פעילות ספורטיבית בכלל ופעילות קבוצתית-עממית בפרט, מוכרת כמשמעותית מאוד לשמירה על אורח חיים פעיל ובריא, כמו גם לקידום ערכים ואידיאלים המזוהים עם חיזוק האיתנות החברתית: התנדבות, אזרחות פעילה, דמוקרטיה, שלומות קהילתית, אמון ובנייה של רשתות חברתיות.
מחקר שנערך בארצות הברית ביקש לבחון את השפעתה של פעילות ספורט קבוצתית על תחושת הקהילתיות של בני נוער ומצא כי אחרי שלושה שבועות נרשמה עליה במרכיבים של תחושת הקהילתיות: מענה לצרכים, חברות בקבוצה (כלומר תחושת שייכות), יכולת השפעה וחיבור רגשי משותף עם אחרים. מחקר אחר שנערך בנורבגיה, בהשתתפות נשים בנות הדור השני למהגרים, מצא כי השתתפות בפעילות ספורטיבית במסגרת מועדוני ספורט העלתה את רמת ההון החברתי המלכד (קשרים בין הדומים לנו) וכן את רמת ההון החברתי המגשר (קשרים עם השונים מאיתנו). כלומר, הפעילות הספורטיבית הקבוצתית תרמה באופן משמעותי להשתלבות של מהגרים בחברה שאליה הגיעו.
ממצא מעניין ממחקרים נוספים הראה כי פעילות ספורטיבית הנוצרת מלמטה (grassroot), כלומר ביוזמה ובהובלה מקומית ולא כפעילות המיוצרת על ידי גורמים חיצוניים לקהילה, היא בעלת פוטנציאל גבוה יותר לייצר מוטיבציה, השראה ורוח קהילתית אל מול קשיים חברתיים. דוגמה מצוינת לכך היא ליגת 'מאמאנט' mamanetisrael)) אשר הוקמה בישראל בשנת 2005. זוהי ליגת כדור-רשת המיועדת לאימהות, אשר שמה לה למטרה לקדם את הפעילות הגופנית בקרב אימהות בישראל ולהגדיל את מעורבותן החברתית בקהילה. בפודקסט שהוקלט לאחרונה סיפרה עפרה אברמוביץ, יו"ר ומייסדת 'מאמנט', כי ארגון הספורט העממי העולמי תיאר את המיזם כ"תנועה חברתית" (social movement). מה שהחל כפרויקט חברתי-קהילתי של בודדות הוא היום תנועה חברתית של עשרות אלפי משתתפות, בישראל וב-17 מדינות נוספות בעולם.
מחקר אשר נערך בישראל הראה כי החברות בליגת 'מאמאנט' העלתה את רמת ההון החברתי בקרב המשתתפות, כמו גם את תחושות הבריאות הפיזית והחוסן הנפשי. תוצאות המחקר תומכות בממצאים מן העולם אשר הוזכרו מוקדם יותר והעלו כי השתתפות בפעילות ספורטיבית קבוצתית משפיעה לטובה על ההון החברתי ועל תחושת הקהילתיות.
היבט משמעותי נוסף העולה מתוך הפעילות של ליגת 'מאמאנט' הוא המעורבות החברתית של המשתתפות בקהילתן. המהות והייחוד של הליגה הם בהיותה שילוב בין משחק ספורטיבי לבין עשייה חברתית ובמקומות רבים השחקניות נפגשות גם מעבר לשעות הפעילות הספורטיבית, הן בהקשר חברתי והן לצורך פעילות התנדבותית ביישוביהן. כך למשל, באחד היישובים נוצר קשר בין משתתפות הליגה לבין פנימייה שנמצאת ביישוב והן הפכו להיות משפחות מאמצות לילדי הפנימייה. במקומות אחרים התארגנו המשתתפות לקידום של פעילויות התנדבותיות בזמן הסגרים בקורונה.
ניתן לראות כי מעבר לתועלת המשמעותית והחשובה של הספורט הקבוצתי-עממי עבור היחידים, כמרחב לשייכות ולהזדהות הנוצר מעצם ההשתתפות בפעילות קבוצתית קבועה, יש לכך השפעה חיובית ומיטיבה גם על המרחב הקהילתי המקומי. זוהי הדגמה יפה לתובנה מוכרת, הגורסת כי השתייכות קבוצתית-קהילתית מעלה את תחושת המסוגלות המשותפת ואת המוטיבציה להשפיע על הסביבה, לקדם פעולות שונות ולפעול למען האחר.
קישורים:
פודקסט 'חמש אצבעות' עם עפרה אברמוביץ' מייסדת 'מאמאנט' – https://www.youtube.com/watch?v=KoiFZeEPclY
על התרומה של השתתפות בספורט קבוצתי-עממי ("ליגת מאמאנט") למרכיבי הון חברתי ולמדדי בריאות בקרב אמהות – https://bit.ly/341XcgW
מקורות:
פלדי, י', מורן, ד', בראון-אפל, א', בורד, ש' וטסלר, ר'. (2021). התרומה של השתתפות בספורט קבוצתי־עממי (ליגת 'מאמאנט') למרכיבי הון חברתי ולמדדי בריאות בקרב אימהות. רוח הספורט 7, עמ' 105-89.
Walseth, K. (2008). Bridging and bonding social capital in sport – experiences of young women with an immigrant background. Sport, education and society, 13(1),1-17.
Skinner, J., Zakus, D. H., & Cowell, J. (2008). Development through sport: Building social capital in disadvantaged communities. Sport management review, 11(3), 253-275.
Warner, S., & Leierer, S. (2015). Building community via sport for adolescents. Journal of Applied Sport Management, 7(4),12.