גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
מנהיגות
כלים
חינוך

פותחים שנת לימודים – מודל סיוע לתלמידים בתקופת לחץ

רבקה אלקובי
שבת, 8 באפריל, 2023
יש לסייע לתלמידים להאמין שעומדים לרשותם משאבים להתמודדות. במידה שאמונה זו לא מושרשת אצלם, יש לעזור להם לשחות טוב יותר בנהר הגועש של החיים, באמצעות הקנייה של כלים חדשים

שגרת הקורונה מאופיינת אצל ילדים ובני נוער רבים בתחושות של לחץ ושל מתח, בשל השינויים הרבים שהיא מזמנת.

האדם מטבעו שואף לחוש שליטה בחייו. בקרב ילדים חווית היציבות מסופקת לרוב על ידי ההורים. מתבגרים עסוקים בגיבוש זהות וחייהם מתאפיינים בתחושה של בלבול, בראייה של 'שחור ולבן', בניסיונות להשתייך חברתית ובמשימות מורכבות נוספות. מסיבה זו הם חשופים יותר למצבים של חרדה ודיכאון בתקופת הקורונה, בהשוואה למצבי שגרה. הביטויים לכך יכולים להיות מוחשיים: קשיי שינה, עצבנות יתר, נוקשות חשיבתית, תגובות פזיזות, הסתגרות והימנעות, אך חלק מבני הנוער לא יחברו זאת לחוויית הלחץ והמתח.

לחץ, המכונה בשפה המקצועית עקה או דחק, מתייחס למצבים בהם האיזון הטבעי מופר בשל איום פיזי או נפשי. מצבי לחץ ילוו בדרך כלל בהשפעות פיסיולוגיות ופסיכולוגיות שונות, כגון תחושה סובייקטיבית של מתח וחרדה, דפיקות לב מואצות, כאבי בטן ועוד.


ההתמודדות עם לחץ מתרחשת בדרך כלל במספר שלבים:

בשלב הראשון מופיעה 'תגובת אזעקה', המאופיינת בתגובות פיזיות כמו קשיי נשימה, תעוקה בחזה, שינוי מצב הרוח, התנהגויות המנעותיות או מוחצנות. התחושה הכוללת גורמת לגיוס של כל המשאבים הפיזיים והנפשיים לטובת התמודדות עם האיום. במידה ותחושת האיום נמשכת, יש לשים לב למצב הרגשי ולהתייחס לשלב השני של ביטוי הלחץ. בשלב השני ממשיכה ההתמודדות עם הלחץ, באמצעות מנגנונים מורכבים יותר מבחינה פסיכולוגית. אלו הם מנגנוני הגנה, אשר חלקם עשויים להיות יעילים לטווח הקרוב אך בעייתיים לטווח הרחוק. לדוגמה, אדם אשר מגנון ההגנה שלו הוא הכחשה, עלול להגיב לאיום של פיטורים מעבודתו בשלב הראשון בדרך של ויכוח או תחנונים, אך בשלב השני ישתמש בהכחשה של משמעות האיום: "גם ככה זו לא כזו עבודה טובה". שלב ההתמודדות השלישי, המתרחש במקרים של לחץ מתמשך, הוא שלב של התשה, שבו משאבי ההתמודדות מתחילים להישחק ועלולות להופיע בעיות רגשיות, כמו דיכאון, או בעיות פיזיות.

כיצד, אם כן, מתמודדים עם לחץ ונמנעים מהגעה למצב של שחיקה של משאבים?

מידת הלחץ שנחווה תלויה בסוג של הגורם ללחץ, במאפיינים האישיים – מנגנוני ההגנה ובלמידה ותרגול של דפוסים יעילים להתמודדות עם לחץ.

אהרון אנטונובסקי ('המודל הסלוטוגני" כתיאוריה מכוונת בקידום הבריאות) מציין את תחושת הקוהרנטיות כבסיס להתמודדות עם מצבי לחץ מתמשכים. תחושה זו פירושה תפיסה כללית של העולם כמתנהל על פני רצף, והוא מובן, נהיל (בר ניהול) ומשמעותי. העוצמה של תחושת הקוהרנטיות אצל אדם היא גורם בעל משקל בתנועה לכיוון של הבראה.

מנהיגות בקהילה - טיפים לבניית קהילה
​כיצד אנשי צוות חינוכי יכולים לחזק את תחושת הקוהרנטיות אצל תלמידים ומתבגרים?
ראשית, בודקים עימם את המציאות היום-יומית שלהם ומחזקים את העוגנים הבסיסיים: מקום לשהות בו ומילוי של צרכים פיזיים (אוכל, שתייה), במידה ואינם בנמצא, על מנת ליצור תחושת ביטחון פיזי. שנית, יוצרים עבורם תחושה נוחה ונעימה יותר בתוך המציאות הקיימת, על ידי מתן  להתמודדות ולקידום ביטחון ויציבות. התערבות המורה היא משמעותית ויכולה להוות את העזרה המדויקת שלה זקוק התלמיד או המתבגר.
1.משמעותיות: יש לאפשר לתלמידים למצוא משמעות באמצעות הגדרת מטרה יישומית, הכוללת תוצר מוגדר, על בסיס יומי. לדוגמה: יצירת תוכן לימודי משותף לכיתה, למידה לבגרות על פי קידוד תוכן, עמידה במטלות לימודיות. למידה לבגרות רלוונטית יותר מתמיד ליצירת משמעות, מכיוון שהיא מאפשרת לתלמידים להציב לעצמם יעד ולהשיג אותו.
2.מובנות: הכרה במצב ובאירוע המתרחש היא תנאי להנעת התלמיד לפעולה, בתוך המצב החדש. לעיתים עשוי הדבר להוציא את התלמיד מאזור הנוחות שלו, ובכך לאפשר לו בנייה של אזורי נוחות חדשים, נכונים ומותאמים למתרחש במציאות. כל מציאות חדשה מזמנת אלמנטים אחרים, לדוגמה: כאשר ילד עולה לכיתה א', הוא נדרש להיחשף למצבים חדשים שלא הכיר, כגון הפסקה, ישיבה ממושכת בכיתה ועוד. המפגש עם הקורונה מזמן למורים ולתלמידים חשיבה מסוג אחר וכן הכרה בהתנהגויות ובאלמנטים חדשים, כמו חבישת מסכה ויציאה עימה לרחוב או שמירת מרחק. לשם כך יש לקיים תיווך, שהוא החיבור הרגשי שיוצר משמעות חיובית לאלמנטים הנדרשים בתקופה זו. יש לעורר בתלמידים את ההבנה לקבלת המצב ולאפשר שיח של קבלת המציאות, תוך הובלה של גישת "האתגר מובן ואנחנו מסוגלים לקבל אותו".
3.נהילות: יש לסייע לתלמידים להאמין שעומדים לרשותם משאבים להתמודדות. במידה שאמונה זו לא מושרשת אצלם, יש לעזור להם לשחות טוב יותר בנהר הגועש של החיים, באמצעות הקנייה של כלים חדשים – שחיית 'פרפר', ואולי שחיית 'גב', כיצד לצלול ולעלות למעלה, כיצד לצוף… יש להעניק להם בהירות, סדר ותחושה ברורה של מסוגלות לנהל את המצב. אנלוגיה זו משמעותית לתקופה של לחץ ושל אי-וודאות, מכיוון שחיזוק של משאבים דורש תרגול, אימון ולפעמים גם יצירה של יש מאין.חשוב לתווך להם את הסיטואציה ולתת להם יד, זהו תפקיד חשוב לעין ארוך בתקופה זו.

אדם בעל תחושה חזקה של קוהרנטיות יעמוד מול גורמי לחץ.
האמינו שיש בכם את היכולת להוביל את התלמידים לאורך המסע.

מודל יישומי להתנהלות:
מודל סיוע לתלמידים בתקופת לחץ

להרחבה:
סרטון המתאר את מודל קידום הבריאות של  אנטנובסקילהרצאה ודיוןרווחתם האישית-רגשית של ילדים בתקופת הפוסט-קורונה,
מתוך כנס 'עידן הפוסט קורונה במערכת החינוך'

ביבליוגרפיה:
אנטנובסקי, א' (2012). שיטות מחקר בחינוך: מדריך למידה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.אפרתי, ע' (2015). זה בדיוק מה שהפסיכולוגית שלי אומרת.אוחזר מתוך- לחצו לצפייה
טאוב, ת' (2014). איכות חיים משפחתית בקרב משפחה המגדלת ילד עם נכות התפתחותית ביחס למשאבים של תמיכה משפחתית, חברתית, תמיכה משירותי המדינה, דת ורוחניות (עבודת גמר לקבלת תואר 'מוסמך האוניברסיטה'). בית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית, ירושלים.סרבניק, י' (תשנ"ז). ונפשי יודעת מאד. ירושלים: metmedia
רבקה אלקובי

דוקטורנטית לחינוך מיוחד, יזמית ומייסדת B-Friend

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?