בארבע השנים האחרונות פועל פרויקט "ראשית" מבית קרן משפחת ליאון ובניהול מרכז ק.מ.ה, בעיר שדרות. במהלך תקופה זו, ובייחוד בשנתיים שקדמו למלחמת חרבות ברזל, נבנו שני עוגנים עיקריים של התוכנית:
גיבוש קהילת מחנכות בית ספרית, פיתוח הפרופסיה של מחנכת הכיתה בבית הספר.
שני אלו תרמו לחוסן הבית ספרי ובין היתר ליכולת של הצוות להתמודד עם מצב החירום בתחילת המלחמה . במהלך המלחמה, שדרות פונתה ותושביה פוזרו, אך תכנית "ראשית" – התכנית היחידה שהמשיכה לפעול גם בזמן הפינוי – ליוותה את המחנכות בכל מקום שבו שהו. הקשר העמוק שנבנה, והזהות המקצועית שגובשה, העניקו למחנכות כוחות וכלים להוות עוגן עבור תלמידיהן – גם כשהם עצמם היו מפוזרים ברחבי הארץ. עם חזרת תושבי שדרות לעיר במרץ 2024, שבו גם החיים הבית־ספריים לשגרה מחודשת. תכנית "ראשית" ממשיכה להעניק תמיכה וכלים, בין היתר עסקנו בהכשרה ייחודית לעוזרי הוראה לקראת פתיחת בתי הספר . כיום אנו אומרים בפה מלא: בינוי קהילת מחנכות הוא חוסן. פרופסיה היא חוסן. תכנית "ראשית" שולחת אדוות של יציבות, מקצועיות ואמונה בקהילה הבית־ספרית ובקהילה העירונית כולה.
ראיון עם איילה חדד מנהלת בית הספר היסודי שקמים מעוז בשדרות
גב' איילה חדד, מנהלת בית ספר יסודי 'שקמים מעוז' בשדרות
בעלת ותק של 5 שנים בתפקיד
כמות תלמידים: 387
כמות חברי צוות: 39 מורים + 14 תומכות הוראה + 12 סייעות
___________________________________________________________________
מה את רואה כהישג הגדול ביותר של בית הספר בשנים האחרונות בתקופה בה התכנית פועלת ? במה התוכנית חיזקה את בית הספר?
תכנית "ראשית" המופעלת עי מרכז קמה ומעין כמנחה אצלנו, תפסה מקום מרכזי בתהליך התקומה של בית ספר 'שקמים מעוז'. לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, כאשר חזרנו לפעילות אחרי חמישה חודשים שבהם צוות המורים לא נפגש פיזית, עמדנו בפני אתגר כפול: לשמר את הלכידות הצוותית ולחזק את תחושת המשמעות של המורים אל מול התלמידים. נוצרה מסגרת עבודה מובנית שמעין הובילה. התחלנו במפגשי שיח והתהליך התפתח למפגשי השתלמות ולמידה משמעותיים, שהיוו את הכוח המניע שאפשר לבית הספר לחזור לתפקוד מיטבי. דרך תהליך זה, הצוות חידד את תחושת המשמעות והייעוד שמובילים אותם, דווקא בתקופה המאתגרת ביותר."
מהו האתגר המשמעותי ביותר שבית הספר מתמודד איתו בבואו להטמיע את את השינוי המדובר?
התמקדנו בבניית זהות בית ספרית ייחודית. בשנה הראשונה נוצר חיבור משמעותי עם מעין, מנחת התכנית, שהשכילה להוביל את תהליך בגובה העיניים, ללא שיפוטיות ומתוך יכולת לכוון לרמה גבוהה. האתגר המרכזי היה להמשיך את התכנית בתקופת המלחמה, כאשר הצוות היה מפונה משדרות. נדרשנו לנהל במקביל את בית הספר הזמני ולשמר את הקשר עם הצוות והתלמידים של בית הספר המקורי – להחזיק את ה'גם וגם'.
ספרי על תהליך משמעותי שהובלת בבית הספר במסגרת התוכנית
התוכנית סייעה לנו לגבש ולחדד את הזהות הבית ספרית, לחזק את הייחודיות שלנו בתחום האמנויות ולחבר את הצוות למאפיינים הייחודיים הללו. חשפנו את המורים למגוון תחומים אמנותיים והעצמנו את יכולתם להשתמש באמנות ככלי להובלת תהליכים משמעותיים עם עצמם ועם התלמידים. התהליך תרם למיתוג החיובי של בית הספר. העשייה בשנה זו, בה ציינו שנה לתקומה וחזרה לבית, נעשית בעוצמה גבוהה יותר.
60 ילדים מנגנים, מפגש אומנים צעירים ועוד. הדבר מייצר אצל הילדים בטחון- ואנו קוצרים את הפירות של התהליך.
תכנית ראשית עזרה בחיזוק העבודה הצוותית בתוך ביה"ס, דבר שעוזר לעבודה הפדגוגית המקצועית שנעשית. כל איש צוות תורם את חלקו והתוצאה יותר טובה.
מי השותפים לתהליך?
מחנכות הכיתה וכלל צוות ביה"ס בעבודה משותפת
מה היו החסמים?
האתגר המרכזי היה גיוס הצוות ליוזמות חדשות, במיוחד לאחר המלחמה והחוויות הקשות שעברנו. הצבנו יעדים שאפתניים שדרשו יצירת מחויבות גבוהה. גורם מפתח להצלחה היה ההמשכיות עם אותה מנחה, שיצרה תחושת מחויבות הן לתהליך והן למנחה באופן אישי.
תכנית ראשית סייעה בחיזוק העבודה הצוותית בתוך בית הספר, מה שתומך בעבודה הפדגוגית המקצועית. כיום, כל איש צוות תורם את חלקו הייחודי והתוצאה המשותפת משמעותית יותר. המחנכות וכלל צוות בית הספר עובדים בשיתוף פעולה הדוק.
מה אפשר את ההצלחה?
תהליך עומק ואורך יצר מחויבות בין אישית ומקצועית גבוהה הין הצוות בפני עצמו ובין הצוות למנחה שהובילה אצלנו את התהליך.
מה היא ההשפעה של בית הספר על הקהילה? האם ובאיזה אופן התוכנית נתנה מענה לחיבור בינכם?
המלחמה יצרה מציאות חדשה בה המשפחות הפכו להיות חלק אינטגרלי מבית הספר. אנו מתייחסים לכל תלמיד לא רק כפרט אלא כחלק ממארג משפחתי שלם. בהיבט זה,תכנית ראשית השתלבה בתוך פעולות אחרות שערכנו בבית הספר.
איזו המלצה יש לך למנהל/ת אחרת שרוצה לעשות הליך דומה?
התכנית היא מתנה אמיתית למנהל. יש חשיבות עליונה לחיבור איכותי בין המנחה לצוות. אני ממליצה ליצור שיח כן ומשמעותי המשלב התמודדות עם אתגרי ההווה לצד יכולת להרים את המבט ולחשוב רחב. חשוב לדבר על ה'למה' – התכלית והמשמעות – ולא רק על ה'איך' הטכני."
מעיין בן חיים מנחת הפרויקט מטעם ק.מ.ה משתפת:
השנה נסיים תהליך של שלוש שנים בביה״ס. אילה היא פרטנרית כמו שחולמים – זיהתה את הפוטנציאל והפכנו את התכנית להיות של ביה״ס! נבנתה על עקרונות ראשית וקמה והותאמה לחליפה של ביה״ס מתוך אמונה משותפת בערכים, מתוך תקשורת ושותפות אמיתית.
בשנה הראשונה עסקנו בבניית קהילת המחנכות ותפיסת תפקידן.
בשנה השניה בעקבות המלחה נתנו בעיקר מקום ״לכאן ועכשיו״ ולקראת החזרה ולאחר החזרה- בהחזרת הכוחות, תחושת המוגנות והמסוגלות של המורות ושל התלמידים באופן מקביל ומשלים
ובשנה הנוכחית אנו מיישמים את הכלים שנאספו והצוות בהנהגת המחנכות מוציא לפועל יישומים בית ספריים הבאים לתת מענה ל״כאבי הבטן״ ולקידום שיווין הזדמנויות.
