גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה
כלים

קהילה מיטיבה‎ – ראשיתו של מושג חדש

צוות חוקרים מטעם מוסד שמואל נאמן בטכניון
יום שני, 3 באפריל, 2023
ההנחה העומדת בבסיס מסמך זה היא כי קהילה מיטיבה משפרת את מהות ואיכות החיים של חבריה וסביבתה וחותרת להשיג תוצאות רצויות עבור חבריה בתחומים של מוביליות חברתית, חוסן קהילתי ואיכות חיים. על-פי גישה זו, קהילה מיטיבה היא תוצר המצוי בתהליכי הבניה מתמידים המותאמים לנסיבות של זמן ומרחב, ומגוון מאפיינים חברתיים ותרבותיים.

מאמר זה הינו תקציר של מסמך אפיון נרחב אשר הוגש לג'וינט ישראל-אשלים, לאגף משאבי קהילה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ולקרן רש"י. המסמך מהווה שלב חשוב בתהליך ההתפתחות של מהלך "קהילה מיטיבה למוביליות חברתית, חוסן קהילתי ואיכות חיים במאה ה-21".

מהי קהילה מיטיבה1?

המונח קהילה מיטיבה הוא מונח חדש. תרגומו האפשרי של המושג לאנגלית יהיה Thriving Community , Beneficent community, או Benevolent community.
ההגדרה לקהילה מיטיבה מבוססת על מגוון מקורות מידע, ונשענת בעיקר על עבודותיהם של מספר חוקרים מובילים: קהילה מיטיבה מהווה עוגן של זהות ושייכות ומקיימת תשתיות, מנגנונים, תהליכים ורשתות שיתופֵי-פעולה לקידום חברתי, חינוכי, פיסי וכלכלי; קהילה מיטיבה מחוללת תמורות חיוביות במוביליות החברתית, בחוסן הקהילתי ובאיכות החיים של פרטים וקבוצות, במרחב חיים משותף ובמציאות משתנה.
מושג הקהילה המיטיבה לקהילות גיאוגרפיות בלבד. על אף כניסתן של קהילות חדשות רבות לחיינו (וירטואליות, מקצועיות, ייעודיות), מחקרים מראים שלקהילה הגיאוגרפית המקומית יש אימפקט עמוק במיוחד על ההתנהגות האנושית ועל חיי חבריה, במגוון תחומי חיים, משום שבמסגרתה מסופקים צרכיהם הבסיסיים של חברי הקהילה במעגלי החיים מינקות ועד זקנה.
ההנחה העומדת בבסיס מסמך זה היא כי קהילה מיטיבה משפרת את מהות ואיכות החיים של חבריה וסביבתה וחותרת להשיג תוצאות רצויות עבור חבריה בתחומים של מוביליות חברתית, חוסן קהילתי ואיכות חיים. קהילה מיטיבה נשענת ותלויה בפעילותם של אנשי הקהילה, ויחסי הגומלין שלהם עם גורמים חיצוניים. פעילות זו יכולה להסתייע בארגונים קהילתיים (CBO – Community based organizations) או ארגונים חיצוניים, כגון: הרשות המקומית, ארגוני חברה אזרחית ואף גורמים ממשלתיים. לרשות המקומית תפקיד מרכזי בעידוד פעילים, מיזמים והתארגנויות קהילתיות. על-פי גישה זו, קהילה מיטיבה היא תוצר המצוי בתהליכי הבניה מתמידים המותאמים לנסיבות של זמן ומרחב, ומגוון מאפיינים חברתיים ותרבותיים.

מרכיביה של קהילה מיטיבה

האימפקט של קהילה מיטיבה, אותו מבקשים מובילי המהלך לקדם, הינו מוביליות חברתית, חוסן קהילתי ואיכות החיים של חבריה. אלו האופנים באמצעותם אנו מציעים להתייחס לכל אחד מהשלושה:
1. איכות חיים – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה עשרות מדדים שונים למדידה של רווחה ואיכות חיים בישראל , תוך התייחסות לכלל ההשפעות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות על החיים (הן בהיבטים "קשיחים" כגון רמת הכנסה, והן בהיבטים "רכים" כגון שביעות רצון מהחיים). ניתן יהיה להשתמש במאגר הנתונים השוטף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), הכולל מדדים סטנדרטיים ואחידים שנקבעו בישראל, לצורך בחינת מצבן של קהילות גיאוגרפיות שונות, בזיקה למדדים ותוצאות בתחום הקהילתי.
2. חוסן קהילתי – ספרות המחקר העוסקת במושג היא רחבה ומגוונת, ובין השאר היא כוללת גישות אקולוגיות, פסיכולוגיות, סוציולוגיות, היסטוריות, כלכליות ופוליטיות. גישות אלו שונות זו מזו ונבדלות גם בתוך עצמן, ומוקדי הניתוח שלהן מגוונים אף הם – החל ברובד שמתמקד ביחיד, וכלה ברובד שבוחן את החברה בכללותה. מחקרים מצאו שחוסן קהילתי קשור במידה רבה לתרבות של הסתמכות עצמית, לכידות ואופטימיות; לרמת ההון החברתי בקהילה; וליכולת של מנהיגות לשלב יסודות של מיקוד שליטה פנימי, השתתפות פעילה של הקהילה ודיאלוג.
ריבוי המושגים וההגדרות משקף את החשיבות הנתפסת של החוסן הקהילתי. השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה נוקט בגישה פרו-אקטיבית ומגדיר חוסן קהילתי כ: "יכולת של קהילה לנקוט פעולה מכוונת לשיפור היכולות האישיות והקולקטיביות של תושביה ומוסדותיה להגיב ביעילות על שינוי ביטחוני, חברתי או כלכלי ולהשפיע על מהלכו ועל השלכותיו העתידיות על הקהילה".
3. מוביליות חברתית – ההגדרה המקובלת ל"מוביליות חברתית" בקרב מובילי המהלך לקידום קהילה מיטיבה היא "תזוזה/תנועה על סולמות תחומי החיים החברתיים-כלכליים בעולם משתנה". בכלל זה ניתן להבחין בין מוביליות יחסית למוביליות מוחלטת; ובין מוביליות בין-דורית למוביליות תוך-דורית. על מסמך מדיניות לקידום מוביליות חברתית אשר גובש בג'וינט-אשלים, מוביליות מתבטאת בחמישה תחומי חיים: חינוך והשכלה, כלכלה, בריאות, דיגיטל ושייכות. הנחת היסוד היא כי השתייכות לקהילה – ובמיוחד לקהילה מיטיבה – עשויה לתרום למוביליות חברתית של הפרט לא רק במונחים כלכליים, חברתיים או השכלתיים. לא פחות חשובות הן ההשפעות של מוביליות קהילתית בתחומים "הרכים": בתחום הרגשי, בתחושת ביטחון עצמי, בשיפור הדימוי העצמי, ובהרגשת הwell-being הכללית. הקהילה היא מרחב לשיפור ההון הסמלי של הפרט – תחושת המשמעות, הזהות וההזדהות.עוד חשוב לציין כאן כי מוביליות בהקשר של "קהילה מיטיבה" היא שיפור מצבם של אנשי הקהילה מתוך תחושת אחריות משותפת להמשכיות מרקם החיים במרחב המשותף, ללא צורך או תלות במעבר לסביבת חיים אחרת. מסמך מרכזי נוסף המבקש לסייע בקבלת החלטות מדיניות בנושא זה הוא "מפת ידע מוביליות חברתית" שפורסם ב-2020.

בהמשך לתיאוריות, מושגים ומודלים של קהילה וקהילתיות, יצרו כותבי מסמך זה ייצוג מתכלל של שמונה רכיבים המַבנים יחד קהילה. שמונה רכיבי "המניפה" מקובצים לשלושה תחומים עיקריים: זהות ומשמעות; התארגנות, מנגנונים ומשאבים; יחסים וקשרים. יש להדגיש כי הרכיבים האלו עשויים להתקיים בקהילה בו-זמנית, ביחד ובמידות ועוצמות משתנות.

ייצוג מתכלל של הרכיבים המבנים יחד קהילה:

כיצד מקדמים קהילה מיטיבה?

על מנת לקדם קהילות מיטיבות, מוצע לבעלי תפקידים, פעילים חברתיים ומתנדבים הפועלים בקהילות לזהות משאבים, אינטרסים ומשאבי הון קהילתיים, ולפעול לערב את חברי הקהילה בתהליכים של התפתחות, והרחבת הכוח הפוליטי, החברתי, הטכנולוגי והכלכלי שלהם. דוגמאות לפעילויות קהילתיות עכשוויות הקשורות במאמצים אלה:
העצמה ופיתוח של הון חברתי מחבר , הון חברתי מגשר והון חברתי מקשר
קידום השתתפות ומעורבות של חברי הקהילה
דגש גבוה על יצירת זהות משותפת ואינטרסים של קהילות
מחויבות למיגור עוני בקהילה וקידום זכויות אדם;
העלאת האיכות והנגישות של שירותים קהילתיים כגון שירותי בריאות, חינוך ורווחה
פיתוח קהילתי מבוסס על תפיסות של קיימות ויחסים עם הסביבה.

הכוונה של המהלך לקידום קהילה מיטיבה הוא לתמוך בפעילויות אלה על ידי איסוף שיטתי של עדויות ונתונים וגיבושם למערך של מדדים אשר יסייעו לבעלי תפקידים שונים להשיג את יעדיהם בתחום זה.
בצד כל התהליכים המיטיבים (בפוטנציה) הללו, יש להצביע גם על מורכבותם. היו שהזהירו כי על אף שהמושג "קהילה" מעלה קונוטציות חיוביות של בית, חום וביטחון, למרבה הצער, אלה אינם בהכרח זמינים תמיד, הלכה למעשה, גם כאשר אנו פועלים להשגתם. זאת, לא רק משום ש"העולם הוא מקום אכזר", אלא בעיקר משום שהקהילה גובה מחיר יקר של ויתור על חופש, אוטונומיה, זכות לביטוי עצמי והזכות "להיות עצמך". לכן, יש לשים לב כי לחיי הקהילה יכולה להיות השפעה שלילית ומדכאת לצד הפוטנציאל החיובי שבהם.

[1] את השימוש במונח "קהילה מיטיבה" למהלך הנוכחי הגה מוביל המהלך מטעם ג'וינט-אשלים – שמואל ילמה.

צוות חוקרים מטעם מוסד שמואל נאמן בטכניון
ד"ר איילה קיסר-שוגרמן; ד"ר שי בן יוסף; פרופ' רון קנת; גב' איילת רווה; ד"ר ראובן גל

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?