גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה
מנהיגות
השראה

קהילה, תקשורת וקונפליקט: בונים קיימות החברתית

ד"ר מולי פלג
יום שישי, 7 באפריל, 2023
קהילה השואפת לפרוח ולשגשג צריכה לפתח מיומנויות, תהליכים ומוסדות לניהול של סכסוכים ולא ליישובם, מכיוון שהתעקשות על הסרה של הקונפליקט מביאה בדרך כלל להתגברותו.

קיימות חברתית היא היכולת של קהילה להתגבש ולשמר את עצמה כנגד אתגרים פנימיים וחיצוניים שעלולים לערער אותה. המאמר הבא מסביר את חשיבותם של תקשורת ושל קונפליקט בין חברי הקהילה בבנייה של הקיימות החברתית שלה.

א. קהילה
סוציולוגים פוליטיים וחוקרי קיימות חברתית מבחינים בשני סוגים של קהילות אנושיות: קהילה אינסטרומנטלית וקהילה ממשית, אשר מהוות שתי התקהלויות שאליהן מתקבצים בני אדם בשל סיבות ונסיבות שונות.
קהילה אינסטרומנטלית מהווה כלי להשגה של מטרה שאלמלא ההתחברות של אנשים יחד לא הייתה מתאפשרת. עם השגת המטרה שלשמה נוצרה הקהילה אין בה יותר צורך והיא מתפרקת. מכאן שקהילה אינסטרומנטלית היא פונקציונלית וגמישה – היא נוצרת לשם הגשמה של פונקציה או תפקוד ספציפי, היא מתחברת או מתפרקת בהתאם לצורך וביחס למילוי או אי מילוי המשימה והיא קמה או נופלת בקלות יחסית, ללא סיבוכים של התקשרות או מחויבות יתרה.
קהילה ממשית היא קהילה שעצם ההתהוות היא המטרה שלה. היא אינה מתכנסת על מנת להשיג מטרה חיצונית לה ואינה משמשת כאמצעי לקידום של יעדים אחרים. סיבת הקיום שלה היא ההתחברות עצמה, מימוש רצונו של האדם לחיות בקהילה או מימוש הפוטנציאל האנושי והחברתי באדם. לכן, קהילה ממשית מייצגת את כל ההפכים של קודמתה – היא רב-תחומית, קשיחה ונוקשה. בנוסף, חבריה חפצים ועמלים על שמירת האיחוד ועל מימושו ועל כן חופש הפירוק והחיבור מחדש אינו זמין בצורה מהירה. חיבור אנושי כזה יתאמץ יותר לשרוד אל מול מהמורות וקשיים מזדמנים ויישא יותר בעול למען קיומה של הקהילה החדשה שנוצרה.

ב. תקשורת
אמות המידה היעילות ביותר להשוואה בין שני סוגי הקהילות הן תקשורת או סוגי האינטראקציה בין חבריהן. בקהילה האינסטרומנטלית התקשורת תזרום רק בנתיב אחד שלמענו התכנסו האנשים מלכתחילה. נושאי שיחה נוספים וכיווני התעניינות הדדית אחרים יהיו מקריים, אם בכלל. זוהי תקשורת חד-ממדית ואקראית שאינה דורשת השקעה מיוחדת או מאמץ לחיבור שפה חדשה ומגשרת. בקהילה ממשית, כשההכוונה היא למסד ולשאת את ההרכב החדש למרחקים, התשומה וההשתדלות הן בהתאם. התקשורת היא רב-ערוצית והסקרנות להבין את האחר מרובה ונוגעת בנושאים שונים. בהתאם לכך הצדדים נושאים בנטל של חיבור שפה חדשה ואינם מסתפקים בחיבור טלאים רגעי של שתי שפות שונות.
תקשורת הינה מרכזית לכינונה של קהילה ממשית עד כדי כך שניתן לקבוע במידה גבוהה ביותר של סבירות כי טיב הקהילה תלוי באיכות התקשורת בין מרכיביה. קביעה זאת מניבה אבחנה משמעותית בין תקשורת לקויה (destructive) לבין תקשורת בונה (constructive). תקשורת לקויה מאופיינת בקשיים בנתיבי השיח בין הצדדים והיא גורמת לכך שהמסר המשוגר אינו זהה למסר שנקלט. בעקבות כך נוצר פער של הבנה ובעקבותיו גם פער של אמון אשר מכבידים מאוד על בנייה של מרקם חיים משותף ומצליח. תקשורת בונה היא המודל ההפוך והיא מאופיינת בשקיפות, ברהיטות ובנתיבי תקשורת נקיים ופתוחים. המסרים הנשלחים נקלטים באותו המובן ובאותה הכוונה שאליהם התכוון המשגר ובעקבות החיבור המוצלח נבנים גם אמון וביטחון הדדיים זה בכוונותיו של זה. אלו הן אבני היסוד לכינונה של כל קהילה ממשית המייחלת לקיום ארוך טווח.
המושג קונפליקט רלבנטי מאד בהבנה של דינמיקת התקשורת בקהילות שונות, כאשר תקשורת לקויה אופיינית ליחסים בין קהילות בקונפליקט ולתקשורת בונה יש מקום מרכזי בתהליכי ניהול או ביישוב סכסוכים. יחד עם זאת קונפליקט מסייע גם לתקשורת בונה בתוך קהילות בכך שהוא מדרבן ומאיץ תהליכי גיבוש והתקרבות פנימיים במצב של עימות חיצוני, אשר מאיים על כל מרכיבי הקהילה.

ג. קונפליקט
משמעותה של תקשורת היא כי קיימת הכרה או מודעות הדדית זה לקיומו של זה, שהרי לא ייפתח ערוץ תקשורת אם אין איש בצד השני ולא יועברו או ייקלטו מסרים. השערה זאת גלומה גם בהגדרה הבסיסית של קונפליקט המורכבת מארבעה חלקים:

  • השתתפות של יותר מישות אחת
  • בין המעורבים קיים מצב של ניגוד אינטרסים
  • כל הצדדים מודעים לקונפליקט
  • בחירה בפתיחה או תגובה לעימות

מרכיבים אלה תקפים ורלבנטיים לכל סכסוך, בכל מקום ובכל זמן, כלומר קונפליקט היא תופעה אחידה אשר נשענת תמיד על אותם מרכיבי הגדרה בין אם מדובר בריב בין בני זוג, בסכסוך עבודה במפעל, בעימות בין חמולות, במלחמה בין מדינות או בהתנגשות ציביליזציות. ההנחה של ריבוי הישויות מאפשרת גם את ההבנה של המושג קונפליקט פנימי וזוהי תרומתם של הפסיכולוגים לחקר ולמיפוי של תופעת הסכסוך, כאשר כוונתם היא למחלוקת הניטשת בתוך היחידה הגרעינית: בעולמו הפנימי של היחיד, בתוך המשפחה או בתוך הארגון. גם שם יש התנגשות של אינטרסים כמו למשל בין החלק הרוחני לחלק החומרי או בין מה שהייתי לבין מה שאני עכשיו או לחילופין בין מה שאני עכשיו לבין מה שהייתי רוצה להיות. מכאן השימוש במונח של יותר מישות אחת, לאו דווקא יותר מאדם אחד, הנחוצות לקיומו של קונפליקט.
 
קהילה השואפת להפוך לממשית, כלומר לקדם, לפתח ולייצב את הקיימות החברתית שלה, חייבת לדעת להכיל קונפליקטים ולהבין כי זוהי תופעה טבעית הנובעת בעיקר משונות בסיסית בין אנשים. קהילה השואפת לפרוח ולשגשג צריכה לפתח מיומנויות, תהליכים ומוסדות לניהול של סכסוכים (conflict management) ולא ליישובם, מכיוון שהתעקשות על הסרה של הקונפליקט מביאה בדרך כלל להתגברותו. קונפליקט הוא יסוד טבעי של התפתחות אנושית וכשמכוונים אותו לכיוונים יצירתיים וחיוביים (conflict transformation), המבוססים על תקשורת בונה, הקהילה מתחסנת, מתחזקת ומוכנה לאתגרים חדשים.

*מבוסס על הפרק  דיאלוג ערכי-הבסיס לקיימות חברתית מאת מולי פלג, מתוך הספר לשמרה – קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל, בעריכת מלי נבו יורם רייך ליה לוין ודניאל מישורי, הוצאת רסלינג, 2022.

ד"ר מולי פלג

ד"ר מולי פלג, ראש בית הספר הבינלאומי, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?