מה למדנו משנתיים של עבודה בשטח
לפני כשנתיים הושק תו התקן הקהילתי, כלי חדשני אשר פותח במרכז ק.מ.ה, בשיתוף המשרד לקידום וחיזוק קהילתי וקרן מאירהוף, במטרה לסייע לרשויות מקומיות לחזק ולהצמיח תשתיות יישוביות – קהילתיות.
תו התקן הקהילתי כולל סט של מדדים בחמישה תחומים בהסתמך על מחקרים וכלים מן הארץ ומן העולם, לפיהם מתבצעים המיפוי וההתערבות:
מאז השקתו הופעל התהליך בחמש רשויות, שונות זו מזו בגודלן, בהרכבן הדמוגרפי ובמדד הלמ"ס שלהן. במאמר זה ברצוננו להביא דוגמה לתוצאות המהלך וכן מספר תובנות שאליהן הגיעו הצוותים המקצועיים אשר ביצעו את פעולות המיפוי וההתערבות ברשויות, תובנות שהינן בעלות משמעות עבור בעלי תפקידים ברשויות מקומיות ועבור מנהלים ומנהיגים הפועלים בסקטור המקומי.
כל כניסה של רשות למהלך תו התקן הקהילתי נעשית בתמיכה ובהובלה של ראש הרשות ולרוב בשיתוף פעולה הדוק עם אגפי הרווחה, הקהילה או החינוך. כאמור, תו התקן מבקש למפות חמישה תחומים אשר בכל אחד מהם נבדקו מספר מדדים הבוחנים את מידת המימוש של הפוטנציאל הקיים בו. הבדיקה נעשית מתוך 'גישת הנכסים', הגורסת כי בכל מקום יש מגוון נכסים (אנושיים, פיזיים, תרבותיים, חברתיים, ארגוניים ועוד) אשר מידת המימוש שלהם, לטובת חיזוק האיתנות החברתית-קהילתית, היא זו שנבדקת בתהליך תו התקן. המיפוי מאפשר לתרגם 'תחושות בטן' של מקבלי החלטות ואנשי מקצוע לכדי נתונים מספריים מבוססים וכך ניתן לקדם עשייה ממוקדת בתחום נדרש. בסיום תהליך המיפוי מקבלת הרשות מידע רב המסייע לה בתהליכי תכנון בתחום החברה-קהילה.
להלן דוגמה לסיכום כללי של תוצאות מיפוי אשר נעשה ברשות בינונית (כ-50,000 תושבים). הניקוד הוא בין 5-1, כאשר 1 היא מידת מימוש נמוכה ו-5 היא מידת מימוש מיטבית. תוצאות הסקירה הראשונית של מדדי תו התקן בעיר מעלים את התמונה הבאה:
מתוך התרשים ומניתוח הממצאים ניתן לראות כי ברוב התחומים פעולות העירייה וההנהגה המקומית מצויות ברמות מימוש וביצוע בינוניות ומעלה. כלומר, ישנו מלאי גדול של נכסים ומשאבים אך מידת השימוש בהם, לשם מיצוי היכולות והפוטנציאל הגלום בהם, היא חלקית. ההשלכה של תוצאה זו היא שתחושות השייכות, הלכידות והאיתנות של התושבים עלולות להיות בינוניות גם כן.
ברשות שהובאה כאן כדוגמה חשו אנשי המקצוע כי יש קושי בשיתופי פעולה בין גורמים שונים בעיר והמיפוי העלה כי בתחום השותפויות הבין-מגזריות (מיזמים בהם שותפים שני מגזרים ויותר) רמת מימוש הפוטנציאל היא אכן נמוכה מאוד. תרומתן של שותפויות, בהיבט החברתי-קהילתי, הוא בחיזוק האמון בין הרשות לתושבים ובין הארגונים הפועלים בתוך הרשות וכן ביכולתן לתת מענה לסוגיות חברתיות, חינוכיות ואחרות. המיפוי איתר את הארגונים המרכזיים ובעקבות מהלך תו התקן נעשו פעולות מטעם הרשות ליצירה של חיבורים ושותפויות ארוכי טווח. תהליך תו התקן סייע בין היתר למפות את הארגונים הפועלים ברשות כדי לייצר בהמשך בסיס לשיתוף פעולה ביניהם.
ברשות אחרת התקבלה תוצאת המיפוי הבאה:
ברשות זו ניתן לראות כי תחום מימוש הנכסים (פיזיים ואנושיים בעיקר) הינו ברמה הנמוכה ביותר, ואילו תחום השותפויות הבין-מגזריות הינו ברמת המימוש הגבוהה ביותר. עוד העלה העלה המיפוי את הצורך לחדש פורום קהילתי שפעל בעבר, על מנת לייצר תכנית אב חברתית-קהילתית. פורום זה, בו נמצאים נציגי כל הארגונים, אנשי המקצוע ופעילים מתחום הקהילה, יבנה תכנית פעולה עתידית, המבוססת על ממצאי המיפוי. גם כאן, המיפוי לא הפתיע את בעלי התפקידים, אך תיקף את התחושות בנתונים ואפשר לנמק ולהסביר מדוע התחושות נכונות. יש לציין כי תו התקן הקהילתי הינו כלי הנמצא בתהליך פיתוח ובעקבות כל פעולה ברשות אנו מצליחים לדייק ולהתאים את המדדים אשר נבחרו. כך למשל, נמצא כי ישנם מדדים חשובים אשר לא ניתן לקבל עליהם נתונים, כמו לדוגמה כמות התלונות של שכנים במשטרה, שהוא מדד המעיד רבות על מידת האמון והלכידות החברתית ברשות, אך נתוני המשטרה אינם מאפשרים לדעת כמה מתוך התלונות נוגעות לסכסוכי שכנים.
מתוך הניסיון בשטח עלה עוד כי יש להתאים את המדדים לאופי הרשות, לדוגמה:
- ברשות מקומית שבה מתגוררות אוכלוסיות ממגזרים שונים (יהודים-ערבים, דתיים-חילונים) יש לבחון את הפעולות בתחום הלכידות החברתית בתוך כל אחד מהמגזרים, לצד מדדים הבוחנים את החיבור בין המגזרים
- ברשות מקומית בעלת אופי כפרי יש להתאים את המדדים של זהות מקומית ואופי המרחב הציבורי לאופי היישוב
- גודל הרשות מחייב התאמה של חלק מהמדדים מכיוון שאין דין מועצה אזורית בת 6,000 תושבים כדין יישוב עירוני בינוני-גדול בן 60,000 תושבים
- יש לייצר נתוני סף (Bench-Mark) בהתאם למדד הסוציו-אקונומי על מנת לתקף ולהבין את נתוני המדדים של הרשות כלפי עצמה וביחס לרשויות אחרות הדומות לה
כל אלה דורשים עבודת פיתוח נוספת אשר מתקיימת במקביל לפעולות המיפוי וההתערבות ברשויות אשר נמצאות בתהליך וברשויות חדשות אשר נכנסו אליו לאחרונה.
תו התקן הקהילתי לרשויות מבקש להביא סטנדרטים מקובלים למדדים חברתיים-קהילתיים, שיאפשר לרשויות לצמוח בהיבטים אלו.
