גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
כלים
חינוך

פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בסביבה חינוכית הלכה למעשה

יום חמישי, 21 בספטמבר, 2023

צוות מרכז ק.מ.ה

פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות נתפס לעיתים כנושא משני ביחס למשימות אחרות בסביבה החינוכית, כגון: ביסוס יכולות פדגוגיות, מיצוב תפיסות ארגוניות ורשותיות, קידום הישגים ועוד. לצד זאת, אחת המטרות של מערכת החינוך היא להוות קרקע בטוחה, פורייה ונעימה עבור הצוות החינוכי והתלמידים, כך שיתאפשר להם לפתח מיומנויות חברתיות-רגשיות (SEL – Social Emotional Learning).

עבור התלמיד – מיומנויות חברתיות-רגשיות מסייעות בהתמודדות עם אתגרי היום-יום וברכישה של מיומנויות שונות, כגון: בנייה של מערכות יחסים חיוביות, שיתוף ברגשות והבנה לרגשות האחר, גילוי של סקרנות, גמישות ואחריות אישית, הצבת מטרות, עבודה בצוות ופיתוח זיקה חברתית.

עבור הצוות החינוכי – פיתוח המיומנויות החברתיות-רגשיות ויצירה של עבודת צוות מיטיבה מאפשרת התפתחות אישית, יצירה של סביבה תומכת ובנייה של יחסי אמון ופתיחות בצוות הבית ספרי.

במשמעותה הגבוהה יותר למידה חברתית-רגשית היא תפיסה חינוכית פדגוגית אשר מהווה למעשה שפה שיש ללמדה ולהתאמן בה כדרך חיים. היא אינה אמצעי – כי אם מטרה בפני עצמה.

אז איך עושים זאת לצד המשימות השוטפות, תפיסות תפקיד מיושנות, מדרישות חיצוניות (משרד החינוך, פיקוח, הורים) והיעדר הכשרה מתאימה?

מטרת המאמר היא להציג את התפיסות והפרקטיקות של מרכז ק.מ.ה-אורנים בהפעלה של תוכנית המפתחת מיומנויות רגשיות-חינוכיות בסביבה החינוכית, תוך שימת דגש על מערכת החינוך הפורמלית, שבה מבלים התלמידים חלק ניכר משעות היום.    

 
החל משנת 2020 מפעיל מרכז ק.מ.ה-אורנים מודל התערבות ייחודי ממוקד SEL, המבוסס על הידע האקדמי והפרקטי אשר נצבר במכללה ובמרכז ועל מודל ארגון CASEL[1], המציע גישה מערכתית להטמעה של למידה חברתית-רגשית בבתי הספר. בעבודתנו בשדה החינוכי אנו נתקלים פעמים רבות בפער הנובע מחוסר התאמה בין הבנת חשיבותה של הלמידה החברתית-רגשית לבין היישום שלה, ולכן עבודת ההטמעה שאנו עושים מלווה בפרקטיקות המייצרות תהליך בר-קיימא.

מטרת ההתערבות הינה לפתח חוסן במערכות החינוך באמצעות שפה ופדגוגיה חברתיות-רגשיות המייצרות מצב תמידי של איתנות, צמיחה והתפתחות.

  • עקרונות העבודה של המודל:
  • בניית אקו-סיסטם תומך והטמעה של שפה חינוכית – אנו מערבים באופן מערכתיאת כלל הגורמים הסובבים את התלמיד ומשפיעים עליו – פיקוח, רשות, בית ספר, משפחה, קהילה – כדי להטמיע שפה חברתית-רגשית אחידה. ביישובים הבוחרים בכך הלב הפועם של המערך הינו פורום יישובי-חינוכי, המחויב לקידום פדגוגיה חברתית-רגשית במערכת החינוך. הפורום כולל את מנהלי בתי ספר, פיקוח מטעם משרד החינוך ובעלי תפקידים רלוונטיים ברשות
  1. צוותים חינוכיים תחילה – אנו מאמינים כי הטמעה של פדגוגיה חברתית-רגשית בקרב התלמידים מתחילה בהטמעתה בקרב ההנהגה החינוכית ביישוב, הנהלת בית הספר וצוות המורים, מכיוון שרק כך יכולה השפה החברתית-רגשית לחלחל ולהיטמע באקלים הבית-ספרי
  1. הכשרה מבוססת 'קהילתיות כשיטה '©מודל אשר פותח במרכז ק.מ.ה ועקרונותיו מתבססים על חיזוק הכמות והאיכות של הקשרים והיחסים בתוך הנהלת בית הספר, בין הצוות להנהלה ובתוך צוות המורים, זאת במקביל לביצוע משימת החינוך היום-יומית
  2. המורה כמניע ומוביל שינוי – העלאה של תחושת המסוגלות בקרב הצוותים החינוכיים באמצעות תוכניות יזמות חינוכית, המהוות חלק אינהרנטי בתהליכי ההכשרה וההתערבות

בהתאם לעקרונות אלו העבודה עם בתי הספר בנויה על ארבעה רבדים מקבילים:

  • מיפוי ואיתור הצרכים המותאמים לבית הספר
  • מפגשים קבועים עם המנהל והצוות המוביל
  • פיתוח מקצועי לכלל הצוות
  • ליווי אישי למחנכים ולאנשי צוות רלוונטיים נוספים
  • פרקטיקות*:

אנו מוצאים כי קיים פער בשטח בין ההכרה בחשיבות הלמידה החברתית-רגשית לבין היכולת והאפשרות ליישם את עקרונותיה בפועל ולכן אנו מקפידים על פרקטיקות המייצרות תהליך בר-קיימא.

דוגמאות לפרקטיקות בהן אנו משתמשים בהתערבויות במערכות חינוכיות:

מניסיוננו בארבע השנים האחרונות, השילוב בין עקרונות מודל 'קהילתיות כשיטה' לבין פרקטיקות וסדירויות המחזקות את היכולות הפנימיות והבין-אישיות של חברי הצוות, מחזק את ההפנמה והביסוס של מיומנויות חברתיות-רגשיות בקרב הצוותים החינוכיים בחיי היום-יום ומגדיל את הסיכוי להגשמה הלכה למעשה של התפיסה.

למידע נוסף לגבי אופן היישום מוזמנים ומוזמנות ליצור איתנו קשר  


[1] CASEL – The Collaborative for Academic, Social and Emotional Learning

No data was found

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?