הרגלים, הם התנהגויות שאנחנו חוזרים עליהן לעיתים קרובות ומבצעים אותן בצורה אוטומטית בהקשרים מסוימים. כאשר נוצר אצלנו הרגל, אנחנו מפעילים את התגובה המקושרת אליו במהירות, ללא מאמץ ובדרך כלל ללא מודעות או מחשבה. לעומת זאת, מטרות מייצגות מניעים מודעים ומכוונים, המאפשרים לאדם להתאים את פעולותיו להשגת דברים הנחשבים בעיניו חשובים או ראויים.
הרגלים ומטרות עשויים להתחרות אלה באלה. לדוגמה: אני רגיל לבדוק את ההודעות בסלולרי שלי כל כמה דקות (הרגל) אבל התעסקות בסלולרי בזמן הצגת-הסיום של הבת שלי מפריעה לי להתרכז בהצגה ובבת שלי (מטרה). אולם הרגלים ומטרות עשויים גם לחזק אלה את אלה, ולסייע לסטודנטים שלנו ללמוד טוב יותר.
מחקרם של ווד, מזר וניל (2021) בחן את היחסים בין הרגלים לבין מטרות. החוקרים הראו כי למרות שמבחינת המוח מדובר במערכות שונות התומכות בהרגלים ובמטרות, ההתנהגות האנושית משלבת בין הרגלים ומטרות. בניגוד לדוגמה שהבאנו למעלה (ההרגל להתעסק בסלולרי המפריע למטרה: צפייה בהצגת הסיום של הבת שלי) הרגלים ומטרות עשויים לסייע אלה לאלה.
- מטרה מחלישה הרגלים בלתי רצויים – השגת מטרה מחייבת ברוב המקרים שינוי הרגלים המפריעים להשגת המטרה. היות שהרגלים מעוגנים (מבחינת המוח) בדפוסים יציבים המהווים למעשה "ברירת-מחדל" המופעלת באופן אוטומטי, קשה לשנות אותם. כאשר יש לנו מטרה ברורה, ניתן להשתמש במודעות, ביכולת לפקח על החשיבה וההתנהגות וביכולת לקבל החלטות כדי לשנות את ההרגלים הבלתי רצויים.
- הרגלים רצויים מחזקים מטרה -השגת מטרות דורשת מאמץ מנטלי: מודעות, שליטה על פעולות, קבלת החלטות ועוד. כאשר אנחנו רוצים להשיג מטרה מסוימת, אנחנו עשויים לפתח הרגלים שיסייעו לנו לבצע את הפעולות הנדרשות לשם השגת המטרה בצורה קבועה, אוטומטית ויעילה, תוך הפחתה ניכרת של המאמץ המנטלי הנדרש לשם כך.
דוגמה מובהקת להרגל המחזק מטרה היא דיאטה: לאחר שהתרגלנו לתפריט מסוים בארוחות (הרגל), איננו צריכים להזכיר לעצמנו בכל פעם מחדש מדוע אנחנו אוכלים אוכל מסוים ולא אוכלים אוכל אחר (מטרה). כך נוכל להתקדם להשגת המטרה בצורה קלה יותר.
שילוב הרגלים ומטרות בלמידה
מטרות והרגלים ברמה האישית – הלימודים האקדמיים הם הזדמנות מצוינת עבור כל סטודנט לדייק את המטרות שלו וללמוד הרגלים חדשים כך שיתמכו אלה באלה. השנה החשובה ביותר מבחינה זו היא שנה א' ללימודים, שבה המטרות וההרגלים נמצאות עדיין בהתהוות, במצב "רך". במהלך השנים הבאות יגבשו הסטודנטים את המטרות וההרגלים שלהם לבדם, כתוצאה מניסוי ותעייה וכתוצאה מהתבוננות בחבריהם ולמידה מהם. אולם לתהליך זה של למידה עצמית יש חסרונות מובהקים משום שהוא נמשך זמן ארוך ולא ברור כלל האם יביא לפתרונות אפקטיביים. לכן, זהו תפקידנו כמבוגרים, כאנשי מקצוע וכבעלי ניסיון: עלינו להקדיש זמן בשיעורים שלנו (במיוחד בשנה א' – אבל לא רק) להבהרה של מטרות הלימוד ושל הדרכים להשגתן, ולתרגול מיומנויות לימוד בסיסיות שיהפכו להרגלי-לימוד שיסייעו להשגת המטרות.
הכלי העיקרי לשם כך הוא עבודה רפלקטיבית: עצירה לאחר פרק לימוד, זיהוי המטרות, בדיקת אסטרטגיות הלמידה לאור המטרות והסקת מסקנות בנוגע לשיפורים נדרשים. והעיקר: תירגול, תירגול ושוב תירגול של התהליך הזה עד שיהפוך להרגל.
מטרות והרגלים ברמה הכיתתית – כאן נדרשת עבודה לא רק בשנה א' אלא בכל אחת משנות הלימוד. כל כיתה חדשה שאנחנו מקבלים צריכה להסתגל להרגלי-הלימוד הנדרשים לצורך השגת מטרות הקורס. חשוב שלא נניח מלכתחילה שהסטודנטים באים אלינו עם הרגלים מתאימים, אלא נסייע להם לבחון אילו הרגלים עשויים להקל עליהם את הלמידה, אילו הרגלים מקשים על הלמידה ואילו הרגלים חדשים עליהם לסגל לעצמם. הבדיקה הרפלקטיבית הזו דורשת זמן שיעור יקר, אבל תוך זמן קצר נתחיל לראות את התוצאות: ככל שנשריש הרגלי לימוד שיתמכו בהשגת מטרות הקורס כך תגדל יעילות העבודה של הסטודנטים בשיעור ובלמידה בבית.
למאמר של ווד, מזר וניל לחצו כאן. למאמר ביקורת לחצו כאן.
תקציר המאמר באדיבות המרכז לקידום ההוראה באורנים ובעריכת אהוד רביב.