות שקשה ולעשות יחד.

לסיום, אנו מבקשות לשתף בטקסט שקראנו יחד בסוף השיח וריגש אותנו מאוד.

נכתב על ידי מיכל זק, אשת חינוך: 

בזמן שאנחנו המבוגרים דואגים כל כך לילדים שלנו; שיאכלו, שישנו, שידברו איתנו, שלא ישקעו לעצב, 

בדיוק בזמן הזה מתרחש מתחת לפני השטח תהליך עומק חרישי שיעצב את העתיד. 

אני מדברת על הדיבור העצמי של כל נערה ונער עם עצמו, 

אני מדברת על ניתוח מצב והסקת מסקנות, 

אני מדברת על קבלת החלטות.

יש מי שברגעים אלה ממש מחליט שהוא לא יחיה בישראל. 

יש מי שמחליטה לעבור לגור דווקא על קו התפר.

יש מי שמחליט על קריירה צבאית,

יש מי שמחליטה לא להביא ילדים לעולם אכזר.

יש מי שמחליט לעוף על החיים כי הם קצרים,

יש מי שנודר להקדיש את כל חייו להצלת בעלי חיים.

יש מי שכבר היום מתחילה לפתח את הרעיון לסטארט אפ משנה חיים- בתחום הרפואה, או התזונה, או הפיזיקה,

יש מי שהוגה את השיטה שתחליף את הקפיטליזם,

יש מי שמתכנן הפיכה,

יש מי שמחליט להיות רופא,

או נווד, או אמן, או קיבוצניק,

יש מי שעוזבת את אלוהים, 

יש מי שמחפש אותו.

יש מי שמחליטה ממש ממש עכשיו, שהיעוד שלה הוא להיות ראש הממשלה הבאה.

אלו ימים משמעותיים עבור ילדינו, עטפו אותם באהבה וברחמים.

ד"ר אופירה רול

מנחת בינוי קהילה, מרכז ק.מ.ה-אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?