קהילה מקצועית לומדת מהווה דרך אפקטיבית עבור אנשי ונשות חינוך להתפתח מקצועית באמצעות פתרון דילמות אמיתיות ושיח המבוסס על חיי היום-יום של עולמן המקצועי. הקהילות מאפשרות חקר של דרכי הוראה, פיתוח וגיבוש זהות אישית ומקצועית בהתייחס לייחודיות של בי"ס וצרכיו וכן מרחב איכותי ובטוח בתוכו יכולות המחנכות לשתף פעולה זו עם זו, ולקיים תהליכים של חילוץ הידע הקיים והפיכתו לידע חדש, פרקטי ובר שכפול. הבחירה בקהילות מקצועיות לומדות של מחנכות כדרך פעולה מבוססת על אמונה כי באפשרותן של אלה לתת למחנכות את המענה לו הן זקוקות במסגרת תפקידן, ולהוות מסגרת שייכות, תמיכה, למידה וגאווה, אשר מהוות מנוף לפיתוח אישי ומקצועי של השותפות בהן ולפיתוח של המקצוע כפרופסיה.
במסגרת תכנית 'ראשית קהילות מחנכות', בהובלת קרן משפחת ליאון, שמטרתה הגדלת שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית באמצעות קידום הפרופסיה של מחנכת הכיתה, אחראי מרכז ק.מ.ה על הפעלת המודל הרשותי של התכנית בשדרות ועל הובלת הקהילות הלומדות בעיר. הקהילות פועלות בבתי ספר שונים ברשות, והן מחוברות להקשר ולעשייה כלל רשותית, בדגש על שוויון הזדמנויות ומיצוי פוטנציאל מתוך תפיסה כי המחנכת היא גורם מפתח בצמצום פערים וקידום שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית של התלמידים[1]. התוכנית מתחברת ליעדי העיר ולשפה החינוכית בעיר ומחברת בין הנהגת החינוך בעיר לבין המחנכות ובתי הספר, זאת מתוך רצון לייצר תפיסה ושפה רשותית משותפת. כלומר, אם העיר רוצה לקדם שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית, יש צורך בעבודה עם כל הרמות: מנהל אגף חינוך בעיר ומנהלי אגפים בחינוך, פורום יישובי של מנהלי אגפים, פורום מנהלי בית הספר ועבודה בקהילות בית ספריות הפועלות בבתי ספר שונים ברשות, המייצגים את מגוון האוכלוסיות בעיר. הקהילות הבית ספרית מחוברות להקשר ועשייה כלל רשותית, בדגש על שוויון הזדמנויות ומיצוי פוטנציאל, והתוכנית כולה מתחברת ליעדי העיר ולשפה החינוכית בעיר ומחברת בין הנהגת החינוך בעיר לבין המחנכות ובתי הספר.
שוחחנו עם תומר שלם, מנהל תכנית ראשית בשדרות ודבי רתם, מנחה בכירה בתכנית, על האופן שבו מקדמת התכנית מוביליות ושוויון הזדמנויות בעיר שדרות באמצעות תפיסת הקהילתיות כשיטה – בניית קהילות מחנכות לומדות.
תומר: לתוכנית ראשית יש שישה עקרונות מרכזיים (הובא מתוך אתר התכנית):
- בניית קהילה – בניית אמון, קשר ומסגרת ללמידה ושיתוף.
- פיתוח אישי – תהליך 'הכרת העצמי' של המחנכת (מבוסס חזקות), פיתוח חוסן אישי אל מול אתגרים ודילמות מקצועיות וחיזוק ההתבוננות הרפלקטיבית.
- 'כאן ועכשיו' – עיסוק שוטף בחוויה מן השטח. איתור צרכים, כאבים ואתגרים ומתן מענה בראי הקבוצתי.
- פיתוח תפקיד מחנכת הכיתה – עיסוק פרופסיונאלי בתפקיד מחנכת הכיתה המשלב בין ידע תיאורטי מהימן וניסיון המחנכות בשטח. אבחון סוגיות רלוונטיות, מציאת מענה מתוך מגוון אסטרטגיות מותאמות וקבלת הכרעות אפקטיביות.
- חקר הפרקטיקה – טיפוח גישה חקרנית במסגרת העשייה החינוכית. טיוב עבודת המחנכת באמצעות דיון מבוסס ייצוגים בסוגיות חינוכיות רלוונטיות.
- קידום שוויון הזדמנויות – על המערכת והחברה להבטיח נקודת יציאה שווה לכול. תוך חתירה לכך שהישגיו של האדם ומקומו היחסי בחברה ינבעו מבחירותיו ולא מגורמים שאין לו שליטה עליהם.
באופן טבעי מרכז ק.מ.ה, כגוף מקצועי בפיתוח ובניית קהילות חיים וקהילות בארגונים, מתמקד באופן ההפעלה בבניית קהילות.
פיתחנו מודל ייחודי שבו מנחה בכירה מלווה באופן צמוד את המנחים כחבורת משימה על פי עקרונות 'קהילתיות כשיטה' .
לא מדובר רק בהתייחסות למחנכות כקהילה. לדוגמא, אנחנו ממליצים למחנכות לעבוד עם התלמידים בכיתה, בהסתכלות על כלל הכיתה כקהילה. דוגמא נוספת לכך היא שאת הפורום הרשותי המוביל, שכולל נציגי אגפי חינוך רשותיים ומנהלי בתי ספר יסודיים השותפים בתכנית, בנינו גם כן כקהילה. כתוצאה מכך, אחת המנהלות, לדוגמא, החליטה "לשטח את הפירמידה" הניהולית בבית הספר שלה, ולייצר צוות מוביל בית-ספרי. זו דוגמא פרטיקולרית להשפעה של קהילתיות כשיטה על מוביליות בתוך ארגון.
דבי: אנחנו במרכז ק.מ.ה שמים את הדגש על תהליכים שיוצרים חיבור בין אנשים, ובין אנשים למקום. כל הפעולות שנעשה בבניית קהילת מחנכות ובאופן שבו הקהילות יפעילו את התוצרים/יוזמות, יהיה כזה שיהיה מחובר לזהות מקומית/בית ספרית ויעסוק בהעמקת ההיכרות והחיבור בין האנשים. נקודת המוצא, הגברת תחושת הזהות והשייכות למקום מייצרת את הרצון והיכולת שלהם לקדם את עצמם, לפעול ולהפעיל.
אנו עושים זאת על ידי הגברת מדדי הקהילתיות – משמעותיות, מחויבות ושייכות ברמת הפרט והגברת מרחבי אמון והדדיות ברמת הקבוצה. אנו מודדים את הצלחת התהליכים במספר הקשרים שנוספו בין אנשים, שיפור איכות הקשרים ומידת השימוש בהם. אלו מדדי הקהיליות אותם אנו שואפים להגביר בכלל הרבדים בתכנית: ברמת המנחים, ברמת צוות מוביל בביה"ס, קהילת המחנכות והמחנכות בהובלת הכיתה.
אתן דוגמה למהלך שנעשה בתוך אחד מבתי הספר שאנו מנחים בו בדרך "ק.מ.ה" והשפיע באופן מסוים על המוביליות, על התזוזה וההתפתחות של תלמידה. כחלק מהנחיה בקהילת המחנכות בנושא נכסים אנו משתמשות במתודה הנקראת " ראש-יד-לב" (מיפוי והבנה של אילו נכסי הון אנושי נמצאים בקהילה). אחת המחנכות עשתה את תהליך זה עם כיתתה וגילתה שתלמידה שלה יודעת לשיר, מידע שלא ידעה אותו לפני כן. המחנכת יחד עם התלמידה מינפו את זה ונתנה לה במה לשיר בטקס בית ספרי, מה שאפשר לה לחוש תחושת הצלחה ומסוגלות. המחנכת מעידה כי הגילוי זה וחיזוקו גרמו לאותה התלמידה להיפתח גם באופן הרחב יותר, הן מבחינה חברתית והן לימודית.
מתוך סיפורי מקרה בודדים וטווח עשייה קצר יחסית לא ניתן כמובן להסיק על קשר בין מתודות שמחזקות קהילתיות למוביליות חברתית. אולם חלק ניכר מהעשייה בתכנית מעלה לתודעה נושאים של שותפות, חיזוק קשרים ויחסים ובנייה של זהות משותפת ברמה רשותית ואנו מקווים שהדבר ייצר תשתית שתקדם שוויון הזדמנויות ומוביליות. מהנסיון בשטח, אנו רואים אנשים שממוקמים במקום הנכון עבורם, מרגישים משמעותיים ומצליחים למצות את עצמם בצורה מיטבית, מה שמגדיל את הסיכוי לכך.
[1] תהליך מחקר מעמיק שניהלה הקרן, בתחומים של שוויון הזדמנויות, מוביליות חברתית ופיתוח מקצועי אפקטיבי של עובדי הוראה חשף וחידד כי מחנכות הכיתה, הינן סוכנות שינוי משמעותיות ומשפיעות. הן מוצבות בחזית העשייה החינוכית והינן בעלות השפעה מכרעת על התלמידים והמערכת כולה. המיקום הייחודי שלהן כגורם המקשר בין המערכת, ההורים והתלמידים – מקנה להן תפקיד משמעותי, במיוחד עבור אלו התלמידים והמשפחות שזקוקים לתמיכה שלהן במידה הרבה ביותר. מחקר מקיף ורחב זיהה קשר משמעותי בין תפקיד המחנכת כמתכללת וכמבוגר משמעותי עבור התלמידים לבין הסיכוי להשגת שוויון הזדמנויות בעתיד.
