גליונות

גליונות מגזין ק.מ.ה

פברואר 2024 - מצמיחים קהילה חדשה

ינואר 2024 - חינוך ללא בית

נובמבר-דצמבר 2023 - מגבירים את האור

אוקטובר 2023 - קהילה בחירום

ספטמבר 2023 - קהילה וחינוך

אוגוסט 2023 - קשרים ויחסים

יולי 2023 - בין יזמות, מנהיגות וחינוך

יוני 2023 - קהילתיות כשיטה - סביבה ארגונית מקדמת מנהיגות

מאי 2023-בין מוביליות לקהילתיות

מרץ 2023 - מודלים לחיזוק איתנות קהילתית

ינואר 2023 - שותפות בחינוך

דצמבר 2022 - על הדמוקרטיה: מהדורה פוליטית

נובמבר 2022 - איתנות קהילתית ברשויות וארגונים

ספטמבר 2022 - קונפליקטים: התמודדות וצמיחה

אוגוסט 2022 - קהילה וסביבה

יולי 2022 - תקשורת, מנהיגות ואחריות חברתית

יוני 2022 - אוטונומיה בית ספרית

אפריל 2022 - עושים שינוי בחינוך בישראל

מרץ 2022 - מולידים שינוי: מהפכה בגיל הרך בישראל

ינואר 2022 - ספורט, מנהיגות וקהילה

דצמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק ב'

נובמבר 2021 - בין שלטון מרכזי לאחריות מקומית חלק א'

אוקטובר 2021 - כוחה של מנהיגות מקומית

ספטמבר 2021 - בין שינוי חברתי לחינוך

אוגוסט 2021 - כיצד תפיקו מגזין בארגון שלכם

יולי 2021 - משבר כהזדמנות

מאי 2021 - חיים יחד – מנהיגות וקהילה בחברה רב תרבותית

אפריל 2021 - חינוך וקהילה במרחב העירוני

מרץ 2021 - התחדשות

פברואר 2021 - קהילתיות במרחב העירוני

ינואר 2021 - קהילות במרחב הוירטואלי

דצמבר 2020 - כלי הערכה ומדידה בעולם החינוך והקהילה

אוקטובר 2020 - מנהיגות מקומית

ספטמבר 2020 - התחלה טובה

יולי 2020 - כוחה של קהילה

יוני 2020 - זהות קהילתית כמפתח לאיתנות

תפריט
מאמרים
קהילה

קהילתיות בשלוש צורות

עופר ברקן
שבת, 8 באפריל, 2023

האם הקהילה היא מטרה או אמצעי עבורכם? האם אתם בונים אותה או שהיא מהווה עבורכם שדה לפעולה? האם הקהילה היא תפיסת עולם ואופן פעולה או מטרה בפני עצמה?
מטרת המאמר היא להראות שאלו שלוש נקודות מבט על קהילה וקהילתיות, אשר כל אחת מהן מתווה דרך עבודה שונה, מטרות ויעדים אחרים, גיוס משאבים ייחודי וגיוס מתנדבים ופעילים בדרכים שונות (שדמי-ווטרמן, 2010). הבחנה זו היא קריטית לאופן שבו אתם בוחרים לפעול בשדה החברתי-קהילתי.
נסו לעשות זום-אאוט ולבחון איפה אתם נמצאים בתוך המשולש הזה:

1.    קהילה כמטרה – כאשר המטרה היא קיום וחיזוק הקהילה
אם אתם כאן, סימן שהמטרה שלשמה אתם קמים בבוקר היא הקהילה עצמה. אתם פועלים בדרכים ובאמצעים שונים, אך המטרה הסופית היא חיזוק הקהילה. השאיפה היא להגדיל את ההון החברתי – הקשרים בין חברי הקהילה והשחקנים השונים. הייעוד של עבודתכם הוא יצירה של קהילה איתנה, כזו שמקנה לחבריה תחושת ביטחון והם רואים בה בית. לרוב מדובר בקהילות מקומיות, אך לא בהכרח, לדוגמה: יישובים קהילתיים, שכונות עירוניות, מתנ"סים; משמר אזרחי, עמותות גמ"ח, תנועות נוער וארגונים המגיעים מתוך הקהילה; כפר סטודנטים או קהילת גמלאים הנפגשים באופן תדיר ומקיימים קשרים משמעותיים; קבוצות עניין שנושא הפגישה שלהן מהווה רק תירוץ על מנת להרגיש 'ביחד' וליצור קשרים בין-אישיים (שדמי-ווטרמן, 2010).

2.    קהילה כזירת פעולה – כאשר הקהילה היא האמצעי שדרכו משיגים מטרות
ישנם ארגונים וקבוצות שעושים שימוש בקהילה כאמצעי להשגת מטרות במגוון תחומי חיים, כגון: חינוך, תרבות, פנאי, בריאות, רווחה ועוד. במקרה זה, הקהילה משמשת כמרחב שבעזרתו מקדמים שינוי. כאשר ארגוני איכות הסביבה נאבקים נגד זיהום תעשייתי, הם מגייסים את הקהילה באזור. פעילי איכות הסביבה מתאגדים לא רק על מנת לבנות קהילה, אלא גם כדי ליצור שינוי סביבתי באמצעות גיוס חברים, שכנים, מכרים, משפחה ועוד, למען המטרה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מגייסת מתנדבים שיסייעו בשמירה על כללי הבטיחות, במטרה לצמצם את מספר תאונות הדרכים ואת כמות הנפגעים בהן. גם מפלגות ונבחרי ציבור משתמשים בפלטפורמה הקהילתית על מנת להפיץ את משנתם (שדמי-ווטרמן, 2010).

3.    קהילתיות כשיטת פעולה – במקומות שבהם לא קיימת קהילה
בארגונים ובקבוצות שאינם מהווים קהילה, משתמשים בשיטות המיועדות לבינוי קהילה. כלומר, אין למעשה קהילה, אלא רק שימוש ב'הלוואה' של פעולות קהילתיות לצורך הגשמת מטרות ארגוניות. לדוגמה: שיפור של קשרים אישיים בחברה עסקית על מנת לשפר את התפוקה; מורים שמתארגנים בקהילות של למידת עמיתים ומחזקים גם קשרים חברתיים ותחושות של שייכות ומחויבות, מתוך הבנה כי שותפות כזו מייצרת למידה משמעותית;  פלוגת מילואים שמבצעת פעולות בעלות מאפיינים קהילתיים, על מנת לשפר את הלכידות בין החיילים ולהעלות את גאוות היחידה. אפילו אפליקציית הניווט Waze החלה כמיזם קהילתי, לפני שהפכה לחברה מצליחה, כאשר הקהילתיות (הוירטואלית במקרה זה) מהווה שיטה להגעה אל היעד (שדמי-ווטרמן, 2010).

הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בין גישות הפעולה:

קהילה כמטרהקהילה כזירהקהילתיות כשיטה
מטרת הפעולהחיזוק האיתנות הקהילתית לשם הגברת תחושת השלומות  (Well-being) של חברי הקהילהקידום מטרה/סדר יום/פעולה של ארגון כלשהו, כאשרהקהילה מהווה אמצעי להשגת המטרההעלאת האפקטיביות של צוות עובדים/ארגון/קבוצה, הפועלים יחד לשם השגת מטרה – קהילתיות היא שיטת העבודה
מי מוביל את הפעולה?מנהיגות מקומית פורמלית או א-פורמלית, בעלי תפקידים חברתיים בקהילה, מנהלי ארגונים חברתייםבעלי תפקידים בארגון המבקש לקדם מטרה או סדר יום. הארגון יכול להיות חיצוני לקהילה או מתוכהמובילים או מנהלים של קבוצות/צוותים/ארגונים
דוגמה למובילי הפעולהרשות מקומית: מנכ"ל, ראש אגף קהילה/חברהיישוב כפרי: מנהל/רכז קהילה, יו"ר ועד, מובילי ועדותארגונים חברתיים: מנהל/יו"ר מתנ"ס, מנהלי עמותות מקומיות, מנהיגים מקומיים, פעיליםארגון חיצוני לקהילה: רכז חינוך/ קהילה/מתנדביםארגון פנימי לקהילה: מנהל ארגון, רכז פעילות, אחראי תחום הסברה, מתאם קשרי שותפיםמורה, מפקד בצבא, מנחה מקצועי, מנהל צוות, מוביל צוות תושבים ומגוון תפקידי ניהול והובלה נוספים
קהל היעד/מושא הפעולהכלל הקהילהתושבים, קבוצות או ארגונים בקהילה, על פי תוצאת הפעולה הרצויהחברי הקבוצה/הארגונים שאיתם אנו עובדים

סיכום
ההבחנה בין שלוש נקודות המבט על קהילה מחדדת את דרכי הפעולה והמטרות שלשמן אנו פועלים.
באמצעות ההבנות שמעלה המאמר, ניתן לבחון האם מטרות הארגון תואמות את הייעוד שלו והאם הפעולות המבוצעות ביום-יום משרתות מטרות אלו. מעבר לכך, ניתן לבצע הערכה של השותפויות שאנו רוצים לקדם ולבחון היכן נמצאים הארגונים והקבוצות שאיתם אנו מעוניינים ליצור שיתוף פעולה מוצלח.
בהצלחה!

ביבליוגרפיה: שדמי-ווטרמן, ש'. (2010). לשם שינוי ביחד (עמ' 35-41). ת"א: משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

עופר ברקן

מנחה בינוי קהילה, מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

צרו קשר עם ק.מ.ה

דברו איתנו

צרו קשר ונציג.ת ק.מ.ה. יחזרו אליכם

מה אתם רוצים לחפש?