להתחיל בקטן, אבל לחלום בגדול

ראיון אישי עם אושרת ויצמן, מנהלת בית ספר יסודי גלבוע בבית שאן

אושרת ויצמן
24 שנות ותק, מנהלת בית הספר היסודי ממלכתי גלבוע בבית שאן, בו 160 תלמידים ו25 חברי/ות צוות

_____________________________________________________________________________________________________

מה את רואה כהישג הגדול ביותר של בית הספר בשנים האחרונות?

ההישג הגדול ביותר של בית הספר בשנים האחרונות הוא השיפור והחיזוק של הקהילתיות בין הצוות, ההורים והתלמידים. בית הספר פיתח יוזמות שיתוף פעולה כמו מפגשים קהילתיים, סדנאות והדרכות להורים, אשר חיזקו את הקשרים והתקשורת בין כל הגורמים. בנוסף, הוקמו קבוצות "הנהגה הורית" ופרויקטים משותפים, שהגבירו את המעורבות והתחושה של שייכות בקרב התלמידים וההורים. כל זאת, הוביל לסביבה לימודית חיובית ומחוברת יותר.

מהו האתגר המשמעותי ביותר שבית הספר מתמודד איתו כיום?

בית החינוך מתמודד בפני אתגר מורכב בניהול ארבע כיתות חינוך מיוחד בתנאים של מחסור משמעותי במשאבים תקציביים וכוח אדם. מצב זה מקשה על מתן מענה חינוכי ותמיכתי הולם לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, שכל אחד מהם זקוק להתאמות אישיות ולליווי צמוד. האתגר המרכזי הוא למצוא דרכים יצירתיות ואפקטיביות להעניק את הטיפול המיטבי לכל תלמיד, תוך התמודדות עם המגבלות התקציביות.

ספרי על תהליך משמעותי שהובלת בבית הספר

כמנהלת בית הספר, אחד התהליכים המשמעותיים שהובלתי היה שינוי תפיסתי בהתמודדות עם אתגרי החינוך המיוחד בבית ספרנו. זיהיתי שהמחסור במשאבים יוצר תסכול עמוק בקרב הצוות, ושעלינו לחשוב מחדש על דרכי העבודה שלנו. התחלנו בסדרת מפגשים עם כל צוות החינוך המיוחד, בהם ביצענו מיפוי מעמיק של הצרכים והמשאבים הקיימים. בשיתוף עם הצוות, פיתחנו מודל עבודה חדש המבוסס על איגום משאבים וגמישות תפעולית. יצרנו 'בנק משאבים' בית ספרי, שכלל את כל המומחיות והכלים העומדים לרשותנו. השלב המאתגר ביותר היה שינוי התפיסה מ'כיתות נפרדות' ל'מערכת משולבת'. הצוות נדרש להסתגל לעבודה גמישה יותר, שבה מורים ואנשי מקצוע נעים בין הכיתות בהתאם לצרכים המשתנים. במקביל, יצרנו שיתופי פעולה עם ארגונים בקהילה שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמערך התומך. לאחר שנה של יישום המודל, ראינו שיפור משמעותי ביכולת שלנו לתת מענה מותאם לתלמידים, למרות המגבלות התקציביות. הצוות דיווח על תחושת מסוגלות גבוהה יותר, והקשר עם הקהילה התהדק. זה לא היה תהליך פשוט – היו התנגדויות, חששות וקשיים בדרך. אבל ההתמדה והאמונה בשינוי, יחד עם שיתוף הפעולה המלא של הצוות, הובילו להצלחה. היום אנחנו רואים שאפשר להשיג תוצאות טובות גם במציאות של משאבים מוגבלים, כשעובדים נכון ובשיתוף פעולה.

מי השותפים לתהליך?

צוות ביה"ס, קהילת ביה"ס בהובלת הנהגת ההורים, ליווי מדריכת ראשית איילה גולן, אנשי מפתח בקהילה

מה היו החסמים?

אציג את החסמים המרכזיים בתהליך: חסמי צוות: – התנגדות לשינוי בדפוסי העבודה המוכרים ולגמישות הנדרשת – חשש מעומס עבודה נוסף בשל הצורך בתיאומים ושיתופי פעולה – קושי להסתגל למעברים בין כיתות ולעבודה עם תלמידים חדשים – תחושת איום על האוטונומיה המקצועית בכיתה – חוסר אמון ביכולת לשמור על איכות הטיפול במודל החדש חסמים ארגוניים: – מערכת שעות מורכבת שמקשה על תיאום וגמישות – קשיים בירוקרטיים בשילוב מתנדבים וגורמי חוץ – העדר תשתית טכנולוגית מספקת לניהול המידע והתיאומים – מחסור במרחבים פיזיים גמישים המתאימים למודל החדש חסמים רגשיים: – חרדה מהשינוי בקרב התלמידים והוריהם – תחושת חוסר יציבות אצל הצוות והתלמידים – קושי ביצירת אמון עם שותפים חדשים מהקהילה – לחץ וחרדה מהצורך להוכיח הצלחה מהירה חסמי תקשורת: – קשיים בהעברת מידע שוטף בין כל הגורמים המעורבים – אי-בהירות לגבי חלוקת האחריות והסמכויות – חוסר תיאום ציפיות בין השותפים השונים – קושי בגיוס תמיכה מההנהלה הבכירה והפיקוח חסמי משאבים: – זמן הדרכה והכשרה מוגבל לצוות – מחסור בתקציב לכלים ואמצעים תומכים – קושי בשימור מתנדבים לאורך זמן – מחסור בזמן לתכנון וחשיבה משותפת

מה אפשר את ההצלחה?

כמנהלת בית הספר, אני יכולה לזהות מספר גורמים מרכזיים שאפשרו את הצלחת התהליך: מנהיגות משתפת: – שיתוף הצוות בתכנון התהליך מההתחלה יצר תחושת בעלות ומחויבות – הקשבה אמיתית לקשיים, חששות ורעיונות של אנשי הצוות – הובלה שקופה של התהליך תוך עדכון שוטף על התקדמות והצלחות – מתן גיבוי מקצועי ורגשי לצוות בזמן השינוי בניית תשתית תומכת: – יצירת מבנה ארגוני גמיש שמאפשר שיתופי פעולה – פיתוח כלים ונהלי עבודה ברורים – הקצאת זמן קבוע למפגשי צוות ותכנון משותף – בניית מערכת תיעוד ומעקב יעילה יצירת אקלים מיטבי: – טיפוח אווירה של אמון ופתיחות – עידוד יוזמות ורעיונות חדשים – הכרה והוקרה להצלחות ולהתקדמות – יצירת 'גאוות יחידה' סביב החדשנות והשינוי ניהול שינוי מדורג: – התקדמות בצעדים קטנים ומדודים – הצבת יעדים ריאליים וברי השגה – גמישות ונכונות להתאמות בדרך – למידה מהצלחות וכישלונות תוך כדי תנועה

מהי ההשפעה של בית הספר על הקהילה?

בית הספר שלנו מוביל שינוי תפיסתי בקהילה בכל הנוגע לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים. דרך הפעילות שלנו, אנחנו מראים שכל ילד יכול להצליח כשניתנת לו ההזדמנות המתאימה. ההורים והתלמידים הפכו לשגרירים של גישה מכילה ומקבלת בקהילה הרחבה.

איזו המלצה יש לך למנהל/ת אחרת שרוצה לעשות הליך דומה?

כמנהלת שעברה את התהליך, הייתי ממליצה להתחיל בקטן, אבל לחלום בגדול . מומלץ לבחור נקודת התחלה ממוקדת וברת השגה, אפילו אם החזון גדול יותר. זה יאפשר להשיג הצלחות מהירות שיבנו אמון ומוטיבציה בצוות. השקיעו זמן בבניית הצוות שלך לפני שאת מתחילה בשינויים הגדולים. תקיימו מיפוי של היכולות והחוזקות של כל איש צוות, ולבנות על כך את התכנית. הצוות הוא המפתח להצלחה. אל תפחדי מהתנגדויות – הן חלק טבעי מכל שינוי. במקום להילחם בהן, השתמשי בהן ככלי למידה. לפעמים דווקא המתנגדים החזקים ביותר יכולים להפוך לתומכים המשמעותיים ביותר. תעדי הצלחות קטנות – נהלי יומן של הצלחות, אפילו הקטנות ביותר. הן יהיו המצפן שלך ברגעים המאתגרים ויעזרו לך להראות לצוות את ההתקדמות. תשמרי על קשר רציף עם ההורים – שתפי אותם בתהליך, הקשיבי לחששות שלהם, ותני להם להיות חלק מההצלחה. הם יכולים להיות המשאב המשמעותי ביותר שלך. תדאגי לעצמך – שינוי כזה הוא מסע ארוך ומאתגר. מצאי לך קבוצת תמיכה של מנהלים עמיתים, ואל תשכחי לקחת זמן להתאוורר ולהתחדש. וחשוב מכל – תהיי סבלנית. שינוי אמיתי לוק.

__________________________________________________________________________________________________________

אילה גולן לוי – מנחת תוכנית ראשית מטעם מרכז ק.מ.ה :

תוכנית ראשית פועלת בבית הספר מזה שנה שלישית. בשנה הראשונה התמקדנו ביצירת קהילת מחנכות, ועסקנו בנושא של שיח רגשי בצוות. דנו במקום של חדר המורים כמקום מפגש המאפשר שיח ושיתוף פעולה. עבדנו על שיפור התקשורת, על מיומנויות חברתיות רגשיות (SEL), והתעמקנו ביכולת ההתבוננות העצמית והבית ספרית של הצוות החינוכי.

בשנה השנייה התמקדנו בנושא של שוויון הזדמנויות, והוצאנו לפועל יוזמות שמקדמות את הנושא. הכותרת הייתה מרחבי למידה, ובמסגרת התהליך הקמנו מטבח לימודי וספריה בית ספרית עמוסה בפעילות. ההקמה עצמה הייתה תהליך בית ספרי מעצים ומחבר והתוצר משמש וישמש את תלמידי בית הספר לשנים הבאות. התהליך התאפשר בזכות שיפור התקשורת ותחושת השייכות בצוות, ובזכות ביסוס קהילת המחנכות כמקום ללמידת עמיתים ולעבודה משותפת. 

השנה נמשיך לעסוק בנושאים של קידום שוויון הזדמנויות וגיוון מרחבי הלמידה, כאשר לנגד עיננו יהיו שני עקרונות: פרואקטיביות של הצוות ויצירת שינוי בר קיימא.

אני גאה מאוד ומלאת הערכה כלפי אושרת והצוות שלה, על התהליך שהם עברו ועדין עוברים. בהזדמנות זו גם אגיד להם תודה גדולה על שיתוף הפעולה, על הכנות ועל האמון שהם נותנים בי. אין לי ספק שגם השנה נשיג את מטרותינו. אושרת והצוות כולו הם הוכחה לכך שהכל אפשרי ושתקשורת וקהילתיות הם הבסיס המאפשר השגת מטרות בנועם ובחדוות עשייה.