ראיון אישי עם ליאורה ארביב, מנהלת בית הספר אלמוגים בקרית ים
בשנים האחרונות הפכה סוגיית החוסן החינוכי לשאלה מערכתית ולא רק אישית. יותר ויותר מנהלות ומנהלים מבינים כי חיזוק צוותי החינוך הוא מהלך אסטרטגי ארוך טווח ולא תגובה רגעית למשבר. אחד הפרויקטים מחזקי החוסן בצפון הוא פרויקט אריסון, המציע הכשרה יישומית במימון מלא לאנשי חינוך בצפון
שוחחנו עם ליאורה אביב, מנהלת בית ספר יסודי ממלכתי אלמוגים בקריית ים על המציאות המורכבת, ההחלטה להצטרף לתהליך ועל השינויים שכבר ניכרים בשטח.
אם היית צריכה לתאר במשפט אחד את המציאות שבה פועל בית הספר שלך היום – מה היית אומרת?
התנהלות במציאות של אי ודאות המלווה במתח רב. נדרש מהצוותים כל הזמן לתפקד תוך כדי עומסים רגשיים, ובתוך זה לשמור על השגרה לעצמם ולתלמידים, ולשמור את ביה"ס סביבה בטוחה בתוך מציאות שאינה בטוחה.
מה חיבר אותך, כמנהלת, להצטרפות לתהליך של מקדמי חוסן חינוכיים?
אני מבינה שהמפתח להתמודד עם ההסיטואציה הזו זה לחזק את החוסן של המורים. מורה שלא יכול להחזיק את האירוע, לא יכול לתפקד בכיתה.
מה המשמעות של “חוסן” בעיניך, בהקשר הבית־ספרי והקהילתי?
היכולת לקחת דברים בפרופורציה, לא להיבהל. לנשום לתוך הסיטואציה ולעבד את הנתונים. לא לתת לרגש להחליש ולפרק אותי כאיש חינוך.
וגם, להחזיק את זה שאני לא לבד, שאני חלק מקהילה, אני יכול לשתף ולהיעזר. לזכור שאנחנו צוות, שמהווה כוח גדול הרבה יותר ממורה בודד.
קהילתיות מגבירה חוסן, יש לי שותפים להתמודדות.
ההבנה של חוסן שגורה אצלנו בביה"ס. יש לצוות פתיחות לדבר רגש. זה בי"ס מאפשר. אין מקום לשיפוטיות וביקורת. וזה דבר שמגביר חוסן.
מה מאפיין את התהליך שאתם עוברים במסגרת הפרויקט, ומה מייחד אותו מתהליכים אחרים שהכרת?
יש פה תהליך שכל מורה עובר באופן אישי. הוא מסתכל פנימה, לוקח אחריות, מייצר תובנות אישיות, ואז זה יוצא החוצה לתלמידים ולקהילת ביה"ס.
האם יש רגע, תובנה או פעולה קונקרטית מתוך התהליך שבלטה עבורך במיוחד?
הבקשה שהגיעה מהמורים שעברו את ההכשרה להמשיך את המפגשים היתה רגע של הבנה עבורי עד כמה המפגשים היו משמעותיים עבורם.
אילו שינויים את כבר מזהה – בצוות, בתלמידים או בקשר עם הקהילה?
ב-well being של המורים. הצוותים מרגישים יותר טוב. זו נקודת התחלה טובה למפגש עם אנשי צוות אחרים, עם תלמידים. זה מהדהד בכל הזירות.
מה היית רוצה שיישאר בבית הספר גם אחרי סיום הפרויקט?
כדי להחזיק את זה נדרשת המשכיות. אדם צריך להתמלא כל הזמן. לפרוק מתחים ולהכניס פנימה דברים טובים ומחזקים. הם קיבלו כלים מעולים, אבל צריך להמשיך וללוות את התהליך הזה.
מה היית אומרת למנהל/ת שמתלבט/ת אם להצטרף לתהליך דומה?
אין מה להתלבט. מורים חייבים את הרגע הזה שלהם עם עצמם. המפגשים האלה מאפשרים בדיוק את זה. זה לא עוד השתלמות כי צריך.
ההכשרה מאפשרת התפתחות ברמה האישית. מקבלים בה כלים של טיפול, שעוזרים לחזק את המסוגלות והיכולת של הצוות להתמודד עם המציאות המורכבת. זו מתנה יקרת ערך.
חוות דעת של מורות שהשתתפו בסדנאות:
"המנחה באה בגישה תומכת, הקשבה, הכלה, ניתן מקום לשאלות, שיתוף וריפלקציה אישית. בעלת אנרגיה חיובית למשתלמות, חמה ונעימה."
"זה היה קול חיובי ואכפתי, חווית למידה ריגשית ומעצימה. הרגשתי שאני מחזקת את האני מאמין שלי ואת דרכי בהוראה, אני נהניתי, למדתי דברים חדשים על חברותיי בצוות ובכלל."
"ההשתלמות מאווררת רגשות ותורמת לגיבוש ולתחושת הקהילתיות. היום ממש קיבלנו כלים פרקטיים והצעות לפעילויות שנוכל להשתמש בהן בשיעורים שזה היה מעולה מעולה מעולה!"
"ההשתלמות של חוסן ממש מעניינת, קיבלנו כלים כיצד להתמודד עם מצבים, לשתף את החוויה שלנו ושל הילדים, קיבלנו מענה וסל אפשרויות, התרשמתי לטובה. המרצה ממש מעניינת מקצועית וטובה."
