לפני שלוש שנים, בראש השנה, נכנסתי לתפקידי כמנהל ק.מ.ה – המרכז לקהילה, מנהיגות והשראה.
ק.מ.ה הוא ארגון חברתי, שמטרתו להשפיע על החברה הישראלית בהיבטים של חיזוק איתנות קהילתית, לצד הבטחת קיימות כלכלית של ארגון לאורך זמן.
עם כניסתי לתפקיד, ומתוך כוונה לחזק את תחומי היזמות החברתית והחינוכית במכללת אורנים, הגדרתי לעצמי שלושה יעדים מרכזיים: פיתוח הארגון כיחידה אורגנית, עם ממשקים טובים ומניבים בתוך היחידות וביניהן, בניית יחסים אישיים בין חברי הצוות ודיוק ההשפעה החברתית שלנו ככלי להעצמתה.
הרקע המדעי והעסקי מהם הגעתי השפיעו על התפיסה שלי בניהול היחידה, אך היא הושפעה גם ממקורות רוחניים רבים. אני ממליץ לכל מנהל ולכל מי שעוסק בהובלה ובחינוך, לגלות את המקורות הרוחניים המניעים אותו ולטפח את הקשר שבין רוח לפעולה. בהקשר זה, אציין שלושה הוגים, שמשנתם מכוונת אותי באופנים שונים בניהול ק.מ.ה:
- אסא כשר, במאמרו על הצטיינות, מאפיין מספר סוגים ודרגות של הצטיינות. בדרגה אידילית מדובר על הישגים גבוהים באופן אובייקטיבי, שאינו השוואתי, ושמחייבים למידה ושיפור מתמידים לצד שתי מידות – האומץ להצטיין וענווה.
- ט"ס אליוט, במאמרו על הקושי בהגדרת אדם תרבותי (עמ' 426), מתייחס לאיזון שבין תכונות אישיותיות, יכולות וגישות. במאמר מוצגת התיחסות מבריקה ליחסי הגומלין בין יחסי אנוש, להשכלה, לסקרנות אינטלקטואלית ולרגישות אמנותית.
- ויקטור פרנקל, מתוך התבוננות באדם החוקר את עצמו, את מניעיו ואת המשמעות שבפעולותיו, מהווה בסיס לתפיסה שמלווה אותי לגבי היחס להגשמה ולהנעה, לחופש הרצון ולהשאיפה למשמעות. מאותו החקר מתפתחת, כמעט באופן אינטואיטיבי, האחריות שלי עצמי למקום רחב יותר – לקיחת אחריות על הסביבה.
אני חש כי בשלוש השנים האחרונות אנו נמצאים במסע ארגוני לפעולה מתוך חיפוש משמעות, לקיחת אחריות על הסביבה ושאיפה להצטיינות מהדרגה הגבוהה ביותר.
כיום, כשמרכז ק.מ.ה הוא גוף המציע הכשרות, ליוויים והתערבויות מהמובילים בצפון, אנו מגשימים את חזון האקדמיה בעלת האחריות החברתית.
בפרוש עלינו השנה החדשה, האתגרים העומדים בראש מעייננו הם העמקת החיבור של האקדמיה לשטח, לצד התמודדות עם המציאות המשתנה, שהזמנים הנוכחיים מביאים לפתחנו.
שנה טובה!!
